איך לשנן מפות ומידע במבחני המיון ליחידות המובחרות 

במהלך המבחנים של קבלה לחלק מהיחידות המובחרות, נדרשים המועמדים לבצע משימות מגוונות המושתתות על זיכרון ועל הנתונים שנמסרו להם בתחילת המשימה.

לדוגמא, לאחרונה נוסף מבחן סימולטור טיסה לירפא א' ולירפ"א ב'. יש שמכנים זאת ירפ"א א'2 או ירפ"א ג' וד'. השם אינו חשוב. במידה ואת/ה מועמד/ת לשלב זה, תצטרך להטיס שעות סימולטור טיסה, לחוות התנסויות מיוחדות ולהיבחן על יכולותיך להביא לידי ביטוי יכולות שונות שלך.

אחד מהפרמטרים שעליהם תיבחנו יהיה האופן שבו אתם מקודדים את המידע שניתן לכם וכיצד אתם שולפים אותו בעת הצורך. גם מסירת המידע וגם שליפתו לא יהיו בתנאים אופטימליים עבורכם. נהפוך הוא. תידרשו ללמוד בזמן קצר את התכנים השונים והנתונים יהיו רבים ומגוונים מסוגים שונים: קול, תמונה וחוויה לעיתים משולבים זה בזה ולעיתים נסתרים מהעין.

מבחני המיון לא נועדו להכשיל אתכם. הם נועדו לבחון את היכולות שלכם להתמודד במצבים שמדמים צורך של לוחם בעת מצבי קצה. לדוגמא, מפה שבה נתונים רבים המוצגת למספר שניות ועליכם תוך זמן קצר לקודד את המידע ,לעבדו, לקטלג אותו ולשלוף אותו במקום ובזמן הראוי בדרך הנכונה ביותר. זוהי מיומנות שפעמים רבות נתפסת כמיוחדת ואלו המתנהלים בהצלחה במבחנים אלו מעוררים התפעלות מהאחרים. למעשה, המיומנות הזו ברובה נרכשת. זאת אומרת, אם תבינו כיצד הדברים פועלים בתוך הראש שלכם, אם תדעו כיצד לקודד מידע, איך ניתן לשלוף אותו ותהיה לכם מספיק ניסיון בתהליכים שכאלו, אזי תוכלו להצליח טוב יותר במבחנים אלו בהשוואה לאחרים שלא השכילו לפתח את המיומנות הזו.

ישנם מודלים שונים המוצעים ומוכרים במדעי המוח לאופן שבו אנו מאחסנים מידע ושולפים אותו.

מודל מוכר אחד הנו מודל רצף שלושת השלבים. זיכרון מוחשי, זיכרון לטווח הקצר וזיכרון לטווח הארוך. בדרך כלל, כשאנחנו משתמשים במושג "זיכרון" כוונתנו למעשה בזיכרון לטווח ארוך. אולם זיכרון אינו רק מצב. למעשה זיכרון במודל זה של ריצ'רד אטקינסון ושל ריצ'רד שירפין שפותח ב 1968, הכוונה למספר תהליכים: קידוד המידע, איחודו ועיבודו, אחסונו ושליפתו.

ישנם במודל זה גם תהליכי זיכרון המשמשים אותנו לטווח קצר וחויה חושית הבאה לידי ביטוי בזיכרון אף היא. זאת הדרך לזכור את החוויה הפיזית של הדברים למרות שהתחושה חלפה לה.

לכל אחד מהסוגים השונים של הזיכרון יש מצב המיחד אותו. אבל לכולם לשתף פעולה בתהליכי שינון, וניתן לראות כל אחד מהם כנדרשים  לגיבוש זיכרון לארוך הטווח.

אם גם אתה רוצה לדעת איך לשנן מפות ללא תלישת השיער במהלך מבחני המיון והבנת שהדרך היא לא שינון שוב ושוב באופן יבש (למרות שגם שיטה זו פועלת, אך היא רבו הזמן מאוד משעממת ואורכת זמן רב). אנחנו במתגייס, מכירים שיטות אחרות שעובדות פלאים ובאמת יכולות לסייע לך לשנן את המידע הויזואלי במפה באמצעות הזיכרון לטווח הארוך שלך.

לשנן מפה אתה חייב לעשות את זה בלתי נשכח!

כאשר מתקבלת תמונה (נניח מפה) בעין ומשודרת למוח, אנחנו נוטים לקודד להתייחס אל התמונה כיחידה אחת. היות והמוח האנושי נדרש להתמודד מידי שניה עם כ 2 מליון פיסות מידע (2 מליון!!!) אין למוח שלנו אפשרות לעבד את הכל ולהיות מודע לו. לכן ממרבית המידע אנחנו מתעלמים (נחלים, ואדיות), חלק אחר אנחנו מאגדים לכדי כללי אצבע - היוריסטיקות (הר מורכב מרכסים ומצבעים כהים יותר ככל שמתקרבים לפסגה), חלק אחר אנחנו נעזרים בידע הקודם שלנו על העולם (חום זה יבשה, כחול זה ים) וכו'. אם נכיר ונדע כיצד להשתמש במיומנות זו באופן יעיל, נוכל לאסוף את המידע האיכותי שישרת אותנו גם אם נעיף מבט קצר על תמונה/ מפה.

הדרך שבה המוח מפרש את הגירויים החזותיים כרוכה בחיפוש אחר תבניות וידע קודם שלנו על העולם. אם זה ירוק, עגול, ומבריק, זה יכול להיות כדור, אבטיח או תפוח. כעת אם נוסף מידע נוסף, כמו למשל גודל וטקסטורה נוכל לתייג את האובייקט בצורה טובה יותר: אהה.. זה קטן אז זה לא אבטיח וגם יש לו ריח של תפוח... אז זה לבטח תפוח. את הריח והמראה של התפוח כבר חווינו בעבר וקודדנו את החוויה של אכילת תפוח. כעת, מששלפנו את המידע, הדבר העגול שלפנינו עונה על התכונות של תפוח שהכרנו בעבר. לעומת זאת, סביר להניח שאת "פרי הנקבה" מעטים בישראל טעמו. (Female fruit Lodoicea maldivica  ) לאחר שתטעמו, תבנו לעצמכם מארג של מידע ורשת ייצוגים במוח שבפעם הבאה תהיה לכם כבר דיעה.

נשתמש בהבנה זו כדי לסייע לעצמו לקודד את המידע באופן מוכר. היות וכל מפה שונה במידע שהיא מקרינה,  את המידע באותו האופן אנחנו מקודדים מידע בפעם הראשונה. כלי זה, לצד כלים יעילים נוספים  שאותם מקבלים המועמדים, יכולים לסייע למועמדים ליחידות המובחרות להתמודד עם שינון חומר רב בזמן קצר.

בתהליך האימון של המועמדים למבחני המיון, לומדים המועמדים ומתאמנים ביכולות שונות לקודד את המידע בפרק זמן קצר

בתוך כך הם לומדים למשל כיצד לחלק את המפה לחלקים קטנים. כיצד לתת משמעות לכל פיסת מידע, לזהות מה חשוב ומה טפל, להבין את הצורך של המשימה הנדרשת וכיו"ב.