כל אחד יכול לקבל אימון פילאטיס, בכל מצב 

כל אחד יכול לקבל אימון פילאטיס, בכל מצב

העיקרון המנחה בפילאטיס שיקומי הינו, יצירת תחושה של אמון במטפל ובגוף המטופל. ההתלהבות של המטופלים לאור ההצלחה, כל כך מתגמלת.
יש לי מתאמנת בת 89, שמגיעה בקביעות לאימון דו שבועי בפילאטיס מכשירים. כל הנוכחים מתבוננים בה בהערצה כשהיא פוסעת בצעדים מדודים עם גב זקוף וחיוך מאוזן לאוזן, מוקפת בהילה של גאווה על היותה מסוגלת להתמיד פעמיים בשבוע ולהגיע לשיעור פילאטיס. אחרי ניתוח החלפת מפרק ירך, ניתוחים בקרסוליים, כאבים בחגורת כתפיים והרבה נפילות, היא ממשיכה להגיע ואני ממשיכה למצוא דרכים שיראו לה רק את מה שהיא יכולה מבלי להגיע למגבלות או לכאבים שלה.

המקרה המרתק איתה היה לאחרונה, כשפחדה להגיע, עקב קשיים בנשימה וכאבים בצלעות ובכתף כתוצאה מנפילה. הזמנתי אותה להגיע ולראות מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להמשיך ולהפעיל את הגוף למרות הכאבים, מבלי להגיע לכאבים. מכיוון שידועה לה חשיבות ההתמדה ומשמעות ההתדרדרות המהירה, במקרה שמפסיקים את הפעילות, אזרה אומץ והגיעה. כל כך נעים היה לחפש את התנוחות שמורידות את הכאב ולראות איך הגוף מגיב כל כך יפה כשגורם הפחד נעלם. היא הצליחה להפעיל כל שריר, להניע כל מפרק ולצאת בתחושה של חופש ושחרור.
בקטע הוידאו המצורף ניתן לראות באופן בה סודרו עבורה שתי כריות יחודיות המאפשרות מגע רך ונעים לצלעות, מקום נוח לכתף "ליפול" ולא להיות מונחת על המזרן, כפות הרגליים מונחות על קשת פילאטיס במקום שמונע מתחים, התוספת של הכדור בין הרגליים מאפשרת משוב למערכת ליבת הגוף והקשר שלה להפעלה נכונה של הסרעפת. עם התנגדות לגומייה מפעילים את הטרפזים התחתונים, הראש הארוך של הבייספ, שני השרירים האלו חשובים ביציבות השכמה ומפרק הכתף. וידאו מצורף

המסר הוא להראות למתאמנת שאפשר לעשות הכל, כל עוד מקשיבים לגוף ומבצעים את הפעולות שהוא יכול לעמוד בהן ברגע נתון. ברגע שמתחשבים בצרכים שלו ומקשיבים לו, הוא נענה וממשיך לפתח יכולות. כשאשר בוחרים בצעד שהוא לטובת הגוף, ממשיכים בכיוון זה. אני אישית ממש מעריצה אנשים שבמצב של כאב ופחד, מוציאים את עצמם מהבית לאימון ועבודה עם הגוף באמונה שלמה שאחרי האימון מצבם ישתפר.

פילאטיס.