המשחק הלימודי - הוראות הפעלה 

משחק בלמידה – הוראות הפעלה!

כשנכנסתי לכיתה א' של המורה גלית, קריאות התלהבות ושמחה קיבלו את פני. התלמידים ישבו נירגשים ומחייכים ואוירת חג הורגשה באויר. כששאלתי את המורה גלית לפשר הענין היא ענתה: "בכל פעם שאנו לומדים נושא חדש יש לנו שיעור "לומדים בכיף" אותו אנו מיחדים – למשחק הלימודי. התלמידים אוהבים מאד את השיעור הזה ומחכים בכליון עינים לראות מה מצפה להם הפעם. זו היתה הסיבה לקבלת הפנים לה זכית" – הסבירה לי המורה גלית בחיוך. "רעיון נחמד" מיהרתי להחמיא "לפי מה את קובעת מתי מגיע שיעור המשחק?" שאלתי מתענינת. "הו...זו שאלה טובה, ענתה לי גלית. "אני ממששת את הדופק ומחכה לשעת הכושר. המשחק בהחלט מגיעה לתלמידות בהפתעה ואינו צפוי מראש. כך אני מרוויחה הקשבה ולמידה מצד הילדים וגם גוון בדרכי ההוראה". אכן, גלית זיהתה במשחק את הפוטנציאל הגלום בו כהנעה ללמידה, יציאה מהשגרה וגוון בדרכי ההוראה. הרעיון של גלית בהחלט מצא חן בעיני. השאלה המתבקשת וצריכה עיון היא אכן: כיצד נשתמש במשחקים לימודיים על מנת להפיק ממנו את מירב התועלת?

ראשית, ברור לכל כי אם בעבר נתפס היה המשחק כבילוי לשעות הפנאי, פעילות לעת שיעמום, או "בזבוז זמן", הרי שכיום התבגרנו, ואנו פתוחים יותר לשמוע על אלטרנטיבות ואפיקים חדשים, אנו יודעים כבר לעמוד על יתרונותיו וסגולותיו הטמונים במשחק ולתת לו ערך וחשיבות כפעילות רגשית, קוגנטיבית וחברתית המתרחשת בו בעת ובעונה אחת. היות ויש בו כל כך הרבה התרחשויות באותו זמן, למדנו לנצל אותו ככלי להשגת יעדים ומטרות נעלות. לכן ניתן למצוא כיום – שימוש במשחק ככלי טיפולי לילדים, שימוש במשחק ככלי חינוכי – ליעול התקשורת הבינאישית ונתינת כלים והעצמה עצמית להתמודדות בחיי היום יום. וכן גם, שימוש במשחק ככלי לימודי ושילובו בעולם ההוראה. - ראשונות שזיהו את נקודות החוזק של המשחק כמקור השראה ו'אימצו' אותו ככלי לימודי היו – מי אם לא הגננות בגני הילדים, היות והמשחקים לגיל הרך קרובים לליבם ומהווים חלק בלתי נפרד משגרת חיי היומיום בגני הילדים. הם יכלו לתהות מקרוב על קנקנם ולשלבם גם בתחום הלימודי, כמוהם – המורות הפרטניות והמקדמות שחיפשו אלטרנטיבות ו'פריצות דרך' שיוכלו להשתמש בהם להקנית החומר לתלמידים המתקשים. וכיום, כן, תתפלאו, גם בהרבה מסגרות בתי הספר, עם התפתחות המשחקים הטכנולוגיים וכניסת המחשב לתחומי בית הספר כבר מתחילים גם שם להשכיל ולהכיר במשחק ככלי עזר לימודי רב ערך במערכת הלימודית.

אם כי עלינו לזכור דבר אחד, משחק בלמידה כמוהו, כמטה קסם השמור ונצור אצלינו בתוכנית המגירה. אם נדע כיצד לנצל אותו ומתי להשתמש בו – נוכל להפיק ממנו את כל היתרונות והאוצרות הטמונים בו ואם נבזבז אותו בזמן הלא נכון ולא ניתן לו את הערך הראוי – נאבד אותו. וכדי לתקן את הרושם ולהחזיר לו את הערך בעיני הילד – דרושה השקעה רבה.

לפני שנבוא לפרט את דרכי השימוש במשחק הלימודי עלינו להקדים ולומר כי הדבר תלוי במספר היבטים חשובים: סוג החומר הלימודי – לפי סוגו ורמת הקושי נוכל להחליט מהו השלב המתאים ביותר עבור משחק. סוג המשחק – ישנם סוגי משחק רבים ומגוונים. ישנם משחקים שאינם מתאימים לכל עיתוי. לדוגמא: לא נוכל להשתמש במשחק טריוויה כהקדמה לחומר הנלמד. אך בהחלט נוכל להשתמש בו כסיכום הנושא. מצב הרוח והלמידה של התלמיד – עלינו לעמוד תמיד עם 'היד על הדופק', ולחוש את התלמיד ולזהות מהו הזמן היעיל ביותר למשחק.

ובכן, מתי נשתמש במטה הקסמים הזה ששמו המשחק הדידקטי?

1. המשחק כהקדמה

כאשר אנו עומדים להתחיל יחידת חומר חדשה נוכל להשתמש במשחק על מנת לתת לילד טעימה ו'הצצה' אל הבאות. זהו מפגש חוויתי ומהנה להכרת החומר שזוהי כבר יריעת פתיחה חיובית ותורמת להמשך, המשחק משמש כגרוי והתענינות בחומר החדש, כמו כן, הלמידה מגיעה מתוך הילד ובכוחות עצמו מה שמספק מוטיבציה ובטחון להמשך הלמידה. במצב כזה תפקיד המורה יהיה על פי בחירה שלו עצמו. באפשרותו להיות פעיל ומתערב בלמידה (הדבר תלוי כמובן בסוג המשחק, וברמת התלות של המשחק בתוכן הלימודי, האם הילד יכול להתקדם גם בלי לדעת את הבסיס לבד או לא) לעיתים המורה יכול לתת רק את הרקע והכלים הבסיסיים ולאפשר לילד להתקדם לבד ולהתנסות בעצמו. אפשרות בחירה נוספת של המורה היא לא להתערב במשחק, אלא לתת לתלמיד להגיע ללמידה מעצמו – על בסיס החומר שכבר מכיר – דרך נסוי וטעיה או ע"י חשיבה יצירתית.

חשוב לציין! שמוש במשחק כהקדמה לנלמד לא מתאימה לכל ילד, ישנם ילדים כי הדבר יגרום אצלם בלבול וחוסר בטחון, במצב כזה נמצא את עצמינו דוקא מתחילים ב'רגל שמאל'. לכן כדאי לשקול כל מצב לגופו.

2. המשחק כלי עזר ואלטרנטיבה ללמידה

לאחר שנקטנו בדרכי ההוראה המקובלות והיקנינו את בסיס החומר לתלמיד. המשחק מהווה עבורו למידה אקטיבית, אופציה נוספת להטמעת החומר בה הוא לוקח חלק פעיל בתהליך הלמידה והפנמתו, דבר שנותן לו גם חווית הצלחה וביטוי ליכולותיו. המשחק מקרב את הלמידה לעולם קרוב ומוכר לו, מה שמחזק אצלו את תחושת השליטה והבטחון. תמיד טוב יותר לתת אלטרנטיבות נוספות להקנית החומר על מנת לתת הזדמנויות נוספות לשימוש בכישורים שונים לקליטת החומר הנלמד. כך תלמידים שהתקשו להפנים את החומר בשלב הראשון יוכלו לנצל כישורים אחרים שיהוו עבורם כעין 'פיצוי' שיעקוף את הקושי ויסייע להם ברכישת הידע החדש. לעיתים רבות נופתע לגלות כי לאחר המשחק הילד מזנק ושולט בחומר הנלמד היות והמשחק שחרר לו את המחסומים ומוכן להתקדם הלאה.

3. המשחק כתירגול ובדיקה

זהו בעצם השימוש המשחקי המוכר והאהוב עלינו ביותר בחיי ההוראה. (כאן גם אלה מבינינו שעדיין לא השכילו לראות את המשחק כמשתלב והכרחי במערכת הלימודים ומתקשים להכיר בו כלמידה אקטיבית, מוכנים להודות בכך שהוא יעיל ומוצלח כתרגול וחזרה) לאחר שעברנו את שלב ההקניה ושינון החומר, בשלב התרגול שהוא נחוץ והכרחי אנו אוהבים לגוון ולחפש פעילויות 'צבעוניות' יותר שיהוו לילד גם חוית הנאה וגם מפגש עם החומר הנלמד מזויות אחרות שהכיר עד כה. (את הלוח יחליפו הכרטיסים, את האצבעות המונפות תחליף הקוביה....) החזרה בהחלט הופכת לפעילות מרעננת ומהנה. קל לילד לשתף פעולה עם המורה ולפעול בניגוד ללמידה המאמצת והשוחקת שביצע עד כה. למרות שמשחק שמשמש תרגול הוא סיוע בעיקר לילד, אנו כמורים ננצל את ה'מומנטום' כדי לקבל אינדיקציה ולערוך בדיקה 'בלתי רשמית' כדי לקבל תמונת מצב. נזהה פערים או חולשות בהבנת החומר והשליטה בו. המשחק מהווה עבורינו 'סימן דרך' עבור המשך הלמידה.

4 המשחק כאתנחתא לימודית

המשחק כאתנחתא לימודית – כשמו כן הוא, המשחק מהווה אתנחתא מהלימוד הפורמלי והמסיבי שהילד מקבל. הגיוון הוא טוב עבור הילד, היציאה מהשגרה וההנאה מעוררת הנעה להמשך הלמידה, הרפיה מהמתח ולעיתים אף התסכולים שחלק מהתלמידים חווים בעת הלימוד המאמץ. תחושת ההצלחה וההישג נותנים דחיפה ומוטיביציה להמשיך למרות הקשיים והמחסומים. בהוראה בכיתה בעלת מספר תלמידים (ובודאי בפרטני), מזהה לעיתים המורה עייפות וחוסר כוח מטורח הלימוד, או לחילופין בעיות משמעת שצצות ועולות – במצב כזה אתנחתא - היא הפתרון! הגיע הזמן לשינוי אוירה והחלפת קודים. פעילות משחקית (לימודית כמובן!) מהנה ומרעננת תמיד טובה ומומלצת. במצב כזה נפגוש תלמידים עירניים ומשתפים פעולה. האנרגיה החזקה מופנית למקום חיובי ואין להם צורך ביותר מכך. אנו מצידינו נצליח לרכוש שוב את אמון הכיתה ולאחר מכן נוכל אף לחזור ללמידה הפורמלית.

5. המשחק כאקורד הסיום של הנושא הנלמד

לאחר לימוד מאמץ ומיגע, כאשר כל המטרות הושגו והושמו וההספקים טובים ומשביעי רצון, רוצה המורה לתת לתלמיד כעין 'פרס' על התנהגות טובה, ומביא עימו משחק דידקטי חוויתי ומהנה, שמקיף את כל החומר הנלמד ומהווה סיום וסיכום הנושא בצורה בלתי שיגרתית. ההנאה המשחקית במצב כזה היא מירבית מבין כל האופציות שהזכרנו לעיל, היות והילד כבר שולט ומכיר היטב את כל נבכי החומר. התוכן אינו מעכב בעדו להתמסר למשחק ולהנות ממנו. המשחק משאיר טעם טוב ונותן כעין מרווח חוויתי והחלפת כוחות מחודשים לנושא הבא העומד בפתח.

לסיכום, יתרונותיו וקסמיו של המשחק הלימודי הן גדולות ונצורות, כל שעלינו לעשות הוא לנצל אותם בזמן הנכון ובמקום הנכון, ואז נוכל להפיק ממנו את מירב התועלת. דרכי ההפעלה שהזכרנו לעיל כמוהם כמפתחות המיועדים לפתיחת תיבת אוצרות חתומה, אשר רק אחד מהם מתעתד לפותחה, אם רק נשכיל לדעת מהו המפתח הנכון בו עלינו לבחור ומתי להשתמש בו על מנת להגיע אל לב התלמיד ולפותחו נוכל להגיע ליעד אותו אנו רוצים להשיג בקלות ובהצלחה.