טיפול זוגי כתהליך של שינוי זוגי 

טיפול זוגי כתהליך של שינוי זוגי

אני רוצה להאיר במאמר הנוכחי זווית שפחות מתייחסים אליה בדרך כלל – המטפל כמנהל תהליך של שינוי. בתחום הייעוץ לארגונים – מושג זה הוא נפוץ, וההתייחסות להתערבות בארגון כניהול תהליך של שינוי היא אבן מסד בהתערבות הארגונית. בטיפול בדרך כלל לא זה הדגש. כאן אנחנו נותנים מקום רב להתחברות עם המטופלים, לניסוח תובנות, לתמיכה, בחלק מהגישות אנחנו יותר תגובתיים למה שהזוג מביא ופחות יוזמים ומובילים. וכך תופסים את עצמנו יותר כמלווים של תהליך שנוצר לנגד עינינו ולא כבעלי תפקיד אקטיבי ביצירת השינוי.

כאן, במאמר הזה אני רוצה להציג את הטיפול מזווית מבט זו, של ניהול תהליך שינוי, ולהראות את המרכיבים הנדרשים לכך.

להיות מנהל תהליך של שינוי –  מתבטא באלמנטים הבאים:

• הצגה של הטיפול כתהליך שינוי.
• תמיכה מתמדת בשינוי על ידי המטפל לאורך התהליך
• עידוד המטופלים לתמוך זה בזו לעשות ולהתמיד בשינויים שלהם.

1.התייחסות ראשונית לטיפול כתהליך של שינוי, ובניית "חוזה" טיפולי ו"שפה" המכוונים לכך

א. הצגת הטיפול למטופלים כתהליך של שינוי.

בתחילת התהליך המטפל אמור להגיד שטיפול זוגי עוסק בשינוי. זהו שינוי משולש – שינוי של כל אחד מבני הזוג, ושינוי דפוס היחסים ביניהם. עניין זה יכול להיות מוצג בקצרה בשלב זה. בהמשך תידרש חזרה חוזרת ונישנית ל"חוזה" הראשוני הזה והדגמתו בסיטואציות ספציפיות של שינוי במהלך הטיפול.

ב. התייחסות לאלמנטים של השינוי הנדרש,

בעבודה עצמה די מהר אנחנו נתקלים באותם אלמנטים ביחסים של בני הזוג אשר דורשים להשתנות: דפוס יחסים מעגלי ומדורדר, התייחסות שיפוטית, מקובעת וצרה זה אל זו, ותגובות הנובעות מ"פצעים היסטוריים" הן מתוך מערכת היחסים הזו והן מהעבר האישי של כל אחד מהמטופלים שמטביעים את חותמם על חוויותיהם של בני הזוג. תגובות אלה מבקשות הכרה, ושינוי.

אני מאמין שכדאי לחשוף את המטופלים כמה שיותר מוקדם לתיאוריות השינוי שהמטפל מחזיק בהן ולשפה הנגזרת מהם. (ולכל אחד מאיתנו יש אותם, גם אם אינם זהים אצל כל מטפל) אני אישית מחזיק בשלוש תיאוריות עיקריות שניתן לחשוף אותן בקלות יחסית למטופלים, ומיוצגות בשלושת הספרים הבאים:

• "לבסוף מוצאים אהבה" מאת הרויל הנדריקס – המציג את גישת האימאגו
• "תקשורת מקרבת – תקשורת לא אלימה" מאת מרשאל רוזנברג – המציג את גישתו של רוזנברג לתקשורת מילולית ותפקידה בחסימת אינטימיות או בבנייתה
• "שינוי, דינמיקת היווצרות בעיות ופתרונן" מאת וואצלוויק, וויקלנד, פיש – המציג את הגישה האסטרטגית-מערכתית של היווצרות דפוסים פרדוכסאליים ביחסים.

מהו "גרעין השינוי" שאני רואה בכל אחת מהגישות האלה:

בשלושתן – יש עיסוק בשלושת רכיבי השינוי (אני את/ה והיחסים) בו זמנית.

מוקד השינוי של הנדריקס ברמה הפנימית של כל אחד מבני הזוג הוא חשיפת הציפיות היותר עמוקות שלנו מבן/בת הזוג (על פי האימאגו, ציפיות אילו הן תוצר יחסינו עם הורינו) ועריכת ריאליזציה ועידכון שלהן.

ברמת היחסים הזוגיים: עידכון הציפיות המוטעות שלנו מהזוגיות עצמה: מעבר מתפיסת הזוגיות כ"מנוחה ונחלה בזרועות אהובי/אהובתי" אל תפיסת הזוגיות כמפגש מאתגר הדורש עבודת שינוי והתאמה מתמידים.

גרעין השינוי של רוזנברג ברמה הפנימית של בני הזוג הוא "שינוי קופרניקאי" מעבר מהתמקדות ביקורתית בזולת אל התמקדות בגילוי לב עצמי ובבקשה למילוי צרכים על ידי הזולת.

ברמה הזוגית – שינוי אופי הדיאלוג: מדיאלוג שעיקרו חילופי טענות ושיפוטים, לכזה המבוסס על הקשבה אמפטית ו- מה שאפשר לכנות – אסרטיביות כנה ידידותית. 

וואצלוויק, וויקלנד, ופיש, מצביעים ברמה הפנימית על כשל תפיסתי פרדוכסלי בבואנו לשנות את המציאות שלנו, וברמה הזוגית על דפוסים מעגליים שמגבירים את עצמם וגורמים להסלמה

אני מוצא את עצמי, מספר למטופלים שלי בשלב די מוקדם על גישות אלה, (או על אלה מתוכם שיותר רלוונטיות למקרה הספציפי) ולעיתים מזומנות גם מעודד אותם לקרוא את הספרים או חלקים רלוונטיים מהם.... אני מנסה כמה שיותר מהר לבסס שפה, הבנה וניתוח המצב, ומטרות טיפוליות הנגזרות מגישות אלה.

הגדרת השינוי – אליו נחתור במשותף, בני הזוג ואני בטיפול, תבוסס על הגדרות העושות שימוש בשפה הלקוחה משלושת גישות אלה.

2. תמיכה בשינוי על ידי המטפל:

לאורך הטיפול עצמו נדרש מהמטפל פעם אחר פעם לפעול כמטפח שינוי באופנים הבאים:

• להאיר ולהבליט כל שינוי שמתרחש בין בני הזוג גם אם הוא מינורי, ולנסחו במונחים של הגדרות השינוי שניבנו ביחד בראשית הטיפול. למשל: אם הם באים ומספרים "הפעם למרות שכמו תמיד הוא לא רצה לצאת לטיול בשבת, כשביקשתי הוא נענה מהר יותר והתלונן רק פעם אחת לאורך הטיול..." כדאי להבליט זאת כשינוי שהחל להתרחש, ולנסחו במושגים של לדוגמה – התחלת שינוי הדפוס המעגלי של יחסיהם.
• הצגת השינוי על רצף – למשל, בהמשך לדוגמה הקודמת המטפל אמור להציג את השינוי שהתרחש כ"סנונית ראשונה" של משהו שיכול להפוך לשינוי קבוע יותר וניכר יותר אם הם ימשיכו לעבוד בכיוון הזה. התערבות כזו מייצרת תקווה ואופטימיות, ובונה "אופק" אליו בני הזוג יכולים להתכוון.
• לתאר את הקשר בין השינוי שהתרחש לבין העבודה שנעשתה בחדר הטיפולים. קישור זה חשוב ביותר, הוא מדגיש את מה שנאמר בהתחלה – שהטיפול הוא תהליך שינוי – והמטפל קושר את השינויים שמתרחשים למה שמתרחש בחדר הטיפולים. הצגה כזו גם נותנת תקווה ופשר להשקעה של בני הזוג בתהליך הטיפולי.
• בניית ציפיות ריאליות ו"חיסון" מפני "נפילות". מכיוון ששינוי אף פעם לא מתקדם בצורה ליניארית אלא בצורה ספירלית. יש בו עליות אך גם ירידות. כל "ירידה" כזו מאד מפחידה ומרפת ידיים. היא עלולה ליצור את התחושה שההשקעה היא לחינם ושבעצם "כלום לא השתנה" חיסון מראש מפני תופעה זו, או מתן פירוש נורמטיבי לנפילה כזו כשהיא מתרחשת הם חיוניים לשמירת המוטיבציה והתקווה.

      אני תמיד משתמש לצורך עניין זה באנלוגיית האגם שמפשיר... אני אומר ששינוי בבני אדם משול לאגם קפוא שמפשיר. בתחילה הקרח נסדק קצת ועדיין לא מבחינים במים. אחר כך חלקים מהאגם הופכים למים, אך חלקים עדיין קפואים, והשינוי איננו הדרגתי עבור כל האגם, אלא האגם מכיל חלקים הן מהמצב הקודם (הקפוא) והן מהמצב אליו הוא מתקדם (מים) שחיים בכפיפה אחת. הטעות הנפוצה היא שכשנתקלים בגוש קרח תוך כדי השיט על האגם המפשיר נחרדים לחשוב ש"חזרנו אחורה לעידן הקרח", בעוד שבעצם מדובר במפגש עם חלק שעדיין לא הפשיר בתוך אגם שנמצא בתהליך של הפשרה.

3. תמיכה בשינוי על ידי בני הזוג

אפשר לקחת את האנלוגיה לעיל צעד אחד נוסף: האגם מפשיר בגלל מקור חום כלשהו שמחמם אותו (השמש למשל..) וגורם להפשרתו.

ביחסים הזוגיים ה"שמש שמחממת ומפשירה בהדרגה את האגם" היא ההתייחסות ההדדית של בני הזוג זה אל זו במהלך הטיפול. ככל שהם יבחינו בשינוי שבן/בת זוגם עושה ובמאמץ הכרוך בכך, ככל שהם יכירו בו בקול רם וירשו לעצמם ליהנות מפירותיו ולספר עליהם לבן/בת זוגם, כך יגבר חומה של "השמש המחממת את האגם" והקרח יאיץ את תהליך הפשרתו!....  ובמילים אחרות – המטפל אמור להתעכב על השינויים בהתנהגות, או בחוויה של בני הזוג כלפי שינויים שמתרחשים בחייהם, ולעודד את בני הזוג להכיר בהם, לבקש ולתת קרדיט למי שעושה אותם, ולהרשות לעצמם לראות בהם אישור לאפשרותו של שינוי שיתרחש בחייהם ולתקווה ל"הפשרתו המלאה של האגם"