ההבדלים העיקריים בין מניה לאגרת חוב 

מניה
בהשקעה במניה אין הבטחה לרווח מסוים ממנה. המשקיע מצפה שמחירה יעלה בבורסה (שוק ההון) והרווח שלו ינבע מההפרש בין מחיר הקנייה (מחיר זול) ובין מחיר המכירה (מחיר יקר). המציאות, לעומת זאת, שונה. המשקיע בוחר השקעה במניה על סמך תחזית ביצועי החברה (המנפיקה את המניה) ומעריך שהמניה תעלה או תרד. בפועל התחזית או התקווה לא תמיד מתגשמת וחלק מערכן של המניות יורד או עולה בניגוד לצפוי.

אגרת חוב
"הסכם" בין לווה ומלווה. המלווה, דהיינו המשקיע, מלווה כסף ללווה (חברה או מדינה) תמורת ריבית. הלווה מתחייב להחזיר למלווה את הריבית ואת הקרן במועדים ובאחוזים ידועים מראש שהם תנאי ההסכם. בכל אגרת חוב תנאים נוספים כגון: סוג הריבית, סוג ההצמדה, סוגי הביטחונות, מועדי תשלום הקרן, הריבית ועוד. ראוי לציין כי בעת פירוק החברה, בעלי החוב, דהיינו מחזיקי איגרת החוב, נמצאים בעדיפות על פני בעלי המניות.

סוגי אג"ח
אג"ח ממשלתיות
אג"ח הנמסרת לציבור כנגד הלוואות שלוקחת המדינה לצרכי מימון פעולותיה. ציבור האזרחים מלווה כספים לממשלה וכנגד כספים אלו מוסרת הממשלה כתבי התחייבות לפרוע את ההלוואה שלקחה בתנאים שנקבעו מראש.

אגרות חוב ממשלתיות מייצגות את קו הריבית חסר הסיכון. הרי לא יעלה על הדעת שהממשלה לא תפרע את חובותיה להבדיל מחברות עסקיות שעלולות להיקלע לקשיים ולבקש הסדרי חוב.

דוגמאות לאגרות חוב ממשלתיות:

• גילון ? אג"ח לא צמודה הנושאת ריבית משתנה. מתאימה לתקופות בהן התחזית צופה עליות בשיעורי הריבית.
• גליל ? אג"ח ממשלתי הצמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית קבועה. מתאימה לתקופות בהן קיימת או חוזים תקופה אינפלציונית.
• שחר ? אג"ח ממשלתית לא צמודה הנושאת ריבית קבועה. מתאימה לתקופות בהן צפויה ירידה בשיעורי הריבית.
• מק"מ (מלווה קצר מועד) ? אג"ח המונפקת ע"י בנק ישראל לתקופה של עד שנה. המק"מ אינו נושא ריבית אך הוא מונפק במחיר נמוך מהשער בו הוא נפדה (100) והפרשי המחירים קובעים את הריבית. המק"מ משמש כאחד התחליפים לפיקדונות הבנקאים ובאמצעותו מווסת בנק ישראל את הנזילות ואת הריבית בשווקים.

אג"ח חברות (קונצרני)
אג"ח קונצרנית הינה הלוואה בין חברה עסקית כלשהי למשקיע. החברות מגייסות כספים ע"י לקיחת הלוואות מהציבור כתחליף להלוואות מהבנקים או כדי לגוון את מקורות ההון של החברה. רוכש האג"ח משקיע בעצם בצורה של מתן הלוואה לחברה ומצפה בתמורה לקבל ריבית כרווח על השקעתו.

חברות נוטות להנפיק אג"ח בתשואה נמוכה יותר מעלות הריבית בבנק. עקב התחייבות החברה לשלם את הריבית ולפרוע את קרן ההלוואה נוצר לכאורה מצב שבו השקעה באג"ח היא בטוחה יותר מהשקעה במניה ומכאן נוצר המיתוס או התדמית שאג"ח הינה מכשיר סולידי יותר.

הריבית אותה משלמת החברה למלווים גבוה מזו המשולמת ע"י הממשלה מהסיבה שהסיכון ביכולת ההחזר של החברה גבוה מזה של הממשלה.

מבחינים בין 2 סוגי אג"חים:

• אג"ח בה החברה משלמת קרן, הצמדה וריבית.
• אג"ח בה החברה משלמת קרן, הצמדה וריבית עם אופציה נוספת להמרת האג"ח במניה, בהתקיים תנאים מסוימים שנקבעו מראש.

פרט לזהות המנפיק (ממשלה או חברה) נבדלות אגרות החוב על פי המאפיינים הבאים:

• ·         הריבית: קבועה או משתנה.
• ·         ההצמדה: צמוד או לא צמוד.
• ·         מועד החזר הקרן:  במשך התקופה או בסוף התקופה.
• ·         תקופת חיי האיגרת (המח"מ): קצר (עד    3 שנים), בינוני (3-5 שנים) וארוך (מעל 5 שנים).

מחיר איגרת החוב

מחיר איגרת החוב נקבע בשווקים על פי:

• האיתנות הפיננסית של המנפיק.
• מרכיב הריבית.
• מרכיב ההצמדה.
• שינויים או צפי לשינויים בשערי הריבית בארץ ובחו"ל.
• היצע וביקוש בשווקים.

מחיר האג"ח משתנה בכל יום בבורסה ובעיקר בעת שינויי או בעת התקרב מועד חלוקת הקופון, מועד בו יורד שווי האיגרת כדי לבצע התאמת שער (בזהה לירידת ערך מניה בעת תשלום דיווידנד).

מבנה הרווח של אג"ח

ארבעה גורמים קובעים את הרווח באגרת החוב:

• הריבית ו/או הקופון שמנפיק האיגרת התחייב עליהם בעת ההנפקה.
• מחיר האיגרת (מחיר ההון) ? המשתנה ונקבע ע"י המסחר בבורסה.
• הצמדה (במידה והאיגרת צמודה) ? הנתון משתנה כתוצאה משינויים מאקרו כלכליים.
• המיסוי ? אחוז תשלום המס על רווחי הון. המס אינו רק על הרווח מהריבית אלא גם על רווח ההון הגלום בתוך האיגרת.
• עמידה בסכמי החזר החוב של המנפיק

הרווח נטו בשקלים ייקבע ע"י שקלול כל המרכיבים הנ"ל.