איטליה מחולקת לעשרים מחוזות, בהסטוריה שלה היו אילו ממלכות או נסיכויות ששלטו בהם דוכסים, אנשי דת כוחניים ושליטים בכח החרב, ואז לפני מאה וחמישים שנה ג?וזפה גריבלדי אחד את איטליה לרפובליקה אחת.
מטבע הדברים, שבכל מחוז ומחוז השפה המדוברת המקורית אינה איטלקית אלא שפה המובנת רק לבני המקום, זה לא סלנג , זו ממש שפה עם מילים וביטויים שאיטלקי ממחוז אחר לא יבינם, וכשמדובר בשפה, גם המנהגים משתנים, וכמובן האוכל.
אם נזכיר כמה מהמחוזות כמו האיים סרדיניה וסיציליה, בדרום קצה המגף, העיר רומא במחוז לאציו, העיר מילאנו במחוז לומברדיה, העיר בולוניה במחוז אמיליה רומניה, העיר פירנצה במחוז טוסקנה והערים ונציה ופאדובה במחוז וונטו, הרי לפניכם אזורים המרוחקים זה מזה מאות קילומטרים עם שפות שונות בבסיסם ומטבחם גם הוא שונה בתכליתו, הדבר שמחבר בכל זאת את המירקם העדין הזה זו הרפובליקה האיטלקית והשפה הרשמית שמקורה בטוסקנה.
המטבחים שהושפעו בתחילת המאה התשע עשרה מהרעב ששרר באיזור ונטו ובדרומה של איטליה בסיציליה, אילץ עשרות אלפים להגר, איזור ונטו היה הפגוע ביותר וכחמישים אלף בני אדם עזבו ונדדו ממנו, שנות הרעב הביאו לשולחן מאכלים שגדלו אז ושהושרשו כמאכלים מקובלים על בני המקום וכיום הם מהווים כמסורת את המרכיבים הבסיסיים במטבח של אותו אזור, הלחם התפל ללא המלח בטוסקנה, או קמח התירס בוונטו,פולנטה לדוגמא או ריזוטו באזור לומברדיה שבסיסו מאורז.
וכאשר מחליטים לארגן טיול קולינרי, צריך לקחת בחשבון תמיד שהפיצה בנאפולי לא תהיה אותה פיצה שיגישו לכם בפירנצה, אלא אם תכנסו לפיצריה נפוליטנית בפירנצה.
גם שמות המזון משתנים בהתאם למיקומם, המנות שונות, היין שונה, הלחם שונה, וגם המחירים ישתנו, ככל שתצפינו יעלו המחירים.
באיזורים הקרובים לגבולות מדינות אחרות, יש השפעה גדולה על סוג המזון שיגישו לכם במסעדות, בדולומיטים תקבלו מזון מהמטבח האוסטרי גרמני, בדרומה של איטליה תהיה השפעה צפון אפריקנית, ובטורינו ככל שתתקרבו לצרפת כך ישתנו המנות וידמו למטבח הצרפתי, וזה אך נשמע טבעי.
תרבות מזון זרה, החלה להכנס לאיטליה בדלת האחורית, חמשת מיליוני הזרים שהתיישבו בארץ המגף בעשרים השנים האחרונות הביאו עימם את תרבותם, רובם לא יודעים את השפה ולא נטמעים באוכלוסיה, בעיקר כשמדובר בבני המזרח הרחוק, אילו יצרו מעין גיטאות ושכונות רבות הפכו למיני מחוזות כפי שראיתי בערים שונות למשל בעיר פראטו ליד פירנצה, ממש ציינה טאון, והאיטלקים ממעטים להכנס ולאכול ממאכליהם, גם השוארמה שהגיעה מהמזרח התיכון ומתורכיה בעקבות המהגרים החוקיים והלא חוקיים, נשארת ברוב המקרים מסתובבת לה לאיטה על צירה הלוהט באין קונה, האיטלקים לא מנסים מזון אחר מלבד מה שהם רגילים אליו, הצעירים הסקרנים מנסים אך לא נראה שהם ממש מתלהבים.
מסעדות זרות צצות ונסגרות בכל רחבי המדינה, אילו שלא נסגרות לרוב קיימות כדי לשרת את הזרים שגרים באיזור.
ונחזור לאוכל האיטלקי, שהינו מקורי למחוז שבו תבקרו, וכשבטיולים קולינרים אנו מדברים, אז אפשר בהחלט לנסות אזורים שונים מבלי לנסוע ברחבי המדינה לאורכה ולרוחבה, כי לדוגמא: בנסיעה מרומא לטוסקנה, הרי נוחתים בלאציו,עוברים צפונה את אומבריה וטוסקנה כבר באותו ציר נסיעה, ואם תרחיקו עוד צפונית לפירנצה כמאה קילומטר תגיעו לבולוניה ולאזור אמיליה רומניה.
קבוצות של תיירי גורמה, התחילו להגיע כבר לפני כעשר שנים לאיטליה, בעקבות הרעיון צצו קורסים לבישול בעיקר בטוסקנה, בקורס כזה, מכונסים כעשרה ?תלמידים? אשר ביחד עם המדריכה, שלרוב לא יודעת ולו מילה אחת באנגלית, ילכו לשוק לרכוש את המוצרים, במטבח ביתה, או במטבח מסעדה שבבעלותה, יעבירו לכם את הקורס, שלרוב יהיה קורס מאד בסיסי, עם המון דיבורים ומעט מעשים, והרבה לישת בצק, אם זה לפסטה או לפיצה או לניוקי תלוי מה בתפריט היום.
הביקור במסעדות יהיה מתוכנן לרוב לפי התקציב ולפי המלצות של מי שכבר אכל ובדק את טיב המסעדה, השרות, ההגשה, המחירים וכמובן טיב ואיכות הבישול.
לרוב בטיולים מסוג זה כלולים גם ביקורים לטעימות סוגי יינות ביקבים מובחרים, הביקור ביקבים מקבל אופי אישי ככל שהיקב קטן ומשפחתי יותר, כי אז אתה יכול גם לשבת עם בעל היקב לשתות ולטעום ממאכליה של אשתו, ואפילו לצאת לסיור קטן בכרמים.
ביקבים גדולים ומתועשים הדבר לא יתכן, הקבוצה תגיע לחדר הטעימות שנמצא ביקב, שם יעמידו לכל משתתף מספר כוסות עם מידה זעומה לטעימה, יתכן ויהיה קינוח קטן של כמה פרוסות סלמי או גבינות, יקבלו הרצאה קטנה, אולי סרטון על הקמת היקב וישלמו עבור כל מבקר דמי טעימות.
ויש גם ביקור במפעלי מזון למיניהם, שוקולדים לדוגמא , אפשר לראות את היצור במפעלי נסטלה פרוג?ינה ליד העיר פרוג?יה באומבריה, הכניסה והסיור חינמים אך מדובר על חודשי החורף בלבד, בקיץ אין יצור בשל החום וההובלה. תקבלו שוקולדים לנשנש אך אין להוציאם החוצה בכיסים, אכול כמה שתוכל במפעל בלבד.
הטיולים הקולינרים מתחלקים לרמות שונות, הרמה הנמוכה היא זו שראיתי באחד מהאתרים הישראלים שמציעים טיולים קולינרים, ולא אזכיר את שמו, אלא אציין שממש הופתעתי איך אפשר לכנות ?טיול קולינרי לטוסקנה? טיול שמתחיל ברומא ממשיך לאורביאטו ומשם לצ?יויטה, ביום למחרת לפיטיליאנו ושוב חוזרים לאורביאטו וחזרה ארצה, היכן טוסקנה נעלמה?
ויש את הטיולים הרציניים, מלווים על ידי שף ישראלי מהשורה הראשונה, המלונות ברמה גבוהה והמסלול הטיולי עשיר ומגוון, מסעדות מובחרות לפי דירוגים שונים, כנראה שיש ביקוש לזה וגם לזה וכמו שנאמר ?הכל תלוי כמה אתה מוכן לשלם?.
ישראלי שבחר לחיות בטוסקנה, מנהל מלון עתיק בבעלות משותפת משפחתית, כותב, מטייל, מבשל, ונהנה מכל רגע.
למעונינים במידע: lamucchia@gmail.com