התבגרות - המסע אל התשובות המתאימות יותר. 

תהליך התבגרות הוא כמו פרח נפתח, הוא רצף השלבים המכינים אותנו אל השלב הסופי של הבשלות;
היכולת להיות שותף ביצירה ותמיכה ביצור אנושי חדש.
התבגרות הוא אחד התהליכים הנפלאים בהם אנו שותפים, הוא הצטרפות אל החוק הבסיסי ביותר של הטבע - ז ר י מ ה.
התבגרות היא מכלול התהליכים ברמה הפיזית, הרגשית, האנרגטית, המנטלית והחשיבתית המחזקים את יכולתנו לתת ת ש ו ב ו ת מתאימות יותר. לאורך כל חיינו.
ההבדל העושה אותנו שונים מחיות אחרות, הוא ברצון שלנו להיות
מ ע ו ר ב י ם, על ידי הצורך להבין, להבין את ההתרחשות, כדי להיות חלק ממנה, (עם נרצה).
תהליך התבגרות יכול להיות מחלה אם נשבש אותו, אם נכניס לתוכו מאבקים מיותרים, אם נגזול ממנו את היופי הטמון בכל אחד משלביו. (ילדים שבורחים מהבית, מאבקי כוח בין הורים לילדים, ילדים יושבי בית, עיוותים בקשרים הורים בנים(ות וכד').

תהליך ההתבגרות מתחיל ברגע בו נפגשים הזרע והביצית, זו התחלה לתהליך הנמשך לאורך כל חיינו, על הביצית המופרית לתת תשובות לאין סוף התרחשויות המתחוללות בסביבתה, עליה להיות חלק מתהליך הזרימה של הטבע, עליה להתמודד, להתגונן , לנווט את צמיחתה מול גורמים עוינים, מול מערכות שלא תמיד תומכות, רק במתן תשובות מתאימות יוכל היצור המתפתח לבנות את צמיחתו.
אל מול הביצית נדחקים כמות אדירה של זרעים המנסים לחדור לתוכה, לא במקרה נתן הטבע רק לחזק, לפיקח ולזה שיוכל בעתיד לתת תשובות מתאימות יותר לחדור פנימה.
המפגש ביניהם הוא ראשיתו של תהליך בו מתפתח יצור אנושי, כל מה שמתחולל על ציר הזמן הזה הוא הכנה לקראת מימוש מטרה זו,
כל מה שמתחולל בתוכנו, השינויים הפיזיים, שיפור יכולת החשיבה העצמאית, כולם טכניקה לקחת אחריות גדולה יותר על תוצאות של מעשים שאנו מעורבים בהם,
לבחור ולקחת מהסביבה את מה שמתאים לנו, לבחור מסרים מתאימים, כדי לבנות את פסיפס האישיות הייחודית של כל אחד מאתנו, על מנת להיות שותף טוב יותר בתהליך הנפלא של המשכיות המין האנושי - ביצירת וליווי בן אנוש חדש.
את התהליך המורכב, הנמשך לאורך כל חיינו אנו מכנים ה ת ב ג ר ו ת .

במשך כל תקופת ההתבגרות מלווה קליטת המסרים בשינויים המתחוללים בגוף הפיזי והרגשי, מרגע היווצרותו, לידתו והתבגרותו על היצור הרך להתמודד עם שינוי גופני, עם מסרים שהחברה מגישה לו על מנת להבטיח את יכולתו לתמוך בה בעתיד ולהיתמך בה, מסרים חברתיים שעיקרם לעזור לו להיות מתאים לחברה, עזרה אמיתית הבאה להקל במציאת תשובות מתאימות יותר ולעזור בבניית תפיסת עולם.
המתבגר חי בחברה המספקת בטחון מנקודת ראות שלה, מניסיון שהצטבר אצלה, המתבגר איננו רואה את התמיכה תמיד מאותה נקודת ראות.
במשך כל תהליך ההתבגרות נמצא המתבגר בנקודת חולשה, בחוסר ודאות, בבלבול, לכן תשובותיו שונות מהיום למחר, נקודת חולשה מול חברה שיודעת "הכל", עם סביבה שמחפשת כל הזמן הזדמנות לייעץ.
המתבגר מבקש עזרה, מהמקום בו הוא נמצא, מהמקום בו הוא מתלבט, מהסס וזה איננו בהכרח אותו מקום בו נמצא נותן העצה, המתבגר זקוק לתמיכה ופחות לייעוץ.
הגוף הפיזי שותף פעיל בהתבגרות, ממעטים ללמדנו להקשיב לו, להתייחס אליו, הדברים שקורים מובנים מעליהם, אצל כל אחד מתרחשת היצירה האישית שלו, אנו מרבים להשתמש במושגים; "לכולם זה קורה", "עשו כך לפניך".

כך אנו הבוגרים מתנהגים, כך התנהגו הורינו, כך לימדו אותנו, עלינו להבחין שאנו נמצאים במקום שונה לחלוטין מזה של המתבגר, אנו יציבים, מנוסים, כבר היינו בהצגה הזו, מכאן שגם התשובות שהמתבגר נותן תהינה שונות משלנו.
אנו רוצים לעזור לו, אך מתקשים לקבל שאופי העזרה לה הוא מצפה מאתנו, שונה לאורך כל גיל ההתבגרות.
המקום בו אנו נותנים תשובות שונה מהמקום שלו, קשה לנו לתמוך בו מהמקום בו הוא נמצא, הוא ישתף אותנו כל זמן שהוא יאמין שהבקשות שלו אלינו לא תיפגענה בו. הוא לא תמיד משתף אותנו, הוא מצפה לתמיכה ואנו רוצים שיהיה כמונו והוא כל כך רוצה להיות הוא.
- הצורך של ההורה לתמוך במתבגר הוא צורך קיומי, צורך הנתמך בהמשכיות של המין האנושי, צורך חייתי, הקיים בתוכנו, אין בנו את היכולת להבחין תמיד כמה ומתי עלינו ללוותו בתמיכה.
יש אזורים בהודו שם הורים לילדים מנתקים את עצמם ממערכת התמיכה במשפחה ברגע בו נולד הנכד, ברגע בו נסגר מעגל ההמשכיות, הילוד שהם יצרו יצר יצור אנושי חדש, התמיכה שלהם איננה נחוצה יותר, הם עוזבים את המשפחה ומחפשים לתת לה צורות תמיכה אחרות.

ככל שהמתבגר קרב לבשלות מצטרפים מקורות נוספים המספקות חומר לתשובות ואיתן באות התהיות והבלבול, הרצון להתנסות ברשות, לתת פריצה לייחודיות להוכיח לעצמו את קיומו ללא תמיכה, להוכיח לעצמו שהתשובות שהוא נותן, מתאימות ליכולת הצמיחה שלו.
מתחיל מסע נפלא של היצע עצמי כבן זוג למישהו אחר, כאן נרקמת האהבה הראשונה.
(ראה מאמר "לאהוב").
להמשכיות נחוץ בן זוג, או בת זוג ויש למצוא את המתאים יותר, יש ליצור תנאים שמישהו, או מישהי תירצה להיות שותפה לאישיות המיוחדת שלי, שתקבל את המיוחד שבי, את השונה שבי.
הבשלות האישית היא במקום בו יכול כל בוגר להציג את העצמי המיוחד שבו כשותף(ה) לבת או בן זוג.
זו התקופה המבולבלת ביותר, הסוערת ביותר והיפה ביותר בחייו.

אם ניפתח לאפשרות שהתמיכה האמיתית לה מצפה המתבגר מאתנו היא בחיזוקו בהתלבטות, בתהיות, בשאלות שלו מהמקום ובתקופה בו הוא נמצא, נעשה את הצעד הראשון לקראת המתבגר שלא יחשוש לבקש תמיכה מאתנו, נחזקו להבחין בין תמיכה אמיתית, למבוימת.
המתבגר נאחז במסגרות שבנינו כל זמן שהן נותנות תשובות לתהיות שלו, לציפיות שלו. הוא שובר אותן, מתכחש להן ומתנכל להן כשאינן תומכות בו,
זו הזדמנות להבין את מקורה של האלימות אצל המתבגרים לאורך כל תקופת התבגרותם.
אם נביט על האלימות כאחת מצורות ההגנה על העצמאות של המתבגרים, אם נבחין שהיא אחת מדרך התשובות שהם נותנים כשלא מתמלאות הציפיות שלהם,
נבין ביתר קלות שלא במקרה גואה האלימות בקרב הנוער.
"אם התשובות שלכם אינן עונות לציפיות שלי, אני אתן אותה בדרכי". ואלימות זו אחת הדרכים.
(ראה מאמר "אלימות").
אנו הבוגרים, ההורים משמשים מקור ציפיות למתבגר, אלינו הוא פונה במישרין או במרומז.
ניפתח אל המתבגר, ניקרא אותו בשפתו, נתמוך בו למצוא בנו את הציפיות אותן הוא מחפש, נהיה ההורים הקרובים לו ביותר, תמיד נזכור, כשמצפים מאיתנו לתשובה ולתמיכה ראשונית.
נהיה דוגמא לדרך בה הוא מחקה התנהגויות שלנו, נעזור לו, נשמש עבורו מודל חיקוי לבחירה לא אלימה. נתמוך בו להיות יצירתי, עלינו כהורים להיות יצירתיים ולא תמיד אנו פנויים או יודעים איך עושים זאת.
דוגמא הפותחת צוהר ומציצה אל קטע זעיר מתהליך, בהתלבטות של יעל (שם בדוי) אולי יכולה לתת לנו הבוגרים כלים להבין את ההתלבטויות מנקודת מבט של מתבגרת..
יעל בת 11 מרטיבה בלילה, מצב שייצר סכסוכים בתוך המערכת המשפחתית, ניסיונות כושלים על ידי פעמון, לא הביאו לשינוי..
המתאר הבא מנסה להסביר תהליך בזרימה ואת הדרך להיות חלק ממנו.
בגרות--------
נערות_____
ילדות____
תינוקות_____
ינקות____
החיים הם זרימה כלפי מעלה זו דרך הבשלות שלנו, קל לנו לתאר שלבים בחיינו, כל שלב יש בו את התכונות המיוחדות לו, אנו בונים ציפיות מהילדים שלנו המתאימות לכל שלב.
כהורים נתמוך ביעל לעלות במדרגת הבשלות, אנו רוצים לראות אותה עולה במדרגה מילדות לנערות,
יעל עדין לא ויתרה על היתרונות שיש במדרגה של הילדות, (בה פחות מחויבים לאחריות), יעל לא מסוגלת להסביר במילים, היא איננה רוצה להסביר במילים, היא מעדיפה לעשות זאת במעשים,
האימא של יעל אוספת את המצעים הרטובים לאחר הלילה, יעל רוצה להיות בוגרת, היא רוצה להתקדם בשלבים עלינו ללתמוך בה בהרמה עצמית למדרגה הבאה. נחזק אותה להיות אחראית למעשיה,
היא איננה אוהבת לקום רטובה בבוקר, היא הייתה מאד שמחה לוותר על המצב הזה, היא איננה יודעת כיצד עושים זאת.
יעל מאותתת לנו, יעל זועקת לתמיכה שלנו; לשותפות אמיתית שלנו במצוקה שלה.
- ניתן לה לאסוף את המצעים בבוקר.
- נזכיר לה ללכת לשירותים לפני השינה.
- נשתמש בסימנים מוסכמים כדי לא להביך אותה.
- נענה לציפיות שלה מאתנו.
- נעזור לה להגדיר את הציפיות שלה מהמדרגה החדשה.
- ניתן לה לבנות את היש והאין.
- נתמוך בה לעמוד בהתחיבוית לעצמה,.
מותר לה להירתע מתמיכה שאיננה עונה לציפיות שלה ואולי עדין לא לקחה את התמיכה שלנו.
הקשבה היא הדרך להיות תומך, תמיכה מתוך שותפות, היא הבקשה האמיתית הבאה מתוכנו.
תהליך ההתבגרות נע בתנועה ספירלית למטרה הנעלה ביותר, להיות שותף ביצירת יצור אנושי חדש ותמיכה בו לעצמאות, זה הנכס היפה ביותר שהטבע העניק לנו, הלהט לנוכחות שלנו מעוות את הבקשה האמיתית של כל מתבגר - בקשה לתמיכה.!