האם אני באמת מתאים לתפקיד לוחם ביחידת עילית 

אחד מהכלים החשובים יותר בתהליך מיון מועמדים גם ליחידות המובחרות וגם למקומות עבודה הוא תוקף ניבוי:

תוקף ניבוי הוא היכולת לחזות ביצועים עתידיים של המועמד בתפקיד המיועד. למעשה, מבקשים לנבא מה מידת ההתאמה של המועמד להצליח בתפקידו. האם הבחור הצעיר שמבקש להתקבל לקורס הטיס או ליחידת שלדג יצליח בתפקיד.

היום יודעים היטב (ברוגדן  1949; שמידט, האנטר, מקנזי, מולדרו 1979) ששימוש בשיטות המיון עם תוקף ניבוי גבוה (מבחנים מסוימים שיש להם יכולת ניבוי טובה) מביאים לעלייה משמעותית בביצועי המועמד בפועל ומגדילים את הלמידה אודות מיומנויות הקשורות לעבודה עצמה.  (האנטר, שמידט, וJudiesch, 1990). זאת אומרת, שהכנה מתאימה למבחני המיון, תביא לידי כך שלא רק שהמועמד יידע היטב מה עומד בפניו, אלא המיומנות שירכוש בהכנה, תביאו לגבהים חדשים שלולא הכנה זו, ספק אם היה מגיע אליהם בזמן אמת.

היום, לאחר כמעט כמאה שנות מחקר, יודעים יותר מתמיד, שקבלת מועמדים ליחידות מובחרות (העסקת עובדים בתפקידים שונים) ללא ניסיון קודם בתפקיד, המנבא התקף ביותר להצלחה בשירות הצבאי בתפקידים שונים והיכולת ללמידה עתידית במהלך מסלול הוא היכולת הנפשית הכללית (GMA), כלומר, אינטליגנציה או יכולת קוגניטיבית כללית. (Hunter & Hunter, 1984; Ree & Earles, 1992)

מחקרים שונים שבוחנים את היכולת של צוות הממיינים והשיטות לחיזוי ביצועים  של המועמדים בתפקידם העתידי וביכולתם ללמוד את התפקיד (במהלך מסלול ההכשרה) מעלים תופעה מעניינת שיכולת הניבוי באמצעות אותם מבחני המיון ולאותם התפקידים עדיין מפיקים תוצאות שונות למרות שמדובר באותו התפקיד.  זאת אומרת, שישנם פרמטרים נוספים שלא זוהו ש"מזהמים" את היכולת לנבא.

מערכת המיון הצבאית חייבת לקבל החלטות באשר לגיוסו של כל מועמד. אין לה ברירה. אבל היא יכולה לבחור אילו שיטות לשימוש במיון. זה כמובן מנקודת מבטה, שתבקש את "הלקוחות"  הטובים ביותר מבחינתה לאייש את התפקידים המיוחדים.

מחקרים שונים מראים כי שיטות ושילובים שונים של שיטות מיון מאפשרות לקבל אמיתות שונות מאוד אודות אותם ביצועים של המועמדים בתפקיד הנדרש. חלקם, כמו אינטרסים של הצוער במסלול ההכשרה, חינוך ורקע אישי, יש להם תוקף נמוך מאוד. אחרים, כמו גרפולוגיה, אין להם למעשה תוקף, הם שווים בערכם לקבלת המועמד והצבתו בתפקיד או במסלול למועמד אחר שלא עבר את המבחנים. קרי, באופן אקראי. מבחנים אחרים, כגון בדיקות GMA הבודקות את יכולתו הנפשית הכללית של המועמד ובדיקות מיון ייעודיות אחרות, יש  להם תוקף גבוה. מהצירופים של ממבחני מיון שנבדקו, שניים מהמבחנים בולטים יותר באיכותם ומעשיים יותר לשימוש ובעלי תקפות גבוהה אם משלבים ביניהם: הראשון הנו השילוב של בדיקת אינטגרציה ותקינות של היכולות ומבחן GMA (תוקף משולב של 0.65), והשני הנו שילוב של בדיקת GMA וגם ראיון מובנה. (תוקף של 0.63). בשני צירופים אלה ניתן להשתמש עם מועמדים שאין להם ניסיון צבאי/ מקצועי קודם.

עם זאת, במקרים מסוימים מערכי המיון הצה"ליים משתמשים לא פעם בשילובים שונים אחרים שאמנם שתוקף הניבוי שלהם נמוך יותר אבל  מאפשר להם לבחון את המועמדים בסביבה לא שגרתית ובתנאים שמבקשים לדמות מציאות (כמו מבחני סימולציה, ימי סיירות, גיבושונים וגיבושים) או בדיקות מצפוניות, בדיקות יושר, בדיקות מדגמיות של משימות, בדיקות ידע בנושאים שונים ובדיקות התמדה ועקביות.

ברור אם כך, מדוע יש חשיבות כה גדולה בהכנה למבחנים אלו. האפשרות לבוא מוכנים לתהליך מיון מורכב, רב משתנים, בלתי צפוי, עלום ולא צפוי מחייב את המועמדים להיות ברף מאוד גבוה ולמצות את הפוטנציאל שלהם בכל רגע נתון. הכנה שכזו חייבת להיעשות באופן אינדיבידואלי, אחד על אחד, מומחה מול מועמד. כי כל מועמד מגיע עם משתנים שונים לחלוטין. עם רקע, תפיסות, הבנות, קישורים ויכולות שונות. אלו בדיוק הדברים שהמועמד צריך לבקש לעצמו בתהליך ההכנה.