רגולציה בריתוך- צו השעה! ויפה שעה אחת קודם 

רגולציה בריתוך- צו השעה!

ויפה שעה אחת קודם

לא אגזים אם אומר שאנו חיים בתיאטרון האבסורד. מחד, תעשיית המתכת בישראל משוועת לרתכים אך מנגד לא נעשה מספיק לספק צורך כה חשוב זה. המצב בארץ בנושא הסמכת כוח אדם מקצועי בתחום הריתוך ירוד. עבודות הריתוך בישראל לא מוגדרות כמקצוע ולמרות ההשפעה המובהקת שלהן על בטיחות האדם והסביבה הן אינן ממוצבות כיאה להן. הסיטואציה הקיימת הינה שהיצע הרתכים בישראל עומד ביחס הפוך לרמת הביקוש והחשיבות המתחייבת, דבר, המחייב פתרון ויפה שעה אחת קודם. כיום, למעט שני תקנים ישראליים (ת"י 4295- "מיכלי לחץ" ות"י 4280 חלק 1- דודי קיטור צינורות אש") שהוכרזו כרשמיים, ולפיכך מטילים חובה על שימוש ברתכים מוסמכים בלבד, אין כלל חובה ממקור אחר שיש בה כדי לחייב ביצוע עבודות ריתוך על ידי רתכים מוסמכים בלבד וכאלה שהסמכתם מותאמת לתהליך הריתוך אותו הם אמורים לבצע. חשבו לדוגמא על אותן תושבות מעבי המזגנים התלויים להם בקומות העליונות של בניינים רבי קומות. תושבות אלה אמורות להיות מרותכות על פי כללי המקצוע המתחייבים באמצעות רתכים מוסמכים בלבד אך אין הדבר כך! קריסתה של אותה תושבת ונפילתו של מעבה מזגן אשר יגבה קורבנות מיותרים היא רק שאלה של זמן. בנוסף יובהר, שבריתוכים קריטיים כקונסטרוקציות וגשרים אין חובה לוודא שהרתך מוסמך לתהליך הריתוך אותו הוא מבצע, דבר, שאינו עומד בשום קנה מידה מקביל בעולם ועל כך יש רק להצטער.

ניכר קיומו של החשש מצד מפעלי התעשייה בישראל ממיסודה של חובה לשימוש ברתך מוסמך בלבד וכזה שעבודת הריתוך אותה הוא מבצע תהא מותאמת לתחום ההסמכה שלו.  לדעת החוששים, באופן פרדוקסאלי יש לומר, דרישה זו תגרור הרעה לכאורה במספרם של הרתכים הזמינים לבצע עבודות ריתוך. לדעתי, חשש זה מוטעה ויש במהלך זה להביא לשדרוג משמעותי של רמת הריתוך בישראל ולא להיפך. יתר על כן, נשאלת השאלה- האם כשמדובר בבטיחות אנו מעוניינים שאותם אלה המרתכים מבני פלדה בהם אנו שוהים, גשרים עליהם אנו נוסעים ומתהלכים ואת אותה תושבת למעבה מזגן המצויה מעל לראשנו,  יהיו אלה שנבחנו והוסמכו כרתכים או שמא כל אחד יכול להחזיק את הקשת ולבצע ריתוך?!

ריתוך איכותי שווה בטיחות. לעומת זאת, ריתוך מפוקפק מסכן בהכרח את בטיחות המשתמש והסביבה.

באותו מרווח הקיים בין גישת הרצוי למצוי נכנסת הוועדה הלאומית לריתוך. אנו פועלים בדריכות ובנחישות על מנת לבסס את עבודות הריתוך ולהופכן למקצוע מוכר על פי חוק בישראל. אין מדובר בעניין של מה בכך, שכן המהמורות הנקרות בדרכנו רבות. אך הדרך ברורה, המטרה מוגדרת ויש לנו את הסובלנות מחד ואת הנחישות מאידך להשיג, בסיוע ובשיתוף פעולה של חברינו באגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, בהתאחדות התעשיינים ובהסתדרות המתכת, את היעד הכה חשוב שהצבנו לעצמנו למען התעשייה המקומית.

אני מבקש להרגיע את צרכני הרתכים בישראל ולקבוע, שמיסוד מקצוע הריתוך בישראל יביא בהכרח לשדרוגו ולהכרה בחשיבותו, וזאת תוך מתן תגמול הולם לעוסקים בו. קביעת רמות סף גבוהות יותר לעוסקים בריתוך יביא להגברת הנהירה לעסוק במקצוע חשוב זה, ובפרט כשאנו עדים לפרויקטי תשתית כה רבים המיושמים בארץ. מעניין לעניין באותו עניין יש לזכור את סוגיית השימוש בעובדים זרים כרתכים בישראל. האם נכון וראוי לתור אחר עובדים זרים ולהביאם ארצה, באישור או חלילה שלא באישור, על מנת שיעסקו בריתוך? האם לא ניתן לפעול בצורה מושכלת ומוכוונת להכשרתם של רתכים בישראל תוך נקיטה בצעדים מתבקשים כדי לתמרץ אותם להתמיד במקצוע זה?! על כך נאמר: "אם תרצו אין זו אגדה". זה מצוי בהישג יד, זה פשוט מעבר לפינה. אני רואה בעיני רוחי, שרתכים פוטנציאליים פונים מיוזמתם להכשרתם כרתכים, ומציעים את עצמם לתעשייה בישראל, בתום הכשרתם ועמידתם במבחני ההסמכה כרתכים בדיוק כפי שטכנאים, הנדסאים ומהנדסים עושים זאת אגב אורחא.

הוועדה הלאומית לריתוך פעלה במשך שנים רבות ואנו ממשיכים ונפעל  גם בשנים הבאות במס' ערוצים שכל תכליתם הינה לבסס את תחום הריתוך בישראל ולשדרגו. בכלל זה, אבקש להתמקד במס' סוגיות מרכזיות:

• כפי שציינתי בפתיח, אנו מקפידים על חיזוק הקשר עם האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, עם התאחדות התעשיינים המהווה את הגוף העומד מאחורי מרבית מפעלי התעשייה בישראל ועם הסתדרות המתכת בהסתדרות החדשה. בכך אנו יוצרים מעין תנועת מלקחיים, שמטרתה שיתוף כלל הנוגעים בדבר במשק וחתירה מתמדת ואיתנה להפיכת הריתוך למקצוע מוכר בישראל על כל המשתמע מכך.
• אנו ממשיכים ופועלים להרחבת מעגל מפקחי הריתוך המוסמכים ע"י הוועדה הלאומית לריתוך ולשכת המהנדסים, וזאת באמצעות קיומם של לפחות 2 קורסים בשנה. עד כה הוסמכו על ידינו כ- 80 מפקחי ריתוך.
• אבל לא רק במפקחי ריתוך עסקינן.  על מנת ליצור פלטפורמה מקצועית רחבה יותר בתחום הריתוך, אני שמח לבשר לכם, שהצלחנו לגבש קורס להתעדת מהנדסי ריתוך וטכנולוג ריתוך, וזאת בחסות מדינה אירופאית המוסמכת ע"י ה- IIW- הארגון הבינלאומי לריתוך.  הקורס הראשון צפוי להיפתח להערכתי לקראת סוף השנה והודעה על כך תפורסם ע"י הלשכה. בכך יפעלו בישראל מפקחי ריתוך לצד מהנדסי ריתוך וטכנאי ריתוך אשר יחד יביאו בהכרח לשדרוג רמת הריתוך בארץ ולהגברת הפיקוח על פרויקטים רבים המיושמים בישראל.
• יום ההולדת ה 64 של מדינת ישראל היה אמור להיות אחד הימים היותר משמחים של סגן הילה ז"ל אך העדר איכות הוא זה שהביא למותה הטרגי לפני שנה. לא זו אף זו,  3 חודשים לאחר מכן קורס עמוד סל על נער בן 15 בתל אביב, פוגע בראשו והורג אותו. בנוסף בחודש מרץ בשנה שחלפה קרס במתחם תנועת הנוער בתל אביב עמוד תאורה בגובה של כ 15 מ' ופגע בנער ובנערה בני 17. הגיע הזמן שהמדינה תלחם בתרבות הסמוך והרשלנות הפושעת בחיינו.  אני משוכנע שתקלות אלה, כתקלות אחרות להן היינו עדים לאחרונה, החלו זמן רב קודם לאירועים עצמם- אצל הגורם שאחראי לנושא. במי שמוציא מכרזים, בזה הבודק (במרכאות או שלא במרכאות) את ההצעות, בזה הבוחר את ההצעה הזולה תוך שהוא אינו נותן משקל ראוי וברור לאיכות, לבטיחות ולאמינות, לא בודק ולא עוקב אחר יישומו של הפרויקט וכו'. כפי שעשתה הוועדה הלאומית לריתוך אחר אסון ורסאי נהגנו כך גם אחר האסון בהר הרצל והצענו את שירותנו לועדת החקירה, וזאת תוך הדגשת הפערים הקיימים בישראל בתחום הריתוך בין הרצוי למצוי וכיצד ניתן לסגור על פערים אלה.
• חברי הוועדה הלאומית לריתוך פועלים בוועדות התקינה השונות במכון התקנים הישראלי ועמלים על פרסומם של תקני ריתוך מגוונים וחשובים מחד ועל שדרוגם של תקני ריתוך קיימים והתאמתם להתפתחות הטכנולוגיות, מאידך. מבין התקנים הללו ניתן למנות את:
• מלאכת העבודה לאימוצו של התקן הבינלאומי  IS03834 כתקן ישראלי יצאה לדרך. מטרת התקן הבינלאומי להבטחת איכות בריתוך הינה להבטיח את איכות המוצר המרותך. על מנת להביא לאופטימום ולצמצם את העלות המושקעת בייצור, נדרש לבקר ולפקח על כל תהליך הריתוך מראשיתו ועד לסופו ובתוך כך לקחת בחשבון את כל האספקטים הרלוונטיים שיש בהם כדי להשפיע על איכות ביצוע הריתוך ובחינתו.
• הוועדה הלאומית לריתוך מצויה בקשרים הדוקים עם ה AWS- האגודה האמריקאית לריתוך ובין שתי הישויות הללו קיים הסכם הכרה הדדית ולפיו הסמכתם של מפקחי ריתוך על ידי הוועדה הלאומית לריתוך בישראל מוכרת על ידי ה AWS, כך, שהם יכולים לעסוק בפיקוח ריתוך ברחבי העולם בלא שיידרשו להסמכה נוספת.  אך צריך לזכור כי טיב קשרינו עם ה AWS  תלוי במס' החברים הישראליים בו. אשר על כן, אני קורא לכם ובפרט למפקחי הריתוך המוסמכים שבינינו להצטרף כחברים ב AWS ובכך לתרום לחיזוק מעמדנו באגודה חשובה זו.
• כמדי 5 שנים  אנו נארח גם בינואר 2015 את הכנס הבינלאומי לריתוך. בכוונתנו להכריז על השבוע שבין ה 19 ל- 22 בינואר כשבוע הריתוך הלאומי ובמהלכו יתקיימו, בין השאר, הכנס הבינלאומי לריתוך, הכנס השנתי לבדיקות לא הורסות, סמינר תקינה במכון התקנים הישראלי וביקור במפעלים.

• עדכון תקן ישראלי 2213 העוסק בהסמכת מפקחי ריתוך ייצא לביקורת ציבורית בקרוב.
• תקן ישראלי  6520 העוסק בסיווג פגמים ? יצא אך לא מזמן לביקורת ציבורית.
• תקן ישראלי  6189 העוסק בקביעת רמות איכות בריתוך ? יצא אך לא מזמן לביקורת ציבורית.
• תקן ישראלי  9060/2 הדן בהסמכת רתכים לאלומיניום ? נמצא בתהליך עבודה.
• תקן ישראלי  3834 המהווה את תקן האיכות בריתוך ? נמצא בתהליך עבודה.

 לסיכום:

לנוכח המצב העובדתי לו אנו עדים בחיי היומיום ובפרט לנוכח התרבות הישראלית הרווחת ולפיה מה שאינו חובה הינו, במקרה הטוב, בגדר המלצה בלבד, נדרש לפעול לאלתר להסדרת הרגולציה המתחייבת בתחום הריתוך ולהבטיח, לכל הפחות, את הסוגיות הבאות:

• הגדרת עבודות הריתוך כמקצוע מוכר כדוגמת מקצוע החשמלאי המוסמך.
• יצירת מדרג במערך ההסמכה של כוח האדם בתחום הריתוך, כך, שרתך מתחיל אשר יוסמך בתום הליך ההכשרה כרתך מקצועי בסיסי יידע, שיש לו אפיק קידום, כך, שישודרג לצורך הדוגמא, בתום הליך הכשרה והסמכה כמובן, לרמת רתך אומן ולאחר מכן לרמת רתך רב אומן. בתוך כך מתן אפשרות לאותם רתכים להמשיך ולהתקדם לתפקיד של מפקח ריתוך מוסמך, טכנולוג ריתוך או מהנדס ריתוך, במידה ויימצאו עומדים בתנאי ההכשרה וההסמכה.
• ביצוע הסמכת רתכים בפיקוח של מפקחי ריתוך מוסמכים
• חיוב ביצוע עבודות ריתוך בפיקוח של מפקח ריתוך מוסמך, ובפרט כשמדובר בעבודות ריתוך קריטיות שכשל אפשרי בהן עלול לסכן חיי אדם או להסב נזק לרכוש.
• חיוב סקירתם המוקדמת של מפעלים המבצעים עבודות ריתוך והסמכתם לפי דרישות התקן הבינלאומי ISO3834.
• ביצוע בדיקות לא הורסות (NDT) על ידי כוח אדם המוסמך לביצוע בדיקות ריתוכים בשיטות אלה.

 המשמעויות הצפויות מהסדרת הרגולציה כאמור, הינן:

• רתכים מוסמכים בלבד ישולבו בעבודות ריתוך, בפרט בקריטיות שבהן
• יצירת מסלולי קידום לרתכים ובכך להבטיח יצירת עניין ומשיכה למקצוע חשוב זה אשר יימוצב גבוה הרבה יותר מהקיים כיום
• ביסוס מעמדו של כוח האדם העוסק בריתוך בישראל ויצירה של מקורות תעסוקה בהיקף גדול הרבה יותר
• התבססות על כוח אדם מקומי והימנעות מהצורך בהבאתו של כוח אדם זר לישראל גם כשמדובר בפרויקטים המיושמים בארץ על ידי חברות זרות
• הגברת בטיחות המשתמש והסביבה
• העלאת איכות ומקצועיות הביצוע של ריתוכים במבנים שונים בארץ
• חסכון רב למשק בשל הקטנת הסיכוי לכשלים הן בהיבט של שמירה על חיי אדם (חסכון בימי מחלה והיעדרויות) והקטנת נזקים אפשריים לרכוש

הכותב אינג' עדי א. עציץ, עו"ד הינו מפקח ריתוך מוסמך וחבר הוועדה מאז שנת 2000 ויו"ר הוועדה הלאומית לריתוך מאז פברואר 2012.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות במאמר שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.