המעולות, הבינוניות והגרועות - ניתוח יעילות של אסטרטגיות למידה 

שלחו לי מאמר  שפורסם במגזין  "טיים", שם חמישה מומחים ללמידה קובעים, לאחר שחקרו את הנושא, מהן טכניקות הלמידה היעילות ביותר. הם מדרגים כמה שיטות ידועות,  ויש להם גם הפתעות. אני משתפת אתכם במסקנות של המומחים ובתובנות שלי .  

ובכן שתי השיטות הגרועות ביותר, לדעתם של המומחים, הן מרקור (הדגשה במרקר) של הטקסט ושינון, כלומר קריאה חוזרת. שתי השיטות הטובות ביותר הן לבחון את עצמך, כלומר לחבר שאלות על חומר המבחן ולענות עליהן. השנייה היא "כרטיסי הברקה" – כרטיסיות שבהן רושמים בנקודות את הדברים החשובים ביותר.

המומחים סוקרים עוד אסטרטגיות כמו סיכום ותזכורות זיכרון – מעין תמונות תזכורת דימיוניות – והן פחות או יותר מדורגות באמצע – לא הכי יעילות ולא הכי גרועות. הם לא התייחסו לשלוש שיטות חשובות (בעיני לפחות): טבלאות, תרשימי זרימה וראשי תיבות.

יש לי ניסיון רב בהוראת אסטרטגיות למידה במקצועות העיוניים לתלמידים לקויי למידה וגם רגילים, צעירים וגם סטודנטים. במשך הזמן למדתי, פיתחתי ושכללתי  שיטות למידה מגוונות, ועקבתי אחרי דרכי הלמידה של מאות תלמידים. אני מסכימה עם המומחים ששינון היא שיטה ממש לא יעילה. בעלי זיכרון צילומי, שיכולים בקלות "לצלם" כמויות גדולות של חומר, אולי ייבנו מעט מהשיטה, אבל, פעמים רבות ראיתי שמי ששינן את החומר ולמד כמו תוכי, מסתבך בשאלות של הסקת מסקנות, או בשאלות שבהן, בגלל הניסוח, אי אפשר לצטט מילה במילה את מה ששונן כיחידה אחת.

"כרטיסי הברקה" יכולים לעזור מאוד לתלמידים יצירתיים. החוכמה בכרטיסים האלה (כמו שפעם היו במכולות הישנות, טרום עידן המחשב, לרישום בעלי החוב וגובה חובם) הי א שצריך לרשום בהם ממש בנקודות את הפרטים החשובים. אם תעתיקו פרק שלם, ואפילו סיכום שלו – זה לא יעזור. צריך להגיע לתמצית ממש, בעיקר להגדרות, מושגים, שמות ושלבים בתהליכים. זה כמו (אל נא תבינו שאני תומכת בזה) ה"שליפים" שתלמידים מכינים. תוך כדי הכנת כרטיסי ההברקה בעצם חייבים להפעיל מיומנויות למידה חשובות: ארגון החומר, מיון לעיקר וטפל, יכולת ליצור הכללות ולקבץ את כל הפרטים השייכים להכללה. נכון שאפשר בקלות להכין פתקים בכל מכשיר סלולרי, ואף לצבוע בצבע שונה פתקים בנושאים שונים, אבל צריך ללמוד איך להכין את הפתקים או את כרטיסי ההברקה. תלמידים מתקשים יתקשו, פעמים רבות, להגיע לתוצאות מספקות ללא עזרה או ללא תרגול ממושך.

המומחים דירגו את שיטת המרקור כשיטה ממש לא יעילה. אני דווקא חסידה של השיטה, אבל צריך, כמובן להשתמש בה בחוכמה: חשוב להבין מה חשוב למרקר. למשל בטקסט, יש כללי כתיבה מקובלים. טקסטים, בעיקר מידעיים  ונוקטי עמדה, כתובים, בדרך כלל, לפי הכללים האלה. מי שמבין זאת יכול לנצל זאת ל"קריאה חכמה" בטקסט, כלומר קריאה סלקטיבית. אתן לכם טיפ: צריך לסמן ולקרוא את הכותרת, הפסקה הראשונה, משפט ראשון מכל פסקה אחרת ואת הפסקה האחרונה. בטקסטים אקדמיים צריך לדעת להבחין בין עיקר לטפל אפילו ברמת המשפט, משום שהמשפטים בהם, בדרך כלל, ארוכים ומסובכים. סתם "לצבוע" את הדף לא יועיל ולא יקדם את הלמידה.

את תמונות הזיכרון -  שיטה שלימדתי הרבה תלמידים – המומחים מדרגים כבינונית ברמת היעילות שלה. פה אני חולקת עליהם. לבעלי יכולת ויזואלית טובה זו שיטה מצוינת. לקויי למידה ודיסלקטים רבים הם בעלי תפיסה מרחבית מעולה, ולכן אפשר לרתום יכולת זו בתוספת ליצירתיות, שרבים מהם ניחנו בה. השיטה הזאת, שבה מדמיינים תמונה לכל פרט, או למילת מפתח במשפט שרוצים לזכור, היא "עוקפת מילים". כאשר משכללים אותה, ולומדים לזכור בעזרתה פרטים פשוטים, פרטים מורכבים ומושגים ומילים בשפה זרה, לתלמידים רבים היא יכולה להיות כמו יציאה מחושך לאור.

שיטה נוספת, שאני משתמשת בה רבות בספר שכתבתי, הכולל שיטות למידה למקצועות העיוניים, היא השימוש בראשי תיבות. דווקא החוקרים לא התייחסו אליה. שמתי לב שעבור רבים מתלמידי, שיטה זאת היתה יעילה מאוד, ולכן מצאתי כמעט לכל אסטרטגיה ראשי תיבות, שקל "לצרוב" במוח. אם אתם לא כותבים "נוח" בשבע שגיאות, ייתכן שהשיטה תעזור לכם מאוד לזכור פרטים ותהליכים. גם שילוב של ראשי תיבות עם תמונות זיכרון יכול להיות מאוד יעיל.

ועכשיו אולי המסקנה הכי חשובה לגבי יעילותן של שיטות למידה:

מה שהכי יעיל, בעיני, כפי שראיתי מניסיוני רב השנים, הוא שתלמיד יתאים לעצמו את שיטת הלמידה היעילה ביותר עבורו. לכל אחד סגנון למידה שונה :שמיעתי, יצירתי, ויזואלי וגם יכול להיות סגנון משולב. נתקלתי בלא מעט לומדים –צעירים וגם מבוגרים – שמצאו וגם שכללו את שיטת הלמידה המתאימה להם ביותר, ולא חשוב אם מדובר בתרשימי זרימה, מרקור או שאילת שאלות על חומר הלימוד. בעזרת השיטה המתאימה להם הם הצליחו למיין חומר רב, לארגן אותו, ללמוד את העיקר ולהניח לטפל והכי חשוב – לזכור אותו. כך בעצם הם הוכיחו שליטה במיומנויות הלמידה, וקצרו הישגים ראויים.

 אם תכירו סל של אסטרטגיות למידה, תוכלו להחליט, אחרי תרגול השיטות, מה השיטה המתאימה לכם ביותר. יכול להיות גם שתחליטו שללימוד מדעים, למשל, מתאימה לך שיטה אחת, וללימוד היסטוריה מתאימה אחרת.   

בהצלחה רבה