בראשית ברא אלוהים
אלי גיא
הגיגים על בראשית א-ה, לרגל צאת מהדורה חדשה של התנ"ך (בסדרת "עם הספר" 2007)
עם צאתה של מהדורה חדשה של התנ"ך עולה בי הרצון לברך. ואיך אברך אם לא בהגיגים? עולה הדחף להשמיע קריאת התפעלות, למצוא מוצא לרחשי לבי. אבל כמובן, הרי קטונתי בין הדלים שבשורות האחרונות של תלי-תלים של תבונה פרשנית שהצטברה לאורך הדורות. נשאר לי לקוות שברכתי לא תיחשב לי ליוהרה או לגנות אחרת. וכך אברך:
1. לפני הראשית
לא כתוב מה היה בראשית. כתוב "בראשית ברא". ה"ראשית" שמסופר עליה אינה ראשית ההוויה אלא ראשית הבריאה. ואם כך, אם בראשית ברא אלוהים, הרי מן הסתם היה קיום כלשהו לפני הבריאה. על זה לא נאמר דבר. למשל לא נאמר: "מאז נצח נצחים היה אלהים. ובהימלך דעתו לברוא, ברא בראשית את הארץ". גם לא: "בטרם כל יציר נברא היה אלוהים מאז ומתמיד".
2. הראשית
ממרה מסורתית אומרת: "העולם נברא במאמר", אך לא זה מה שכתוב בחמשת הפסוקים הראשונים של בראשית. כתוב שהעולם נברא במעשה הבריאה. ראשית נעשה מעשה. אחר כך נהיה האור במאמר. אחר כך נראה שהאור טוב. ואז ניתנו כמה שמות.
3. הארץ, החושך, התהום ורוח אלוהים
הארץ הייתה תהו ובהו. והרי זוהי הארץ שאלהים ברא, ארץ ושמים ברא אותם, בריאה אחת של שני יסודות. למה הוא לא ברא את הארץ והיא סדורה מלכתחילה? ואיך היו השמים? למסורת פתרונים. אלוהים בורא בשלבים. הוא בורא שמים וארץ שהיא תהו ובהו, ואחר כך מתחיל לסדר את היסודות. בתוך כך לא נאמר שאלהים ברא את התהום, לא נאמר מי היא רוח אלוהים ולא נאמר שאלהים ברא את המים ואת החושך. נאמר משהו על תכונותיהם ועל היחסים ביניהם: הארץ הייתה תהו ובוהו. האם נבין מכאן שהארץ הייתה גם התהום והמים? החושך היה על פני התהום עם בריאת הארץ. האם הוא מהות נבדלת? ואם כך, למה לא היה צריך לברוא אותה?
4. המאמר והאור הטוב
מה ש"נברא במאמר" הוא לא העולם אלא האור. ומה עם החושך? הוא כנראה היה זה כבר. ממתי? האם היה חלק מהארץ? או היה עוד לפני בריאת הארץ? הרי לא נאמר: "ויאמר אלהים 'יהי חושך!' ויהי חושך". את הארץ אלהים ברא במעשה בריאה (שהוא כנראה איזשהו מעשה באיזשהו מודוס שנוכל רק לשער משהו מטיבו). אבל האור נהווה באמירה. לא נאמר שאלוהים ברא את האור. נאמר רק "ויאמר... ויהי". ואז אלוהים ראה אותו כי טוב. לא נאמר: וירא אלוהים את האור. נאמר "וירא אלוהים את האור כי טוב". הראייה באה באחדות אחת עם השיפוט הערכי, ההבחנה בטוב, רמז מטרים לסיפור פרי עץ הדעת טוב ורע. אך לא נקדים את המאוחר.
5. קריאת השמות
רק אחרי ראות אלוהים את האור כי טוב הוא קורא לאור יום ולחושך קרא לילה. ה"אור" אינו שמו של האור. האור הוא האור עצמו. ה"חושך" אינו שמו של החושך. החושך הוא החושך עצמו. ומי קרא לערב ערב? ומי קרא לבוקר בוקר? ומניין נדע שהערב הוא רדת החושך, ששמו נקרא לילה, ושהבוקר הוא עלות האור, ששמו נקרא יום? רב הסתום על הנגלה.
6. חמישים ושתיים מילים יפות
רבדים רבדים של פשטות ושל מסתורין. כל כך התרגלנו אליהן... כמה יפה לקרוא אותן מחדש. כמה יפה שיש מהדורה חדשה של התנ"ך: תורה, נביאים, כתובים.
אלי גיא
הגיגים על בראשית א-ה, לרגל צאת מהדורה חדשה של התנ"ך (בסדרת "עם הספר" 2007)
עם צאתה של מהדורה חדשה של התנ"ך עולה בי הרצון לברך. ואיך אברך אם לא בהגיגים? עולה הדחף להשמיע קריאת התפעלות, למצוא מוצא לרחשי לבי. אבל כמובן, הרי קטונתי בין הדלים שבשורות האחרונות של תלי-תלים של תבונה פרשנית שהצטברה לאורך הדורות. נשאר לי לקוות שברכתי לא תיחשב לי ליוהרה או לגנות אחרת. וכך אברך:
1. לפני הראשית
לא כתוב מה היה בראשית. כתוב "בראשית ברא". ה"ראשית" שמסופר עליה אינה ראשית ההוויה אלא ראשית הבריאה. ואם כך, אם בראשית ברא אלוהים, הרי מן הסתם היה קיום כלשהו לפני הבריאה. על זה לא נאמר דבר. למשל לא נאמר: "מאז נצח נצחים היה אלהים. ובהימלך דעתו לברוא, ברא בראשית את הארץ". גם לא: "בטרם כל יציר נברא היה אלוהים מאז ומתמיד".
2. הראשית
ממרה מסורתית אומרת: "העולם נברא במאמר", אך לא זה מה שכתוב בחמשת הפסוקים הראשונים של בראשית. כתוב שהעולם נברא במעשה הבריאה. ראשית נעשה מעשה. אחר כך נהיה האור במאמר. אחר כך נראה שהאור טוב. ואז ניתנו כמה שמות.
3. הארץ, החושך, התהום ורוח אלוהים
הארץ הייתה תהו ובהו. והרי זוהי הארץ שאלהים ברא, ארץ ושמים ברא אותם, בריאה אחת של שני יסודות. למה הוא לא ברא את הארץ והיא סדורה מלכתחילה? ואיך היו השמים? למסורת פתרונים. אלוהים בורא בשלבים. הוא בורא שמים וארץ שהיא תהו ובהו, ואחר כך מתחיל לסדר את היסודות. בתוך כך לא נאמר שאלהים ברא את התהום, לא נאמר מי היא רוח אלוהים ולא נאמר שאלהים ברא את המים ואת החושך. נאמר משהו על תכונותיהם ועל היחסים ביניהם: הארץ הייתה תהו ובוהו. האם נבין מכאן שהארץ הייתה גם התהום והמים? החושך היה על פני התהום עם בריאת הארץ. האם הוא מהות נבדלת? ואם כך, למה לא היה צריך לברוא אותה?
4. המאמר והאור הטוב
מה ש"נברא במאמר" הוא לא העולם אלא האור. ומה עם החושך? הוא כנראה היה זה כבר. ממתי? האם היה חלק מהארץ? או היה עוד לפני בריאת הארץ? הרי לא נאמר: "ויאמר אלהים 'יהי חושך!' ויהי חושך". את הארץ אלהים ברא במעשה בריאה (שהוא כנראה איזשהו מעשה באיזשהו מודוס שנוכל רק לשער משהו מטיבו). אבל האור נהווה באמירה. לא נאמר שאלוהים ברא את האור. נאמר רק "ויאמר... ויהי". ואז אלוהים ראה אותו כי טוב. לא נאמר: וירא אלוהים את האור. נאמר "וירא אלוהים את האור כי טוב". הראייה באה באחדות אחת עם השיפוט הערכי, ההבחנה בטוב, רמז מטרים לסיפור פרי עץ הדעת טוב ורע. אך לא נקדים את המאוחר.
5. קריאת השמות
רק אחרי ראות אלוהים את האור כי טוב הוא קורא לאור יום ולחושך קרא לילה. ה"אור" אינו שמו של האור. האור הוא האור עצמו. ה"חושך" אינו שמו של החושך. החושך הוא החושך עצמו. ומי קרא לערב ערב? ומי קרא לבוקר בוקר? ומניין נדע שהערב הוא רדת החושך, ששמו נקרא לילה, ושהבוקר הוא עלות האור, ששמו נקרא יום? רב הסתום על הנגלה.
6. חמישים ושתיים מילים יפות
רבדים רבדים של פשטות ושל מסתורין. כל כך התרגלנו אליהן... כמה יפה לקרוא אותן מחדש. כמה יפה שיש מהדורה חדשה של התנ"ך: תורה, נביאים, כתובים.
שירותי עריכה לשונית בעברית ותרגום מאנגלית לעברית:
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.