לדעת להקשיב זאת אומנות 

כמה פעמים ביום אנחנו אומרים: "אני מקשיב לך" האם באמת אנחנו מקשיבים?

במהלך היום אנחנו נפגשים ומדברים עם המון אנשים, בכל מיני סיטואציות ומקומות. אופי השיחות גם הוא משתנה מאדם לאדם וגם על פי נושא השיחה. תקשורת איכותית עם הסובבים אותנו, תלויה הרבה ביכולת שלנו להבין את המסר של זה שעומד מולנו. 
כדי להבין את המסר אנחנו צריכים לדעת להקשיב.
נסו לזכור שיחה שערכתם לאחרונה ושיצאתם מתוסכלים ממנה, ושאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. האם ישבתי בשיחה ולא קטעתי פעם אחת את זה שיושב מולי?
2. האם התיישבתי לשוחח מבלי שדמיינתי על מה תהיה השיחה ואיך היא תתנהל? מה הוא יגיד לי? מה אני צריך לענות? איך 
    לצאת "לא פראייר" ?
3. האם הצלחתי לראות את האדם שיושב מולי מבלי לשפוט אותו? או מבלי להכניס לשיחה את הדעה הקדומה שיש לי 
    עליו.
4. האם כשהוא דיבר הסתכלתי עליו בעיניים?
5. האם הצלחתי לא להכניס את השקפת עולמי ולהשוות אותה לדבריו?
6. האם כשהוא דיבר הרגשתי שהקושי שהוא מביע בהכרח אני אחראי לפתור אותו?

אנחנו כל כך להוטים לומר את מה שאנחנו רוצים, שמבלי לשים לב אנחנו פשוט לא מקשיבים.
הקשבה אמיתית באה ממקום נקי, ללא דעות קדומות, ללא שיפוטיות, ללא הפרעה. כשמישהו רוצה להגיד לנו משהו הוא לא בהכרח מצפה שנפתור לו את כל הבעיות, לכן אל תקפצו למצוא לו פתרונות. הקשיבו לו באמת.

הקשיבו לא רק למילים, אלא גם להבעות, לקצב הדיבור, למבטים, האם פונים הצידה? למטה? למעלה? הקשיבו לתנועות הגוף, לידיים, 
באיזה טון נאמרות המילים? מדוע הן נאמרות דווקא עכשיו? האם המשפטים נאמרו בסימני שאלה או קריאה? 

קראתי פעם מישהי שכתבה שהקשבה מבחינתה זה להיות כמו במבוק חלול. הבמבוק הוא צמח גמיש, חזק מאד וחלול. להקשיב כבמבוק אומר להיות ריק, לאפשר לרוח הדברים לעבור דרכנו.
הקשבה מתוך נוכחות זו דורשת אומץ, מכיוון שאלו רגעים שבהם אנחנו מסכימים להיות שם מבלי לדעת מה צריך לקרות ברגע הבא, מה אומר ברגע הבא, או איך תתנהל השיחה.

ללמוד להקשיב זו באמת אומנות. וכל אומן יגיע למצוינות רק אם יתאמן. נסו להתאמן בבית עם בן או בת הזוג, נסו להקשיב לילד שלכם, או לחבר בעבודה. לאחר שתתנסו מספר פעמים תגלו כמה כוח יש בהקשבה, תוכלו באמת לקרוא את זה שמולכם ותרגישו בטוחים ושולטים יותר בשיחה.