סמכותה של ועדה רפואית לדרוש ולחקור 

ככלל, תפקידה של הוועדה הרפואית הוא למעשה לקבוע, מהם הליקויים הרפואיים מהם סובל הנבדק, מידת חומרתן ודרגת הנכות הרפואית שנותרה בגינם.  

למעשה, הוועדה הרפואית היא בעלת הסמכות הבלעדית לדון בשאלות הרפואיות מסגרת תביעתו של המבוטח ועל פי הכרעתה יפעל המוסד לביטוח לאומי, בכפוף לזכויות הצדדים להגשת ערר והערעור.

כך קובעת הוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי בעניינם של נפגעי עבודה :

" 118.  (א)  רופא א ועדה רפואית , יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
                    (1)  אם הנכות נובעת מפגיעה בעבודה ובאיזו מידה ; 
                    (2)  את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ...... "

הוראה דומה קיימת בסעיף 208 לחוק שכותרתה אחוזי נכות רפואית, המתייחסת לתביעה לנכות כללית : 

"  208.  (א)  תנאי לקביעת ..... 
             (ב)  רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכו לכך .... יקבע את אחוזי הנכות ..." 
 
חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו מעמיד לרשות הוועדה הרפואית סמכויות רבות לשם ביצוע עבודתה, היא רשאית למנות יועצים רפואיים על מנת שיחוו את דעתם בשאלות רפואיות המתעוררות בעניינו של הנבדק, היא רשאית להעמיד את הנבדק לבדיקה רפואית ואף להפנותו לביצוע בדיקות נוספות בטרם תגבש החלטתה הסופית.         

הגם שכך, סמכויותיה של הוועדה הרפואית אינן מצטמצמות לעניינים רפואיים בלבד.    

הוועדה הרפואית הינה גוף מעין שיפוטי וככזו הוקנו לה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, סמכויות רחבות ומקיפות יותר שמטרתן לסייע לה במתן החלטתה. אחת מאותן הסמכויות עוסקת בזכותה של הוועדה הרפואית היא לבקש מידע נוסף ודרוש לקיים חקירה לשם אימות נתונים ועובדות בעניינו של המבוטח.
 
סמכות זו מוסדרת בתקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956 , המתייחסת לסמכותה של הועדה הרפואית לערעורים, ולפיה :     
 
" 30.   (א)  ועדה לערעורים רשאית.....
          (ב)  ועדה לערעורים רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה למתו החלטתה
                כן רשאית הוועדה לערעורים לדרוש מאת המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש
                לצורך מתן החלטתה בערעור; דרישת הוועדה תפורט ותנומק בפרוטוקול. "    

במילים אחרות, מלבד סמכותה של הוועדה לדרוש מאת המבוטח מידע בדבר מצבו, עומדת לה הסמכות גם לפנות למוסד לביטוח לאומי ולדרוש למסור לה מידע על הנבדק שבפניה. אף יותר מכך, היא מוסמכת לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי גם לקיים חקירה בעניינו של הנבדק בטרם מתן החלטתה.

למעשה מדובר בהליכי חקירה שעשויים להתקיים במהלך הדיון הרפואי בעניינו של המבוטח, ובמקרה זה במסגרת הדיון בערר שהוגש על ידו בפני הוועדה הרפואית לעררים. כך שלא רק שהמבוטח עשוי לעמוד לבדיקה רפואית במעמד הדיון, אלא עשויים להתקייןם נגדו הליכי חקירה, שלרוב הם סמויים ולא בידיעת המבוטח, מחוץ לחדר הדיון.  

לרוב מטרתה של החקירה היא לבדוק את אמיתות תלונותיו של המבוטח ומוגבלויותיו הנובעות מפגימותיו בסביבת חייו הרגילה.  

ברור שמדובר בסמכות חריגה ומצופה מאת הוועדה כי תפעיל את סמכותה בשיקול דעת ובזהירות ובהתאם לנסיבות המקרה שלפניה. הרי, מטרתה של סמכות זו איננה להכשיל את תביעתם של המבוטחים אלא נועדה לסייע לוועדה במתן החלטתה.            

ככלל, המוסד לביטוח לאומי הוא זה שאחראי על ביצוע הליכי החקירה בהתאם למתווה שנדרש על ידי הוועדה הרפואית בהחלטתה המנומקת והמפורטת.  חריגה ממתווה זה או הפעלת סמכות החקירה שלא כדין מקנה למבוטח קשת רחבה של זכויות, לרבות הזכות לדרוש את ביטולה החקירה או פסילת חומרי החקירה שהושגו שלא כדיןבטרם יועברו לעיון הוועדה.