פניה המוסתרים של הכלכלה היצירתית 

המושג 'כלכלה יצירתית' כולל תחומים כעיצוב המוצר ועיצוב גראפי, אופנה, פרסום, ארכיטקטורה, אומנות פלסטית, סרטים, משחקי וידאו ומוצרים אודיו-ויזואליים, אנימציה, תוכנות חינוך ומשחקים, מוזיקה ואומניות הבמה והבידור, טלוויזיה, רדיו ושידורי אינטרנט, כתיבה והוצאה לאור.

רשימה זו היא חלקית כי 'הכלכלה היצירתית' היא הכלכלה העוסקת בכל תחומי הגילוי והיצירה של משמעות, אסטטיקה וידע ותחומים אלה נמצאים עתה בהתרחבות מואצת.

'הכלכלה היצירתית' היא התפתחות עכשווית בהתהוותה, לאחר שהיבטים רבים של 'כלכלת המידע', שקדמה לה, מיצו את עצמם והפכו לכלכלה של יצור המוני כשמידע נגיש לכל אדם ובכל מקום, ברוב המקרים חינם, בלחיצה על מקלדת המחשב.

למוצרי הכלכלה היצירתית יש שני ממדים. הראשון הוא הפיסי – סליל של סרט, דפים וכריכה של ספר או CD. אולם ערכו טמון במה שהוא מייצג. התכולה יכולה להיות תוכן, תצורה וחוויה של סרט, סיפור, תמונה, משחק או שיר. היא עשויה להיות מבדרת, מלמדת או מושכת. זה הוא ערכה ולא האובייקט הפיסי שנושא אותה. כך לדוגמא בחולצת T-shirt מעוצבת העיצוב הוא שנחשב, לא חומר הגלם שממנו עשויה החולצה. מה שהוא בעל ערך ומה שדורש כישורים גדולים על מנת לייצר אותו, הוא הרעיון, הדמיון, הכישרון, הידע, והמיומנויות שמבוטאים בו ושאותם בני אדם יכולים, להעריך, להבין, לאהוב ולעשות בהם שימוש.

המהירות הגדולה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והגלובליזציה של רשתות התקשורת הפכו את מוצרי 'הכלכלה היצירתית' לאחד הסקטורים בעלי קצב הצמיחה הגדולים ביותר בכלכלה העולמית. כמה מהתאגידים המצליחים ביותר של תקופתנו התחילו כיוזמות קריאטיביות כאלה – דיסני, פייסבוק, גוגל, אמאזון הם רק חלק מהדוגמאות הבולטות לכך.

 כיום התאגידים הגדולים האלה נתפסים כדוגמאות הארכיטיפיות המייצגות של 'הכלכלה היצירתית', והם המסתירים את פניה האמיתיים של 'הכלכלה היצירתית' שנשענת ברובה על עסקים יצירתיים קטנים. מנקודת המבט של תאגידי הענק ההתייחסות אל עסקים קטנים כאלה היא כאל סטארט-אפים, שרובם נידונו לכישלון ורק מיעוט זעיר מהם שייקנה על ידי אותם תאגידים הוא שיעשיר את יוזמיהם ועובדיהם. זו היא צורת ההסתכלות של תאגידי הענק הגלובליים על צורת ההתנהלות של 'הכלכלה היצירתית'.

אך רוב רובם של העסקים היצירתיים הקטנים אינם פועלים על פי מודל זה של סטארט-אפים. רוב רובם של יוצרי העסקים היצירתיים הקטנים מקבלים את התגמול שלהם לאו דווקא בהתעשרות האקזיט, כאשר הם מוכרים את החברה שהקימו לאחד מתאגידי הענק, אלא ביכולתם להשיג סיפוק אמנותי, סגנון חיים, מוניטין ולהתפרנס מאומנותם בסביבתם הקרובה. רק חלק קטן מאוד מהעסקים היצירתיים מצליחים לפרוץ גבולות אלה. 'הכלכלה היצירתית' במובן זה היא כלכלה של מקום, של תרבות מקומית ושל מסורת מקומית. ועל כן היא נקראת גם 'כלכלת התרבות'.

הקיום של העסקים היצירתיים מותנה בעיקרו ביכולת של הסביבה הקרובה להעריך ולצרוך את המוצרים שלהם. בסביבה הקרובה אינני מתכוון רק לתושבים המקומיים, אלא גם ואף בעיקר למבקרים ותיירים שמבקרים במקום משום שהם מגלים עניין בייחודיות היצירתית שבו. הכוונה היא בעיקר לגל החדש של התיירות הנקרא 'התיירות היצירתית' שאת מהותה תיארתי בפוסט הקודם - Creative Tourism.

'הכלכלה היצירתית' הזו היא כלכלה הנשענת על שני מרכיבים -  'התעשיות היצירתיות' ו'התיירות היצירתית' שניהם תומכים זה בזה ומאפשרים זה את זה. לא ניתן לקיים את 'התעשיות היצירתיות' המקומיות ללא תיירי 'התיירות היצירתית' אך גם לא ניתן לקיים את תעשיית 'התיירות היצירתית' במקומות בהם אין מגוון של עסקים קריאטיביים.

'הכלכלה היצירתית' מתפתחת במרחב הציבורי ובעיקר במרחב הציבורי האורבאני. הדינמיות והגיוון, יחד עם המאפיינים התרבותיים והאסטטיים המייחדים את המרחב הציבורי האורבאני, הם גורמים חשובים בגירוי היצירתיות וכך גם במשיכתם של אנשים יצירתיים ושל תיירי התיירות היצירתית. אלה משגשגים בעיקר באותם מרכזי ערים שהם בעלי מאפיינים הייחודיים להם אך הם גם מחוברים לעולם ולהתפתחויות היצירתיות החדשות המתרחשות בו. ומכאן יובן גם פוטנציאל התרומה העצומה והישירה של 'הכלכלה היצירתית' לשגשוגם של ערים ואזורים.

'הכלכלה היצירתית' במובן שאנו מתייחסים למושג זה, היא בעיקרה כלכלה לוקאלית ולא כלכלה גלובאלית, במובן זה שהיא מעוגנת במקום, בנוף ובתרבות. לישראל יש את כל הנתונים הבסיסיים הנחוצים על מנת להפוך את הכלכלה היצירתית לקטר מוליך בפיתוח הכלכלי החברתי והתרבותי של הערים והאזורים שלה. אולם על מנת שהיא תהפוך לכזו יהיה עלינו לעבור עוד תהליך ארוך ולא פשוט של בירור תפיסתי, ניהולי ורגולטיבי.

המושג 'תעשיה' בהתייחסות לתרבות וקריאטיביות הוא כשלעצמו ראוי לבחינה מחודשת. זה הוא מושג שאינו מתאים לאופן התהליך היצירתי עצמו. המושג תעשייה יוחס לסקטור זה מנקודת המבט של התאגידים הגדולים דוגמת תעשיית הסרטים ההוליוודית שבה היוצר נבלע בתהליכים ושיקולים תעשייתיים. נראה לי כי ראוי היה יותר לכנות את התחום כתחום של יזמות יצירתית (Creative Enterprise).