קבלת החלטות בתחום הביטוח הסיעודי 

לרוב יתעסקו בני האדם במה שנראה באותו רגע כדחוף, זה נכון לגבי מילוי דלק במיכל המכונית או קניית תרופה. מעט מאוד בני אדם חושבים על מכלול חייהם לטווח הארוך, כי דחיפות מתקשרת רק עם הטווח הקצר והטווח הארוך שבהכרח אינו דחוף יכול לחכות .

בספר 'ביטוח סיעוד בישראל', אותו פירסמתי ב-2009 מופיעים נתונים סטטיסטיים שחייבים להדליק נורות אדומות במסע חייו של כל אדם רציונאלי, הבעיה היחידה עם נתונים אלו שהם נתוני אמת, מנתונים אלו עולה כי הסיכוי של אדם לתבוע במהלך חייו ביטוח סיעודי מתקרב לארבעים אחוזים. אין עוד סיכון ביטוחי בסדר גודל זה.

החלטות ביטוחיות רבות מתקבלות שלא על סמך נתונים, ואם כבר ישנם הנתונים הרי שהם לא בהכרח הנתונים הנכונים או הרלבנטיים, לכן יש הכרח לקבל את נתוני הבסיס לקבלת החלטה בנושא כה חשוב של הגנה למקרה סיעוד במשפחה.

ברוב התביעות הסיעודיות מטפלים בני דור הביניים, אלו אותם בני 50-60 המטפלים בהוריהם בני ה-70-90, לראות הורים הנמוגים ודועכים בייסורים זו מעמסה נפשית קשה מנשוא, המעמסה העצומה הנופלת עליהם אינה רק נפשית  אלא גם כלכלית ויכולה אף למוסס כל חסכון שנצבר בחיי החולה ומשפחתו. אני טוען כי ביטוח סיעודי חייב להיות חלק מובנה מכל תיכנון פיננסי. עלותו של אישפוז סיעודי הינה כ-180000 ש"ח בשנה, חייבים לתת פיתרון ביטוחי  לאפשרות שכזאת, מה עוד שההסתברות לקיומה כה גבוהה, ברבים ממקרי התביעה בהם טיפלתי נתקלתי במשפט הפתיחה בו בחרתי לכותרת, 'מתי יגמר הסיוט הזה', וגם אם אין המשפט הזה נהגה במילים הוא מוחשי וחי בקרבם של כל אלו העוברים את החוויה הסיעודית אצלם או כסיוע לבני משפחתם.

נושא הביטוח הסיעודי חשוב מכדי להזניחו או לדחותו, ככל שמטפלים בביטוח זה בגיל צעיר יותר כך סיכויי הקבלה לביטוח גדלים וגם הפרמיות נמוכות יותר. החברה הישראלית עדיין חיה בשבטיות וישנה ערבות הדדית בין בני המשפחה, כדאי לדאוג שלא רק לנו תהיה פוליסה לביטוח סיעודי אלא גם להורינו, לאחינו ולכל אותם אנשים שאם ניתקל בצרה גדולה נפנה אליהם לעזרה.

אם יגרום לכם המאמר הקצר הזה לעצור לרגע ולחשוב, מה באמת חשוב, ומה חייבים לבטח, אדע כי תרמתי ולו במעט לשינוי סדרי העדיפויות בתחום חשוב זה

רק בריאות

טאודור (טד) בר