במהלך מתן הייעוץ הפנסיוני, קיימת חשיבות רבה לפילוסופיות הלקוחות בנושא אופי הקשעת הכספים במסלולים השונים תוך התאמת מידת הסיכון שבהשקעה במכשירים "מסוכנים" לאופי הלקוח ואולי גם בקשר לגילו ומספר השנים שנותרו ליציאתו לפנסיה.
נהוג לומר כי ככל הסיכון גבוהה יותר כן גדול גם הסיכוי, הנחה שאינה מקובלת עלי וגם במבחן המציאות אינה ריאלית.
האם נכון לומר שהקמת עסק כלכלי ללא תכנית עסקית וללא בדיקת התכנות כלכלית או שיווקית הינו מהלך המגביר את הסיכון אך גם את הסיכוי, נראה לי שיסכימו הקוראים עימי לגבי חוסר ההיגיון באמירה זו.
כך גם קיימת טענה (או להשקפתי ? מיתוס) שהשקעה במסלול שקלי או באגרות חוב ממשלתיות הינם השקעה שגלום בה סיכון מנוך מאשר השקעה במניות ואגרות חוב קונצרטיות שאינה עומדת לעיתים במבחן המציאות או יש לומר במבחן התוצאות.
מספר נתונים חשובים טרם המשך, עפ"י מחקרים שפורסמו, בדיקה רטרואקטיבית של שוק המניות הן בישראל והן בארצות הברית מוכיחה כי השקעה חד-פעמית שרירותית ב"מכשירים מסוכנים" ללא שינוי תמהיל המניות לאורך התקופה וללא התייחסות לשינוי ספציפי במניה זו אחרת הניבה תשואה ריאלית שנתית של מעל 9% לאורך כ-200 שנה בשוק האמריקאי ותשואה ריאלית שנתית של מעל 6% לאורך 40 שנה בשוק הישראלי. זאת ללא קשר לתמהיל המניות האקראי ובתנאי כאמור שלא בוצעו שינויים, קניות או מכירות במהלך השנים. ברור שגם היעדר פעולות קניה ומכירה הניבו רווח נוסף עקב חיסכון בעמלות ניהול בגין טראנס-אקציות אלה.
ההמלצות של ייעוץ פנסיוני מקצועי שנועדו לשפר את גובה הפנסיה שתתקבל לאחר הפרישה כוללות גם הנחיות השקעה במסלולים כאלה ואחרים בעולם הפנסיוני ולכן ראוי שייתמכו בחוות-דעת יועץ השקעות. אך בשונה מהמקובל, רצוי שיועץ ההשקעות לא יכתיר עצמו בכתר הנבואה ויתיימר לחזות תוצאות גופים בהצלחה בהשקעת בשוק ההון עפ"י נתוני העבר.
גוף אשר לו היסטוריה מפוארת של הישגים בריווחי השקעה ואפילו ברציפות לאורך שנים, מושפע משינויים פרסונאליים, שיוני בעלות, רגולציה ובעיקר מאירועים בין לאומיים ומקומיים שאין ניתנים להערכה. ולכן התייחסות להיסטוריית ההישגים במהלך קבלת שירות בחברת ייעוץ פנסיוני הינה יומרה שאינה במקומה בעת לקיחת האחריות על חסכונו הפנסיוני של המבוטח.
ראו זה פלא, מחקרים מוכיחים כי יועצי ההשקעות הנחשבים הטובים בעולם צדקו בהערכותיהם רק ב-49% , פחות מאשר הטלת מטבע (עץ או פלי) ולכן דובר כה רבות על תופעת "הקוף הבוחר".
גם הנתונים בשנה האחרונה זכינו לראות בעלי בתי השקעות ומנהלי כספי פנסיה החוששים כי עקב המחיר הגבוה של "נכסים סולדיים" ? תוצאה של המשבר הכלכלי, עלולים המשקיעים בהם לספוג הפסדים וגם ההשקעה בנכסים כגון אג"ח קונצרטיות ומניות עלולה גם היא לגרום נזק לחסכוננו הפנסיוני.
והלב, הרי אותו שכחנו. זכור לי היטב אותו היום בו אבי בן ה87 (לפני כ-6 שנים) הודיע לי כי למרות הניהול והתוצאות המצוינות שהניב תיק ההשקעות שניהלנו עבורו, "אינו יישן בלילה".
באותו היום הבנתי שגם השקט הנפשי הינו תשואה חשובה שצריכה להילקח בחשבון בעת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ותורמת לתוחלת חייו ואיכותם של הפנסיונר ובמחיר של אחוז לפה או אחוז לשם מדובר ברווח משמעותי ביותר.
שנתיים לאחר מכן למדנו עד כמה גם השקט וגם הסולידיות היו רווחיים.
סופו של סיפור, בדקו את אופייכם ולא את התוצאות ההיסטריות של קופת הגמל, ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה שלכם. החליטו איזו כמה מכספכם (איזה חלק) אתם יכולים להשקיע בוק ההון מבלי לאבד שלוות נפש והורו ליועץ הפנסיוני להשקיע במסלולים מתאימים.
במהלך ייעוץ פנסיוני מתמשך (ואובייקטיבי כמובן) תוכלו לשנות הוהראות מעת לעת עפ"י השינוי בהשקפותיכם, אך על תפריזו בשינויים ובמיוחד לא בעת טלטלה בשוק הון כדי שלא תקבעו הפסד זמני עקב פאניקה רגעית.
דניאל טל, מנכ"ל פורשור מומחים,תאגיד ייעוץ פנסיוני, מנהל- פורום יועצים פנסיוניים בלתי תלויים, מומחה- יועץ פנסיוני בכיר להגשת חוות דעת בבימ"ש
