תביעת נזיקין בגין סרבנות למתן גט 

תופעת "סרבנות הגט" הינה תופעה רווחת לצערנו במדינת ישראל. הגורם המרכזי המוביל לכך הינה בעיקר מאחר וגירושין במדינת ישראל נעשים על פי דין תורה ונוצרים אך ורק בעת מסירת הגט על ידי הבעל לאישה. במקרים רבים, הבעל מסרב ליתן גט לאשתו ו/או מנצל זאת "לסחיטת" הטבות כספיות כגון פשרה בדמי המזונות לילדים, ויתור על זכויות רכושיות בין בני הזוג וכו'. לעיתים הסרבנות הינה מטעמי נקמנות גרידא.

סרבנות ו/או עיכוב במתן גט "ומריחת" הזמן גורמים לאשה לנזקים כלכליים ונפשיים עצומים כמו גם לפגיעה ביכולתה להינשא ולהביא ילדים לעולם "בפרק ב'".

אלא, שבשנים האחרונות התפתחה אפשרות חדשה המקדמת באופן משמעותי את מתן הגט לאישה ו/או "מייצרת" לאישה פיצוי כספי בהיקף משמעותי אשר אמור לשפות אותה על הנזקים שנגרמו לה בשל הסירוב/העיכוב במתן הגט.

פרקטיקה זו הינה הגשת תביעת נזיקין בשל סירוב למתן גט. עילה נזיקית זו, על אף שאינה חלק מפקודת הנזיקין, הוכרה בשנים האחרונות פעם אחר פעם, בכל הערכאות הרלוונטיות במדינת ישראל, כעילה ברת תביעה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה.

בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין ע"ס מאות אלפי ש"ח כנגד "בעלים סרבנים" ובמקרים רבים אחרים יצרו התביעות מעין דינמיקה אשר הובילה, בסופו של דבר למתן הגט המיוחל.

במאמר זה להלן נסקור את העילה הנזיקית של "סרבנות למתן גט" ואת הפסיקה הרלוונטית מהשנים האחרונות.

הצגת הבעיה: "דין תורה"- הגירושין תלויים בבעל

החוק במדינת ישראל קובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". החוק "הדתי" הרלוונטי קובע כי אקט הגירושין מתבצע כאשר הבעל מוסר לאישתו את הגט בעצמו.

לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לעסוק בענייני נישואין וגירושין.

בתי הדין הרבניים עצמם מפרשים באופן מחמיר ביותר ונמנעים ככל הניתן מעניין "גט מעושה" (היינו- מעין כפייה של הבעל ליתן גט לאשתו) ובשל כך נוצרת תלות של האישה בבעלה במתן הגט.

מאידך, במקרים רבים, במסגרת הליך הפרידה של בני הזוג, נותרת האישה לבדה, כאשר היא אמורה להמשיך ולטפל בילדים הקטינים.

מצב זה גורם לנזקים כלכליים ולמצוקה נפשית עצומה לנשים, ואף מכרסם בזכויות היסוד שלהן ובכבודן. נשים מעוכבות ו/או מסורבות גט נקלעות לבעיות כלכליות כבדות ובמקרים רבים נאלצות לערוך ויתורים מרחיקי לכת מבחינה כלכלית ומבחינת חלוקת הרכוש והכל על מנת שהבעל ייתן להם גט.

בנוסף לכך ואף חמור יותר לנשים הנ"ל נגרמים נזקים כבדים נוספים: אותן נשים אינן יכולות להינשא לגבר אחר ואינן יכולות לפתוח "פרק ב'" בחייהן; אותן נשים אינן יכולות להביא ילדים לעולם בשל חשש מ"ממזרות".

ככל שפרק הזמן ממועד הפרידה ועד מתן הגט מתארך, הרי שנזקים אלה רק מחמירים, שכן סיכוייה של אישה להתחיל בחיי נישואים חדשים ו/או להביא ילדים לעולם קטנים ככל שהזמן עובר.

גברים רבים מנצלים כאמור מצב זה על מנת להביא לויתורים כלכליים כבדים מצד האישה מבחינה רכושית ו/או ממונית, אשר במצב "רגיל" לא היתה אמורה לוותר לבעל וכך נוצר מצב שבו הגבר נהנה מיתרון על פני האישה.

הפתרון: תביעת נזיקין בשל סירוב למתן גט

לבעיה הנ"ל קיימים מס' פתרונות הניתנים ליישום בהתאם לחוקי מדינת ישראל וכן בהתאם להלכה "הדתית" הקיימת, בין היתר: "מקח טעות", הפקעת קידושין, שטר למניעת עגינות והסכמי קדם נישואין, חלק מהפתרונות הנ"ל הינם פתרונות "עוקפי בית הדין" וחלק מהפתרונות נדרשים לביצוע טרם הנישואין.

אחד הפתרונות למעוכבות/מסורבות גט, אשר תופס תאוצה בשנים האחרונות הינו תביעות נזיקין בעילה של סירוב למתן גט.

מהי תביעה נזיקית בעילת סירוב למתן גט

תביעה נזיקית בעילת סירוב למתן גט הינה תביעה שניתן להגישה בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תביעה מעין זו דורשת האישה פיצוי כספי מהבעל על הנזק שנגרם לה בשל הסירוב למתן הגט ובין היתר בגין נזקים כלכליים, נזקים נפשיים, המניעה שנגרמה לה להינשא ולהמשיך בחייה וכו'.

כבר כעת חשוב לציין, כי העילה הנ"ל אינה עילת תביעה ייחודית של אישה כלפי בעלה. גם בעל שאשתו מסרבת לגט יכול להגיש תביעה מעין זו כנגד אשתו- "הדברים שנאמרו לגבי סרבנות גט של בעל יפים לגבי סרבנות גט של אישה" [תמ"ש (י-ם) 21162/07 פלוני נ' פלונית]. פסקי דין כנגד נשים סרבניות גט ניתנו בין היתר בתיקים הבאים:תמ"ש (י-ם)21162/07הנ"ל(פסה"ד ניתן למרות שבית הדין הרבני הכיר בטענת האישה לשלום בית); תמ"ש (י-ם) 18561/07 ש.ד נ' ר.ד; תמ"ש 238-08-10 ק' נ' ק' ועוד.

העילות

ראשית יש לזכור, בפקודת הנזיקין אין עילה של "סרבנות למתן גט" ועל כן במשך תקופה ארוכה לא היה ברור באיזו עילה ניתן לתבוע בעל/אשה המסרבים ליתן גט.

הפרת חובה חקוקה של הזכות לאוטונומיה כבוד האדם וחירותו

ההחלטה המשמעותית הראשונה בעניין זה ניתנה במסגרת תמ"ש (י-ם) 3950/00 פלונית נ' פלוני א' ו-ב'. במסגרת פס"ד זה נדחתה בקשה לדחייה על הסף של תביעה נזיקית בשל סירוב למתן גט. המבקשים ביקשו לדחות התביעה מחמת היעדר עילה ואולם בית המשפט קבע כי סרבנות גט הינה "הפרת חובה חקוקה" של הזכות לאוטונומיה שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

רשלנות והפרה של סעיף 287 לחוק העונשין

מס' שבועות לאחר מכן ניתן פס"ד נוסף בעניין דומה. במסגרת תמ"ש (י-ם) 9101/00 מ.א נ' מ.ש.ר, נקבע כי סרבנות למתן גט מהווה רשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין וכי במקרה בו בית הדין חייב מתן גט מהווה הסרבנות לתיתו הפרה של ס' 287 לחוק העונשין (הפרת הוראה של בית משפט).

הפרת חובת תום הלב

בפסק הדין שניתן במסגרת תמ"ש (י-ם) 44248-05/10 כ.ש נ' כ.ש נקבע כי סרבנות למתן גט הינה הפרת חובת תום הלב החלה על הבעל בחוזה הנישואים.

סיכום ביניים: סרבנות למתן גט מהווה הפרת חובה חקוקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הפרת חובה חקוקה של ס' 287 לחוק העונשין וכן מהווה עוולה נזיקית של רשלנות.

אין צורך בחיוב של בית הדין למתן גט אלא ניתן גם "בהמלצה"

בעקבות יצירת מסד הבסיס של העילות החלו בתי המשפט לענייני משפחה להיות ליבראליים יותר ולחייב בנזיקין באופן תדיר יותר סרבני גט. ואולם במסגרת פסקי הדין שניתנו, נדרש היה כי בית הדין הרבני יחייב את הבעל ליתן גט לאשתו. אלא, שבמסגרת פסק הדין שניתן בתמ"ש (י-ם) 6743/02 כ.ר. נ' כ.י.ט, פסק בית המשפט פיצוי של 550,000 ש"ח מבלי שבית הדין חייב את הבעל ליתן גט. במקרה זה בית המשפט בחן האם הייתה סרבנות למתן גט באופן עצמאי, כלומר האם הבעל סירב לבקשת האשה לקבלת הגט, האם היה טעם מוצדק לסירוב הנ"ל והאם צפוי היה שהסירוב יגרום לנזק.

באותה סוגיה, ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת טובה סיוון במסגרת תמ"ש (ת"א) 024782/98 נ.ש. נ' נ.י, במסגרתו נפסקו 700,000 ש"ח פיצויים. פסק הדין קבע כי די בכך שבית הדין "ימליץ" להתגרש בלבד ולא יחייב בכך. בית המשפט קבע כי יש לבחון את סרבנות הבעל למתן גט על פי נסיבות המקרה ולא על פי החלטות בית הדין. על פסק דין זה הוגש ערעור אשר נדחה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן אף נדחתה בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון.

פסקי דין נוספים העוסקים בסוגיה זו: עמ"ש (חיפה) 23464/10 א.ש. נ' ד.ש; תמ"ש (חיפה) 12200/08 ר.א. נ' י.א.; תמ"ש (י-ם) 44248-05/10 כ.ש נ' כ.ש הנ"ל; תמ"ש (טבריה) 15377-09/10, לא פורסם- במקרה זה בית הדין הרבני אפילו לא החליט על מצווה לגרש; ועוד.

הסכומים הנפסקים כפיצוי

כמובן, שבשל הסוגיות העומדות לפיתחם של בית המשפט בתביעות הנ"ל הרי שכל תיק הינו מקרה לגופו. בכל תיק נפגעות זכויות אחרות של בן הזוג שנפגע מהסירוב/עיכוב ובמקרים מסוימים, לעיתים, נפסקים כנגד המסרב פיצויים מוגברים בשל זדון בסירוב למתן הגט (ראה למשל בתמ"ש 24782/02 נ.ש. נ' נ'.

סדר הגודל של הפיצוי הכספי מורכב ממשתנים רבים לרבות תקופת הסירוב, איזה זכויות נפגעו (הזכות להתחתן, להוליד ילדים, השפלה, פגיעה באוטונומיה).

הסכומים הנפסקים בדרך כלל הינם של עשרות אלפי ש"ח במקרים "הקלים" ועד מאות אלפי ש"ח במקרים הקשים יותר.

סיכום

במאמר זה לעיל סקרנו מקצת ההיבטים הרלוונטיים הנוגעים לתביעות נזיקיות בעילה של סרבנות למתן גט. בסופו של דבר, תביעה נזיקית בשל סירוב למתן גט הינה אופציה משמעותית במקרים בהם קיים סירוב למתן הגט. תביעה מעין זו עשויה אף להביא לזירוז במתן הגט. המדובר בהליך ייחודי ונדרשת בו בקיאות הבנה וידע משפטי נרחב בתחום ספציפי זה.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין אורי טשקורי, אשר הינו עתיר ניסיון בליוויי משפטי מוצלח של תביעות משפטיות מורכבות בתחום דיני המשפחה בפרט והמשפט האזרחי – מסחרי בכלל.

משרד עורך הדין אורי טשקורי נמצא בפרדס חנה ואולם עו"ד טשקורי מופיע בערכאות משפטיות בכל הארץ לרבות אזור הדרום.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או סוגיה לגבי האמור לעיל.

בכל מקרה אין לראות במאמר שלעיל, ייעוץ משפטי ו/או מעין ייעוץ משפטי. המאמר שלעיל נועד לשם סקירת הנושא באופן כללי.