פנסיה 

לכל טייס שעומד לעלות לאויר יש רשימה מסודרת של פעולות שעליו לעשות. למעשה אם המטוס תקין , לטייס שהוכשר ופועל על פי הנהלים שנכתבו לעיתים בדם אין שום סיבה להיות מודאג או מוטרד אבל למרות זאת יש לכל טייס כזה חשש לאורך כל הטיסה.החשש הוא לא מהמטוס עליו הוא טס.הטייס סמוך ובטוח כי הצוות על הקרקע פועל ללא דופי ועל פי הקריטריונים הגבוהים ביותר.הוא גם לא חושש מעצמו מאחר והוא אומן ותורגל לעבוד על פי הוראות מדויקות והוא עושה זאת. החשש נובע מסכנות שהטייס לא רואה אותן.אלה סכנות שנמצאות לעיתים רחוק ,אחרי האופק אליו הוא טס ושם מצויות סכנות שהוא לא רואה ולכן אולי לא יוכל להגיב להן בזמן.

גם אתה ,בין אם אתה בן 25 ,35 ,45 או 55 , אתה טס במסלול חייך הפרטיים ונראה שאתה מבין איך עליך להתנהל . אולם בניגוד לטייס אתה לא תמיד מודע או חושש מהסכנות מעבר לאופק ולכן אתה לא מתכונן אליהן כיאות. אתה למעשה עסוק לכל אורך השנים בחייך הנוכחיים ואין לך די אנרגיות ומעוף לחשוב על מחצית חייך השנייה.וכך קורה כי רוב העצמאים והשכירים במשק מגיעים לגיל 60 פלוס ומתחילים לחשוב על העתיד שהוא למעשה ההווה שלהם ומבינים כי הם עומדים בפני שוקת שבורה.

לאחר עשרות שנים של עבודה כאשר אתה יכול לפרוש מחיי העבודה ובמקום להתחיל להוריד הילוך ,לנוח ולהרגע אתה נכנס למצב סטרס איום מאחר ואתה מבין שכל חייך התעסקת בהווה.היית כל כך עסוק בעצמך ובעכשיו שלא יכול היית לצפות את התסריט הנורא שעומד  להגיע.

במחצית השנייה של חייך אתה צריך שיהיה לך מספיק כסף כדי לחיות טוב ולא כדי לשרוד. אתה צריך שיהיה לך מספיק כסף בלי לעבוד .מהפנסיה של ביטוח לאומי במקרה הטוב תצליח לשלם חשמל ולקנות תרופות וקצת אוכל.אני לא רוצה לחשוב אפילו על אלה שצריכים בגיל הפנסיה שלהם גם לשלם שכירות כי אני לא יודע איך הם ישרדו את המשך הדרך.

אולם גם אלה שחסכו לאיזו קרן פנסיה שלעולם לא בדקו לא צפויים חיים מעושרים מידי כי אם אתה לא דאגת לעתידך מישהו אחר כבר בטח דאג לעתידו ופרושו של דבר שהוא כבר הפריש מהחסכונות שלך לטובת הרווחים שלו.אין לך הצדקה  להתלונן במקרה כזה כי אם אתה היית רשלן ומנהל קרן הפנסיה שלך היה חרוץ מגיע לו ליהנות מהרווחים שלך ולקבוע כמה לקחת.עובדה - אף פען לא התלוננת על גובה דמי הניהול שהוא לוקח ואפילו עוד הקפדת לשלשל לקופת הקרן עו ועוד כסף מידי חודש.

וככה קורה שבכל חודש יוצאים שורות רבות של אזרחים ישראלים תמימים וטובי לב לעבר המחצית השנייה של החיים בלי אפשרות ראויה לחיות אותם וכל זאת כי היו עסוקים לחיות את ההווה ולא התכוננו כיאות לעתיד.הספר שאתה קורה עכשיו מיועד לאנשים שמבינים שהמחר , גם אם נראה כרגע רחוק - יגיע.הספר הזה מיועד לכל אחד ואחת שמבינים שהמחצית השנייה של חייהם יכולה להיות הקצפת האמיתית של המסע הנקרא החיים ,חיים בלי ריצות מבוקר עד ערב, חיים של שלווה ,טיולים ,בתי קפה ,הנאה מנכדים  ,חיים מלאים ומאושרים שיתנו שכר מלא לכל חיי העבודה שלך.

בטעות רואים צעירים את החיים אחרי גיל 60 כחיים גמורים.לרבים החיים בשלב זה רק מתחילים.בכלל לבני האדם יש תפיסה ערטילאית לגבי גילאים מאוחרים יותר.

כשהיית בגן היית בטוח שתלמידי בית הספר היסודי הם באמת באמת גדולים כבר.

כשהיית בבית ספר יסודי היית בטוח שתלמידי התיכון הם הם בוגרים ומנוסים.

כאשר היית בתיכון הבנת שטעית אבל היית בטוח שחיילים כבר יודעים מה הם עושים.

כשהפכת חייל הבנת פתאום שהחיים האמיתיים נמצאים אחרי המדים וכל מה שרצית זה להיות שם.

כשהפכת לאזרח הבנת כי עכשיו אתה רק מתחיל את החיים שלך ואתה בטוח שבגיל 30 תוכל כבר לחיות ברווחה.

בגיל 30 הבנת ש......

וכך הלאה וגם בגיל 60 פלוס אתה תבין את כל מה שלא הבנת עד שהגעת לגיל הזה. הבעיה היא שכאשר תגיע לגיל 60 פלוס כבר לא יהיה לך זמן לשנות.כשתגיע לגיל 60 פלוס כבר יהיה מאוחר מידי להתחיל לחסוך כי חייך יהפכו לתכנית הישרדות ואז תבין כי לא הפנמת את המסר של הסיפור שכל כך אהבת בגן על הצרצר והנמלה ולמרות שחשבת שהצרצר עושה מעשה שטות כשהוא לא מכין את עצמו לחורף הלכת בדרכו שלו והגעת עד הלום....

אבל אל יפול לבבך כי אם אתה עדין לא בגיל 60 פלוס אפשר עדין לשנות ולהתכונן לעתיד ורוד ,עתיד טוב יותר. מה שחשוב יותר בסיום הפרק הראשון הזה הוא שתפנים 2 דברים:

1.יש לך הזדמנות אחרונה להתחיל להתארגן לקראת העתיד (אם לא תעשה זאת היום אולי כבר לא תעשה זאת...)

2.למרות שיש לך המון דברים לעשות עם כסף היום וברור שכמה שיש לך לא מספיק , אתה חייב להבין שאתה לא יכול להתעלם מהעתיד.התנהגות כזו דומה לאדם המקבל משכורת ב1 לחודש ומבזבז את כולה עד ה15 לחודש ואין לו כסף לחיות במחצית השיה של החודש.למרות שאתה יכול בקלות לבזבז את כל ההכנסה שלך בתחילת החודש אתה לא נוהג כך ואין סיבה שתנהג כך לגביי המחצית השניה שלך חייך.

שים לב לנקודה הבאה.בני אדם צעירים לא מסוגלים לראות את עצמם מבוגרים.הם בטוחים שזה רחוק מאד מהם ובכל מקרה כאשר הם יגיעו לגיל 60 פלוס הצרכים שלהם יהיו קטנים מאד.ובכן אני מבקש ממך להביט סביבך ולמצוא אדם אחד או יותר בני שישים פלוס.זה יכול להיות בן משפחה ,שכן ,קרוב ,חבר של ההורים.חשוב רגע על האדם הזה.האם הוא נראה לך אדם חסר צרכים? האם הוא לא צריך לשלם מים ,חשמל ,טלפון ,דלק,ביטח ,ארנונה? האם הוא לא צריך לאכול - לבלות? האם נראה לך שהוא בכלל בדרך להיות בר מינן כמו שחושבים רוב הצעירים על גיל 60 פלוס?

ובכן אחרי שאתה מבין שאדם בן 60 כל יתר בני האדם צריכים את כל מה שאתה צריך מבחינה כלכלית עליך להבין מהיכן יהיו לך כל אלה כשתפסיק לעבוד כלומר אחרי גיל 60.....

 כל הזכויות שמורות

מתוך הספר פנסיה וחיסכון של צביקה ברגמן.להשיג בחנויות או באתר סודות www.sodot.co.il