מבט שני על מערכת הבריאות בישראל 

באחד המאמרים האחרונים שלי, התייחסתי למערכת הבריאות בישראל וטענתי כי אנו עומדים לפני קריסתה. כמו כן, עניין חשוב זה אינו מוזכר כלל במערכת הבחירות שהסתיימה לאחרונה. לפני מספר שבועות פורסם בעיתונות ראיון עם מר רן סער מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. כדאי מאוד להקשיב לדבריו של מנהל קופת החולים השנייה בגודלה אשר נותנת שירותי בריאות לכמעט שני מיליון מבוטחים. מר סער טוען בראיון כי ראש הממשלה והממשלה מטעים את הציבור בכל הנוגע למערכת הבריאות. בתקופת כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה יש ירידה דרסטית בהשקעה ברפואה הציבורית. יש פער הולך וגדל בין מחיר ליום אשפוז לבין מדד יוקר הבריאות. עובדה זאת גורמת לכך שלקופות החולים יש פחות כסף להשקיע בבריאות.

כפי שהסברתי לאחרונה בקורס יסודות הביטוח, מר רן סער מודאג מאוד ממצב קופות החולים וטוען, כמו עמיתיו, כי תקציבי קופות החולים נשחקים בקצב מהיר ובסכומים חסרי תקדים. המצב חמור עד כדי סיכון יכולתן של קופות החולים לספק את הצרכים של המבוטחים. הגדיל לעשות משרד האוצר אשר הודיע לפני כשבוע כי בכוונתו לקזז 389 מיליון ש"ח מתקציבי קופות החולים. וזאת מדוע? לטענת משרד האוצר הקיזוז הוא על חשבון מקדמה שניתנה בשנה שעברה. הקופות שנמצאות עכשיו בגירעון עמוק והן עלולות לקרוס אם יממש משרד האוצר את כוונתו. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו התייצב לימין קופות החולים במאבקן ובמשרד האוצר נזפו בפרופ' גמזו והודיעו כי הוא "חרג מסמכותו". לעת עתה לא ברור איך יסתיים המאבק הזה.

מר סער טוען כי המדינה פוגעת בבריאות האוכלוסייה וכי משרד הבריאות נכשל במשימה של הבאת כסף חדש למערכת הבריאות.  מנכ"ל מכבי שירותי בריאות מזהיר כי אם לא יימצא פתרון מהיר מערכת הבריאות תיכנס לסחרור. אם נשווה את ישראל למדינות ה- OECD נגלה כי אנו משקיעים ברפואה הציבורית פחות מכל מדינה אחרת בעולם המערבי. בארה"ב הנושא של מערכת הבריאות הוא אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות שם, ואילו אצלנו כלום! צריך לזכור מה קרה בשנת 1995 כאשר קופת החולים הכללית הגיעה למצב של פשיטת רגל (מוסבר לעומק בקורס גמר פנסיוני). בשנת 1998 שוב הגיעו הקופות למצב של גירעון אדיר ואז מצאו פתרון על ידי גביה של השתתפות עצמית מהחולים. פתרון זה זכה לביקורת קשה של משלחת ממדינות ה-OECD שביקרה לאחרונה בישראל. לנושא זה התייחסתי באחד ממאמרי האחרונים.

בימים אלה מתנהלת מערכה קשה בין קופות החולים לבין משרד הבריאות  בנושא הכספי. עיקר המאבק הוא על שינוי הנוסחה לפיה מתוקצבות קופות החולים. יש פער בין מדד יוקר הבריאות שעל פיו מתוקצבות הקופות לבין  מחיר של יום אשפוז אשר אינו נכלל במדד, משום מה. מצב זה מוביל לגירעון הגדול. משרד הבריאות מצדו תובע מקופות החולים להתייעל. אלה טוענות כי הן מתייעלות בכל שנה וכי אי אפשר יותר. בינתיים הבטיחו במשרד הבריאות כי הם מתקדמים בנושא תקצוב הקופות וכן המדינה עומדת לחתום על הסכמי ייצוב עם קופות החולים.

ומה יעשה האזרח הקטן שעל גבו ניטש המאבק הזה? כולנו יודעים כי אין מצב של ואקום. לתחום הזה ממהרות להיכנס חברות הביטוח המוכרות לציבור ביטוחי בריאות פרטיים והן הנהנות העיקריות מהמצב הקיים במערכת הבריאות, והעסקים שלהן בתחום זה פורחים. אך מה יעשה מי שידו אינו משגת כדי לרכוש לעצמו ביטוח בריאות פרטי ?? ועוד הערה חשובה , להיכן נעלמו המפלגות? אף מפלגה לא מזכירה את נושא מערכת הבריאות הקורסת. ועוד שאלה, מה עם המחאה החברתית? בתוך שלל הסיסמאות שהכריזו על  "צדק חברתי" לא הוזכר אפילו ברמז נושא הבריאות. האם בריאות הציבור זה לא "צדק חברתי"? המחאה הונהגה על ידי צעירים אשר נושא הבריאות קצת רחוק מהם ואני שואל - מי ידאג לחולים ולזקנים (שאלה מהותית שעלתה לאחרונה גם בלימודי ביטוח פנסיוני) ?