איך בכלל ניגשים לתקשורת עם ישויות הטבע? האם אפשר לבנות גשר שיאפשר החלפת מסרים? המפתח לכל אינטראקציה הוא תקשורת. זו גם אבן הנגף שאנשים חווים כשהם מתחילים בגינון בשותפות עם הטבע. למעשה, אין הבדל בין תקשורת כזו לבין תקשורת עם אדם מארץ זרה. מתחילים לגשש, לבנות שפה משותפת.
אנחנו רגילים לתקשורת בין אנשים או לתקשורת מסוימת בין אדם לבעל חי. עכשיו אנחנו מתבקשים להרחיב את היריעה. אנחנו מתקשרים כל הזמן מעבר לאני הפיסי, אבל תקשורת זו בדרך כלל לא מודעת. יחידים שהגיעו לתקשורת מודעת עם מימדים אחרים, נחשבים למנהיגים רוחניים, למתקשרים שהשיגו משהו מופלא. בעידן הדלי, עידן התקשורת, אנחנו מתבקשים להתפתח לתקשורת מעבר למה שאנחנו מכירים.
השינוי במעבר מעידן דגים לדלי הוא התובנה ששום כוח עליון לא מחזיק באמיתות סגורות בפנינו ומכתיב לנו את מהלך החיים. היקום הוא ספרייה ענקית והיכולת להעמיק בה תלויה בהתפתחות האישית שלנו, יכולת להגמיש ולדחוף את הגבולות האישיים, לעבד מידע דרך השכל ולהטמיע בחיים.
המפתח הוא מבט "בגובה העיניים", כשווים אל שווים. גם "הם" רוצים קשר, זו פעולה משותפת. כמו שאנחנו מתוסכלים כאשר לא הצלחנו לגדל צמח והוא מת, כך גם "הם" חשים תסכול שלא הצליחו להעביר לנו מידע לגבי גידול אופטימאלי. כאשר אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הטבע אנחנו עובדים גם עם התיזמון שלו. אנחנו רגילים לעבוד בגינה לפי תכנית הגיונית, לא לפי תיזמון טבעי, לחסום זרמים ותנודות שלא מתיישבים עם התכנית שתכננו. תוך כדי התבוננות וקריאת האותות שמספק הטבע, אנו גולשים לזרימה נעימה ומבזבזים הרבה פחות אנרגיה וזמן בתיחזוק הגינה.
אנחנו "מדברים" דרך כלים שונים. לדוגמה, הטבע לא צריך למדוד כמויות או מרחקים כאשר הוא יוצק תבנית פיסית. הוא יודע כמויות, מרחקים וגדלים כשהוא בורא פרח, עלה וכו'. אנחנו צריכים למדוד בעזרת אמצעים שונים כאשר אנחנו בונים משהו פיסי. אם אנחנו רוצים לעבוד יחד להבאת איזון ובריאות לפלנטה, נצטרך לפתח שיטות שבהן הידע של הטבע יתורגם לכלי מדידה שמשרתים אותנו. כל גן, כל שדה, הופכים להיות מרכז מחקר ופיתוח לשיתוף פעולה אופטימאלי.
שני נושאים מרכזיים בתקשורת:
• איך לשאול את השאלה.
• איך לשמוע את התשובה.
אנשים בעלי יכולת אינטואיטיבית מפותחת אינם זקוקים לטכניקות כדי לשמוע ולהבין, הם רק צריכים להפנות את המיקוד לטבע. מי שרגיל להשתמש במטוטלת כדי לקבל תשובות לשאלות, יכול להרחיב את השימוש גם ל"שיחה" עם הטבע. רוב האנשים זקוקים לכלי מדיד, מאחר והם מתקשים להבחין בין מידע "נקי" לבין רצון אישי.
כלי עזר מצוין לתקשורת כזו הוא קינסיולוגיה, מבחן השריר. כירופרקטים ומטפלים הוליסטיים משתמשים בה לאיבחון. היא פשוטה ללמידה ושימוש, אך כמו כל טכניקה דורשת אימון.
המערכת החשמלית של הגוף, בתוכו וסביבו, בעזרת השרירים, משמשת גשר ומתרגמת את המידע. אם אנרגיה שלילית (אנרגיה שלא מחזקת בריאות או איזון) נכנסת למערכת זו, המערכת החשמלית מגיבה בקצרים או בעומס יתר והשרירים אינם יכולים להחזיק טונוס כאשר מופעל עליהם לחץ. יכולת השריר להישאר חזק קשורה למערכת חשמלית מאוזנת.
האדם מתבקש להחזיק זרוע ישרה. אם מופעלת אנרגיה שלילית על השדה החשמלי, הזרוע לא תוכל להתנגד ללחץ. היא תיחלש ותיפול. אם מופעלת אנרגיה חיובית האדם יתנגד בקלות והיד תישאר ישרה.
מה הקשר בין קינסיולוגיה ולשמוע את הטבע?
אם נשאלת שאלה פשוטה של כן/לא, התשובה כן (אנרגיה חיובית) או לא (אנרגיה שלילית) מוזרמת לשדה החשמלי שלך. אתה "קורא" את התשובה בעזרת מבחן הקינסיולוגיה. זהו הגשר. כך אתה עוקף את השכל המודע. אם אי פעם חוויתם את מבחן השריר, סביר שהיה זה בעזרת אדם נוסף. פה צריך ללמוד לעשות את המבחן על עצמך, בעזרת שתי כפות הידיים. יד אחת יוצרת מעגל חשמלי. השנייה היא יד המבחן..
• יד המעגל החשמלי: אנשים ימניים משתמשים ביד שמאל ולהיפך: לחבר את קצה הבוהן עם קצה האצבע הקטנה לצורת מעגל, סגרתם מעגל חשמלי.
• יד המבחן : משתמשים בבוהן ובאצבע שלידה, מניחים אותן בתוך המעגל החשמלי.
• המבחן: המעגל סגור "חזק", אצבעות המבחן דוחפות את דפנות המעגל כמו מספריים.
שאלו שאלה פשוטה שהתשובה עליה היא כן/לא וידועה מראש. אם התשובה חיובית, המעגל יחזיק ולא תוכלו להפריד את האצבעות. תשובה שלילית – דחיפה של המעגל תחליש את האצבעות ותפריד אותן.
השתמשו לכל השאלות באותו מינון של לחץ מתמשך על המעגל. אם קשה לכם להרגיש, עשו את המבחן כשהזרועות מונחות על הברכיים כדי לא להפעיל את שרירי הזרועות ולעוות את המבחן. לוקח זמן להגיע לרגישות הנכונה. אפשר לטעון שמאחר ואנו יודעים את התשובה אנחנו משפיעים על המבחן. זה הגיוני אך מספיק טוב כדי לקבל תחושה לגבי תשובה חיובית/שלילית.
כמה טיפים:
• לפני התנסות בקינסיולוגיה צריך להרפות, לשחרר מחשבה, להרגיע ראש, לא לתת להיגיון לפעול ולחסום תקשורת. מינימום הפרעות חיצוניות, ריכוז, שאלה ברורה של כן/לא, כוונה ברורה מאחורי השאלה.
• אם קשה להרגיש את המעגל, החליפו ידיים. ייתכן שאתם היוצאים מהכלל שסעיף 1 להלן לא תופס לגביהם.
• בחנו את עצמכם: האם אתם מפעילים לחץ על האצבעות לפני שגמרתם לשאול את השאלה? האם אתם מנסים לפתוח את המעגל לפני שסגרתם בלחץ את האצבעות?
זהו למעשה המפתח לקבלת תשובה מהיקום בכל תחום. הקוד הקוסמי אומר: כוונה ברורה ושאלה מדויקת מביאים לתשובה איכותית, עוקפת היגיון. היקום לא "זורק" עלינו מידע. האחריות מוטלת עלינו, לדייק את השאלה/בקשה, לקבל את התשובות ולהתפתח. הקצב תלוי בנו, היקום משתף פעולה.
איך מבחינים בין שאלה שבאה מהאינטלקט לבין שאלה שבאמת מספקת מידע מועיל?
אנו חיים בעידן שיש בו כבוד עצום לצבירת ידע, אמונה שכדי להצליח בחברה צריך להיות כל הזמן בכוננות אינטלקטואלית, לצבור מידע ולאחסן אותו. זה מעודד אותנו לשאול שאלות רק לצורך אגירת מידע שמתויק ונקב, כמו מטען חסר ערך. בשאלה רלוואנטית התשובה ניתנת בתיזמון מדויק ליישום מיידי. המידע יכול לשנות את דרך המחשבה שלנו, איך אנחנו חווים את המציאות, את התנהלותנו. כדי להבחין בין השאלות תשאלו את עצמכם אם הייתם מוכנים לפעול מיידית לפי התשובה שהתקבלה. תשובה שלילית מרמזת על כך שהמידע שהתקבל יאוחסן ולרוב לא יועיל. מבחן זה כבר מצמצם את כמות השאלות ומשנה את איכותן. במשך הזמן מתפתחת רגישות אינטואיטיבית ומתחילים להרגיש את המידע כזרם אנרגיה בגוף, שנדחה או נטמע. מידע הוא אנרגיה דינאמית. דרך אינטואיציה מתקבלים ניואנסים שלא יכולים להתקבל דרך האינטלקט. הבנת המציאות מתרחבת.
כללים לשאלות איכותיות:
קצר, פשוט, תשובה של כן/לא. בונים סדרה של שאלות ושאלות המשך סביב נושא, לפרטי פרטים. אני שואלת מיליון שאלות לגבי עיצוב, מיקומים, הכנת האדמה, סוג צמחים וכו'. דוגמה לתקשורת בנושא מסוים:
• האם העץ בריא - (כן/לא)
• האם להעביר אותו לקצה הגינה? (כן/לא)
• האם בריאות העץ מסכנת את העצים שסביבו? (כן/לא)
• האם לספק לעץ קומפוסט? דשן? פיצה... (כן/לא) במצב של כמה אופציות, מפרקים כמובן לכמה שאלות.
פשוט ללמידה, קשה יותר ליישום.... לוקח חודשים של אימון ותצפיות כדי לפתח תקשורת, להאמין במידע ולהתמסר לביצוע, גם אם זה לא מתיישב לנו עם ההיגיון. יש כאן הרבה ניסוי וטעייה, כישלונות נקודתיים, הצלחות קטנות ומשמחות. אבל אחרי שנה של אימון סביב ארבע עונות השנה, מחזור שלם, איזה תוצאות!
במאמר הבא: מבססים את הקשר.
יצירה משותפת עם ישויות הטבע – חלק א'
