תאטרון הבית ספר הנצחי 

מצבי לחץ הם מצבים איתם כל אדם החי בבועת המציאות של המאה ה21, מתמודד.

לפעמים נראה שבכל תחום שנבחר ובכל דרך בה נצעד, מצבי הלחץ יהיו שם כדי לאתגר אותנו.

בתיאטרון, לעיתים נראה שרוגע הוא שם המשחק ואין אמן שלא פיתח לעצמו טכניקות כדי לשמור על רוגע או קור רוח.

ישנם אינסוף טכניקות, שיטות אזוטריות, פילוסופיות וצורות חשיבה המקדמות רוגע ואיזון.

ישנם יוצרים רבים המכורים לחומרים מרגיעים או ממריצים, הרגלים רעים ופגיעה בגוף, התקפות זעם, חרדה,שיקול דעת אמוציונאלי ואי יכולת לראות את כל התמונה ולבחור את הבחירה הנכונה לפי שיקול דעת נכון.

כל אמן מכיר את התהליכים הפיזיים בגוף של לחץ,התרגשות שחרור האדרנלין והאופוריה בזמנים מכריעים. וכל אמן בעיקר מתחומי הבמה מכיר את "חוקי מרפי" לעומק.

כל אדם מגיב אחרת למצבי לחץ,סיטואציות מכריעות.

בהצגה או מופע. שכולם צריכים להיות מסונכרנים השחקנים עם הבמאי , אנשי הצוות הטכני והמארחים עם המפיק. הציוד הטכני עם החוקים הפיזיקאליים למשך זמן רצוף.

באירועים גדולים או קטנים לקהל שמגיע לראות הצגה, בכל אולם או מקום מגיע לקבל מופע ללא פאשלות. 

במצבים קריטיים שתמיד יכולים לקרות וצריך לקחת אותם בחשבון - הכול יכול להשתבש.

ולכן חשוב מאוד לפני כל מופע תרבותי הצגה או אפילו סדנא או הרצאה.

-לעשות כמה שיותר חזרות, במבנה ותנאים הקרובים ביותר למופע. תיאום מוחלט בין כל אנשי הצוות. 

-רשימה של כל הדברים שיכולים להשתבש ותוכניות למקרה חירום שלא תלויות באותו הדבר שיכול להשתבש. לפחות שני מצבים מצילים לכל דבר העלול להשתבש.

-חייבים להאמין שזה יצליח, בכל דבר שאנחנו עושים חשוב מאוד שנאמין שנצליח. אמונה זאת צריכה להיות כמה שיותר מבוססת ע"י חזרות,תוכניות חירום,והאנרגיה היוצרת שנוצרת מחדוות היצירה של הצוות או האמן.

בזמן ההצגה חייבים להאמין שעשינו כמיטב יכולתנו (אף אחד לא יכול לעשות יותר ממיטב יכולתו) . ואנחנו חייבים להאמין שאנחנו מוכנים למופע,הצגה,הרצאה,סדנא תיאטרלית. ככל שהאמונה של אנשי הצוות מכוונת ומסונכרנת חווית הקהל תהיה איכותית יותר.

ובכל זאת הכול יכול להשתבש!

כשדברים מתחילים להשתבש:

דבר ראשון שצריך לזכור כשדברים משתבשים. ששום דבר לא באמת בשליטתנו. ולכן הדרך הכי טובה להתמודד עם זרמי הלחץ היא לזרום איתם.

נשמע מסובך ובלתי אפשרי. ואכן כשדברים משתבשים שנייה לפני הצגה או מופע .

לא משנה אם מדובר בחשמל,נזילה מהתקרה,שריפת פיוז,שחקן שנכנס להתקפת פאניקה,נזילת ביוב אל תוך האולם, טרקטור שחופר במהלך המופע ועוד...

צריך לשמור על קור-רוח ולהאמין שהכול יסתדר.

לפני שמתחילים להשתמש בתוכניות חירום או גיבוי. חשוב להבין ש90 אחוז מהתקלות נובעות מהלחץ המתגבר ככל שמתקרבים לרגעים הקריטיים. ולכן דבר ראשון שאסור לשכוח זה לנשום ולנסות לעשות את הפעולה הרגילה כדי להפעיל את מה שלא פועל כמה פעמים ברוגע. אם מדובר בשחקן שאיבד שליטה על הבמאי לבדו לטפל בו אם הוא לא מצליח לעזור לעצמו.

במקרה של תקלה טכנית פאשלה, פדיחה, טעויות מטופשות ומתוחכמות. שלא נובעות מלחץ ולא אפשריות לתיקון צריך קודם כל להשלים עם המצב. זאת הדרך היחידה שנותרה להתמודד איתו.

במקרים שלא ניתן לדחות את כניסת הקהל, בזמן שכמה שפחות יפגע באיכות הצגה. ועד אז לתקן את הכבל הקרוע המכשיר שנשרף לו הפיוז או השחקן שלא מתפקד צריך להשתמש במה שיש. ולהבין שהיצירה שיצרנו היא גדולה מאיתנו. וצריך לתת לה ללכת לבד. חשוב לזכור שהרבה מ"התקלות" "פאשלות" הם פנטזיות בתת מודע של היוצר הראשי לשינויים מהפכניים ביצירה שפורצים ברגע הקריטי והרבה פעמים פאשלה או טעות במופע שהופכים לאתגרים. בסופו של דבר יוצרים השראה.

שיטה להתמודד עם מצבי לחץ

3 דברים שצריך לזכור במצבי לחץ, במצבים קריטיים של זמן. והחלטות "פטאליות"

-טיימינג: טיימינג טוב במופע הוא לא נוסחה מדויקת מכיוון שבתוכה משתנים אקראיים ולכן הדרך היחידה במצבים קריטיים כדי לא לפגוע בתזמון היא לפעול באמונה בכל פעולה.

-מיקום: מיקום טוב במופע הוא פונקציה של הרמוניה בין תנועת השחקן בבמה לנקודת מבט של הצופה. המיקומים הנכונים על במה ומחוץ לה תלויים בתשומת לב ונטרול קונפליקטים פנימיים. השחקן שמופיע על הבמה צריך להיות במצב עדין של נתינה. המצב התפיסתי העדין עליו היוצר בין אם הוא מאחורי הקלעים או באור הזרקורים,בזמן המופע . הוא מצב של קסם אישי - הרמוניה מאוזנת של התלהבות ללא מאמץ.

-טכניקה: טכניקה טובה במופע היא פונקציה של ניסיון. ככל שתתמודדו עם יותר מצבים של לחץ וניצחונות תדעו להתמודד איתם יותר טוב בפעם הבאה. טכניקה היא פונקציה של מקוריות וידע. בזמן האמת ובמיוחד במצבי תקלות קריטיות, עדיף להשתמש בטכניקות שכבר עובדות.

שלושת הפונקציות האלו הם הגורמים הראשוניים ביותר שמרכיבים כל מופע או הצגה.

השאר תלוי בקהל.

ההצגה והמופע שלכם יכול להיות טרגי,מצחיק,חינוכי,אבסטרקט,משמח מעורר מחשבה והשראה ועוד...

הקהל כדי להבין את המסר שלכם צריך לאהוב את המופע.

ולכן לא משנה מי "אשם" בתקלה הצפויה או הלא צפויה, המצב הרגשי ההרסני, התקלה הטכנית ועוד אינספור הבעיות היכולות לצוץ בזמן מופע.

הטעות הגדולה ביותר היא להפנות אצבע מאשימה. האחראי על התחום בו קרתה התקלה או זה שצריך לתקן אותה ולכן גם אם אתה בורג קטן או גדול ברגע שאתה מודע לתקלה יש ליידע את האחראי, ליידע אותו ובמקביל לנסות לתקן.

כל פעולה במצב קריטי בזמן אמת צריכה להיות חיובית ומובילה ישירה לפיתרון. אין זמן לאשמים. והדרך היחידה כדי להתמודד עם בעיה היא קבלה ואחריות.

כדי להכין את עצמכם למצבי לחץ, יש ליצור כמה שיותר הצגות או מופעים אמיתיים ולא תיאורטיים. כוללים בדרך כלל

לקוח, צוות שחקנים ויוצרים בתשלום, קהל שהוא לא מקורב אליכם ואמור לקבל תמורה.

בבתי ספר למשחק וקורסים שונים תוכלו לסגל כלים שיעזרו לכם בתיאוריה. כדי להתנסות בתיאוריה ולהפוך אותה מידע תיאורטי לידע מעשי עליכם להתעסק בלהפוך רעיונות למציאות בסביבה לא סינטטית.

בהצלחה לכל היוצרים הותיקים והמנוסים כאחד.

אורי דב לידור