סדרת התלמוד המתורגמת והמפורשת המכונה בפי העם 'שטיינזלץ' על שם שם משפחתו של מחברה, הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ מגדולי תלמידי חכמים המיוחדים שבדורנו, היא החלוצה שבסדרת הביאורים לתלמוד שיצאו בעשורים האחרונים ומביאה את הוויות התלמוד הסבוכות ואגדותיו המתוקות לפתחו של נער וזקן.
הסדרה, שהחלה לצאת לאור לפני עשורים רבים והושלמה במעמד רב-רושם לפני כשלוש שנים, מביאה עימה בשורה של ממש ללומד הישראלי. דף התלמוד שבמהדורת וילנא עמוס המפרשים ורב האותיות, מפנה את מקומו לדף נעים למראה, מסודר ברווח ומנוקד. במחיר של ויתור על העימוד המקורי של דפוסי הש"ס – כמובן שישנן הפניות לעימוד זה – מקבל הלומד תחושה של סדר ורוחב. יש לציין כי במהדורות שיצאו לאחרונה, נשמר העימוד המקורי ואף הודפס הדף שבמתכונת וילנא עמוד מול עמוד הוצאת הש"ס בפורמט זה נקראת "תלמוד שטיינזלץ וילנא".
יתרון נוסף וייחודי במהדורת ש"ס שטיינזלץ, האופייני גם הוא לדרכו של המחבר הוא קיומם של מדורים דוגמת 'העולם' וה'חיים', 'אישים' ו'הלשון'. במדורים אלו מובאים הסברים על אישים, חפצים, צמחים ומטבעות לשון המובאים בגמ' במהלך הדיון. בחלק מן המקומות מובאות תמונות עדכניות או פריטים ארכיאולוגיים מתאימים. כך יוצא הלימוד עם תחושה של הבנה וחיבור למציאות החיים התלמודית.
בשולי העמוד שבמהדורת שטיינזלץ נמצא שני מדורים חשובים. האחד, אורח ההלכה, נותן ללומד את המסקנה היוצאת מהשקלא וטריא התלמודית. מובאים כאן דברי הרמב"ם, השו"ע והרמ"א. המדור השני, החשוב מאד אף הוא, 'עיונים' שמו, מביא בקצירת האומר ותמציתיות מפליאה בדייקנותה, את עיקרי דברי הראשונים ולבטיהם בסוגיה. בתחילתו של פרק, מופיע מבוא קצר הנותן תחושה לקראת הבאות. בסיומו של כל פרק מופיעים דברי סיכום.
תלמוד שטיינזלץ הופיע במהדורות רבות מאז החל לצאת לאור. בשנותיו הראשונות, היו נפוצים הכרכים הגבוהים והדקים. אלו האחרונים פינו אט אט את מקומם לפורמט קטן יותר במתכונת ספרים רגילים. פורמט נפוץ אחר, מביא, כאמור לעיל, את העמוד המקורי שבדפוס וילנא ומולו את הביאור.
כאן המקום להעיר כי ייחודו של ביאור זה בכך שאין הוא "מגיש ללומד את האוכל בכפית". הביאור מפרש מילים קשות, מסביר את המהלך ומנהיר את השקלא וטריא. עם זאת, הוא פונה לקורא ישראלי "חכם ומבין מדעתו" שבסיוע עזרים אלו יוכל לעמול ולהבין את הסוגיה בכוחות עצמו.
