עם ישראל בהר סיני, מתכונן לקראת קבלת תורה, רואים את משה עולה להר סיני.
וירא העם כי-בשש משה לרדת מן-ההר, דורשים מאהרון עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו.
אומרים חז"ל במסכת נדרים, על מה חרבה הארץ - על שלא ברכו בתורה תחילה.
משה שבר הלוחות בגין חטא העגל, בי"ז בתמוז.בגין חטא זה נגזרה הגזרה לחורבן בית מקדשנו, אשר תחילת חורבנו החלה בי"ז בתמוז.
אומר ר' נתן כאשר לא מברכים בתורה, נראה הדבר שאין התורה חשובה בעיניהם.ברכה מקדימה, נותנת חשיבות לעשיה הבאה לאחריה.עשייה אשר אין הברכה מקדימה לה, איננה עשייה מהותית ושורשית, זוהי "עשייה נימוסית".
ברכת התורה, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.ברכה זו יוצרת הכנה אמונית המבהירה למברך, שהתורה הינה ייחודית לו, ייחודית לעם ישראל, תורה אשר ניתנה לנו מהיותנו נבחרים ושונים מכל העמים.תובנה זו להיותנו שונים מכל העמים, נבחרים, תביאנו לידי ריחוק מקרבה והליכה בדרכם של העמים.
מהות עם ישראל, מהות היהודי, היותו נבחר ושונה מכל העמים.
בהיות עם ישראל נבחר, יירצו תמיד, העמים, להידמות לו ואף להידבק בו.קירבה זו לעם ישראל תתיכן בשני אופנים, האחד עזיבת המעשים והתגיירות, בחינה זו הינה בחינה לעתיד לבוא, בחינת ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.האופן השני הינו ע"י בניית דתות אשר ייעשו כמעשי היהודים.בחינה זו הינה "תורות נפולות, סברות מוחלפות ולימודים פגומים".דרך זו הינה דרך של היפוך האמת.
היפוך אמת זו היה בחטא האדם הראשון, היפוך אמת זו קרה גם בקבלת התורה, בבוא השטן וערבב העולם והראה דמות חושך ואפלה, לומר ודאי מת משה.
ידועים הדברים, תחילתו של מעשה העגל היה ע"י הערב רב אשר מהם החלה חוסר האמונה ומשם לאמירה ויאמרו--אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים.
הערב רב, ענינו שלא ברכו בתורה תחילה.הברכה המקדימה, כדברינו, היא הנותנת תוקף לעשיה.בהיותינו נבחרים, תמיד יבקשו להעבירנו ממקום זה, ע"כ האדם מצווה מדיי יום לברך את ברכת התורה, לומר אשר בחר בנו מכל העמים.ברכת התורה המקדימה, לעיסוק בתורה, המקדימה לחיי והנהגת תורה, מורה ומביאה לידי ברור אמת, זך ומתוקן לתורה.ברור זה הוא אשר יגן וירחיק מעלינו כל אשר יבקש להביאנו לידי תורות נפולות ולימודים פגומים.
בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, הברכה לפני חיי תורה, מביאה לידי קבלת תורה בכל יום מחדש.או' ר' נתן חידוש יום יומי זה של התורה, הינו ייחודי, לתורתינו אשר הינה באר מים חיים הנובעים בכל רגע ומחיין ומקיימין כל העולמות, על כן ברכתינו נותן התורה, בכל יום וים ובכל רגע ורגע, אין אנו מברכים נתן התורה אלא נותן התורה שכן הנתינה היא בכל רגע מחדש.
יהוה הוא האלהים: אין עוד, מלבדו.
שבת שלום
דויד לקס, אמת
