. הגלובליזציה, מאפייניה והשפעותיה על הניהול האסטרטגי 

הגלובליזציה למעשה הפכה את העולם למקום קטן יותר. מעבר המידע בין החברים בכפר הגלובאלי הפך למהיר הרבה יותר, וכל אירוע הכי קטן בנקודה הכי רחוקה בעולם מגיע תוך זמן קצר ביותר לכלל התושבים בכפר הגלובאלי. גלובליזציה היא התרחבות של הקשרים הפוליטיים התרבותיים הכלכליים, והחברתיים בין מדינות ויחידים באופן שיותר שילוב בין תרבויות, כלכלות ותנועות הפוליטיות בעולם. מעבר הסחורות כמו מעבר המידע הוא מהיר מאוד. הגלובליזציה מאחדת משקים לאומיים רבים, למשק אחד גדול, חופשי ללא מגבלות אדמיניסטרטיביות.  

תחום אחד בו הגלובליזציה משפיעה מאוד הוא תחום הכלכלה. הקפיטליסטים שמצדדים בגלובליזציה רואים בה אפשרות לייצר עולם כלכלי נוח יותר ומלא באפשרויות התפתחות לאנשים רבים שמחפשים עבודה. העברת המפעלים למדינות מתפתחות נתפסת כסיוע להם במיגורה של האבטלה במדינות. התנופה שתינתן למדינות היא גדולה, כי במדינות מפותחות יהיה יותר זמן לתיירות שתכניס כסף למדינה, והדור החדש שיהיה במדינות המפותחות ייכנס למקצועות כמו בנקאות ופרסום. במדינות המתפתחות תהיה תעסוקה רחבה והאבטלה תרד לרמה נמוכה יותר. לעומת זאת, החברה עוברת שינוי רב. היא הופכת לחברה מתוקשרת, שמרושתת בין חבריה ברשת שדרכה עובר המידע במהירות רבה. מהפכות קודמות בחברה דוגמת הבנייה מחדש של הקפיטליזם ומדיניות השלטון הריכוזי סיפקו בסיס נוח למעבר החברה לחברה מתוקשרת. כלכלת המידע הינה בפרודוקטיביות ובתחרותיות שתלויות בפרודוקטיביות של המידע והטכנולוגיה. הכלכלה הגלובאלית בעלת פוטנציאל מיוחד מכיוון שלליבה שלה יש פוטנציאל לעבוד כיחידה אחת בזמן אמת. דבר זה נכון לשירותים עסקיים מתקדמים, שווקים כלכליים, חידושים טכנולוגיים, היי-טק ותקשורת המונים.  רוב הפעילות הכלכלית עולם תלויה במידת הדינאמיות של הכלכלה הגלובאלית, שמאפשרת לאנשים שתלויים בה להיות מחוברים אליה באמצעות רשתות ושווקים. לכלכלה הגלובאלית אין גבולות, והיא מבחינה בכל מקום אשר הוא פוטנציאל מבחינתה להתפתח. החיסרון של כלכלה זו הוא שהיא מעבירה אנשים ממצב של ניצול למצב של אי רלוונטית מבנית.

            שחקנים בכלכלה הגלובאלית מנסים לשתף פעולה איתה, כי הם מאמינים ששיתוף פעולה מסוג זה יכול לפתוח להם פתח להזדמנויות חדשות, ולשווקים חדשים שדרכם יוכלו לשווק את מוצריהם. חברות בין לאומיות הן שחקניות מפתח בגלובליזציה והן המפיצות הכי גדולות שלה. העסק המרושת הוא תולדה התקשרותית של הכלכלה הגלובאלית, וגמישות הקפיטליזם שמייצר צורה חדשה של פעילות כלכלית. העסק המרושת מורכב מפירמות ומחלקים קטנים של פירמות שמתאגדים למטרת רווח ועושים ביניהם שיתוף פעולה וגם בריתות של עסקים בינוניים דרך מיקור חוץ וקבלנות משנה. ישנם פרויקטים שמביאים לאיגוד חברות למטרה מסוימת ולאחר סיום העובדה כל אחד הולך לדרכו.

            רווח החברות הוא בכך שעובד יכול לעבוד בפירמה גדולה שממוקמת בארצות הברית ללא כל צורך לעזור את ארץ מולדתו. גלובליזציה משמעותה הומוגניזציה. מחיר, מוצר הכל למעשה מתייצב לאותו דבר בכל העולם. כלכלה גלובאלית סוחפת הכל בדרכה, ועם הגנה צבאית אמריקאית הגלובליזציה ממשיכה בדרכה בכל כוחה.

            מבחינת חברי הארגון, העובדים, ההתפתחות הטכנולוגית הביאה עימה הרבה עבודות זמינות והתפתחות של שוק העבודה במדינות. העבודה תלויה בפירמה ובמדיניות הפירמה כלפי עובדיה. מכיוון שנוצרו הרבה משרות בתחומים הטכנולוגיים, נפתחו הרבה משרות במקום אותם אנשים שעברו לתחום הטכנולוגי. מגוון הסוגים שבהם נפתחו משרות הוא גם גבוה מאוד ומספק קשת רחבה של אפשרויות לעבודה וקידום. ברם, חרדת האבטלה עדיין קיימת מכיוון שהובלה טכנולוגית מביא להעברה של דברים רבים לטכנולוגיה וויתור על כוח העבודה האנושי מכיוון שתהליך הייצור הוא אוטומט. דבר נוסף הוא העברה של מפעלים למקומות אחרים שהפעלתם זולה יותר. סיבה נוספת היא פיטרי עובדים מהחברה והעסקת עובדים זמניים שאינם זוכים לתנאים מהפירמה. קבלנות ורישות של כוח העבודה הפכו לזמינים יותר, ואינדיבידואליזציה של סידורים חוזיים בין ההנהלות לעובדים מאפשרת גמישות גבוהה יותר.

תהליך הגלובליזציה מוביל לשינויים מרחיקי לכת על החברה. תאגידי העובדים מוחלשים, ומאבדים את כוחם מול התאגידים הגדולים. ברוב המקרים נעזבים העובדים והם תלויים במערכת היחסים שהייתה להם על מעסיקם בשוק העבודה. כישורי העבודה ש העובדים וחינוכם הם קריטריונים חשובים באומדן יכולתם לעבוד ועובדים מיומנים יכולים לא להיות מועסקים בגלל בריאות גיל ואפליה מגדרית. בשל בעיות אלו במדינות רבות התפתחו מקרים של אי שוויון, הדרה חברתית וקיטוב. יש הצטברות של אי שביעות רצון מהפער שנותר בין מעמד הפועלים לבין המעמד העליון, ובטווח הרחוק פער זה יכול להוביל לאבטלה, חולי, בורות, סטאטוס לא חוקי משברים שונים הומלסיות פשע וכדומה.

            השפעת הגלובליזציה על הפוליטיקה היא בכך שכל פוליטיקאי יכול להגיע לספקטרום רחב של צופים ולהעביר את משנתו הסדורה. דרך הרשתות הפוליטיקאים יכולים להראות נוכחות במגוון רחב של אירועים. הדימוי הפשוט בתקשורת הוא הבן אדם, והמסר הוא הדימוי הפשוט. הבן אדם שרואים על המרקע הוא המסר הכי מופשט לאדם אחר. דרך הרשתות יכולים פוליטיקאים לשלוח מסר שלילי, נגד אדם אחר. המסר השלילי הוא רצח האופי שבו אדם אחר מוצג כאדם שלילי ורע. (שם). השפעת הגלובליזציה על המדינה היא בכרסום בכוחה של המדינה. המעבר של סחורות ואנשים בצורה מהירה וחלקה מצמצם את יכולתה הכלכלית של המדינה. כוחה של המדינה נמדד ביכולת פיננסית ולא בכוח צבאי. הגלובליזציה מורידה את כוחן של מדינות, והן נאבקות לשמור על גבולותיהן.

            שינוי פוליטי נוסף שמביאה הגלובליזציה הוא דמוקרטיזציה. כל מדינה שמצטרפת לשוק העולמי גלובאלי, לוקחת על עצמה את חוקי השוק העולמי, שמחייב אותה ברמה גבוהה. חוקי העל של החברות לוחצים על המדינה לפתח דפוסי התנהגות דמוקרטיים של שקיפות, שוק פתוח ללא יכולות הפקעה שרירותיות, וממשל יציב. הגלובליזציה מביאה עימה מהפכה שמגיעה מחוץ למדינה וזוחלת פנימה יחד עם ערכי השוק החופשי. בניגוד לעבר שבו האזרחים מתוך המדינה קראו לשינוי ויצאו להפגנות למען יתר זכויות אדם וערכים דמוקרטיים נוספים, הפעם הלחץ מגיע מטעם התאגידים שרוצים תנאים נוחים יותר לניהול עסקיהם. החיסרון הנלווה לכך הוא החלשות של מדינת הלאום, ומעבר של השליטה מכזאת שמושפעת מבחירות פוליטיות שקופות ומייצגות לשליטה של חברות תאגידיות זרות שמשפיעות על החלטות הממשלה דרך השפעה כלכלית. חברות הענק הן אלו אשר מנהלות את המדינה מרחוק, והממשלה במדינה מוגבלת מאוד אם ברצונה להעביר חוקים אשר נוגעים לכלכלה במדינה כי כוחות השוק עתידים להתנגד לה ולסכל את העברת החוקים על ידי הממשלה. המדינות החזקות קשורות באופן הדוק לאינטרסים של התאגידים הגדולים, וזה משתקף במדיניות החוץ של המדינות החזקות. לתאגידים הגדולים אין שום התחייבות לאף גורם חוץ מלבעלי המניות שלהם שעניינים הוא רווח כספי. החברות משרתות את האינטרסים שלהן עצמן, ואם המפעל שממוקם במדינה אינו רווחי, התאגיד מעברי אותו מדינה. המדינה מאבדת את שליטתה על כוחה הכלכלי, כ היא תלויה בהרבה גורמים שמשנים תנודות בכלכלה של המדינה. מצב זה יוצר מערכת לחצים גדולה מאוד שמקשה על המדינה לתמרון מול כל הגורמים במערכת ומגבירה את הלחץ על מקבלי ההחלטות במדינה כי כל אחד מושך לכיוון הצר שלו. החברות מושכות את המדינה לכיוון הרווח הכלכלי שלהן, והחברה במדינה מושכת לכיוון של אספקטים חברתיים טובים יותר.

שלטון בצורה של גלובאליים הוא שלטון שבו הכוח מועבר בטריטוריה ללא גבולות. הגבולות אינן משמעותיים כי הפעלת הכוח הפוליטי לבני האדם הוא בדרכים אחרות. הכוונה היא להעברת אנרגיה, שימוש מושכל בכוח וכדומה. מהירות היא שם המשחק, והמרחק מתבטל בפני המהירות. המהירות שבה האדם מקבל את מבוקשו היא הדבר המשמעותי לו. מבחינת ניהול אסטרטגי העברת המפעלים למקומות שבהם העבודה זולה יותר, היא משמעותית. מכיוון שהמרחק הוא קצר והעברת המוצר היא מהירה המיקום פחות משמעותי אך ההבדלים בהוצאות התפעול משמעותיים לפירמה. ככל שההוצאות קטנות יותר, הרווחים גדולים יותר לחברה.

            השפעת הגלובליזציה על יחסי שוק וחברות הקשורות לאפליית נשים היא מעניינת.קיים קשר ישיר בין הצלחת השוק והצלחת המעבידים לבין האופן שבו הם יפלו נשים לרעה. ישנו קשר ישיר חיובי בין כוחו של השוק לבין אפליית נשים מצד מעסיקים. מעסיקים עם כוח שוק גדול, יוכלו להפלות נשים ביתר שאת ממעסיקים עם נתח שוק קטן יותר מכיוון שלאחרונים יש פחות כוח לבצע דבר מסוג זה. יחד עם זאת, מעסיקים בעלי נתח שוק גדול לאו דווקא יפלו נשים לרעה. ממחקר אודות היחס לנשים בעת עלייה בתחרותיות השוק טוענות השתיים, שעלייה בתחרותיות יוצרת ירידה באפליה נגד נשים. הרעיון הוא שיצירת תחרות בין מעסיקים גורמת לנשים לתפוס מקום גדול יותר בתחרות למציאת מקום עבודה, ולכן מתוקף כישוריהן הן זוכות לפחות אפליה נגדן ולמשכורת גדולה יותר. הדבר נכון לא רק לגבי נשים, מסחר גדול יותר מביא לירידה באפליה גם כלפי עובדים אחרים.

            אך לגלובליזציה גם השפעות שליליות על העבודה ויחסי חברות. הוצאת המפעלים ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות גרמה לאבטלה ולקשיי השתכרות במדינות המפותחות, וממצב של עבודה קבועה עברו העובדים למצב של עבודה במשרות המאופיינות במשכורת נמוכה, מיעוט תנאים סוציאליים וחוסר קביעות דבר נוסף הוא במדינות המתפתחות כל אחת רוצה למשוך את המפעלים הגדולים לעבור לשטחה, והם עושים זאת על גב העובדים מכיוון שהם מורידים את התנאים הסוציאליים ואת משכורות העובדים לרמה נמוכה מאוד בשביל למשוך את החברות הגדולות. לטענת חוקרים ממשלות הצפון שמעורבות עד צוואר בהליכים כלכליים גלובאליים מנצלות את החברות ופועלות דרך קרן המטבע הבין לאומית והבנק העולמי לא מתוך רצון לעזור למדינות הדרום. רצונן של ממשלות אלו הוא להנציח את עליונות הצפון על הדרום, ולנצל ולהעמיק את הניצול הקפיטליסטי ולמעשה הן דנות את תושביהן של המדינות לעבדות לצמיתות של בעלי ההון.      

חיסרון נוסף הוא השפעת הגלובליזציה על הסביבה במדינות. לחברות אין עניין להשקיע בסביבה, כי הן מגיעות למדינה ממטרות כלכליות. הסביבה במדינה סופגת מכה אנושה כי הבחרות לא חושבות ירוק ואינן משקיעות באיכות הסביבה, וכאשר הן עוזבות את המדינה בחיפוש אחר מקומות רווחיים יותר הן משאירות אחריהן נזקים נרחבים מאוד לסביבה ונזקי הסביבה משפיעים על החברה גם כן. התאגידים אחראים לאחוז גבוה מאוד של פסולת רעילה בעולם, ובתהליך הייצור שלהן הן לא מתייחסות כלל למאפיינים סביבתיים.

הגלובליזציה מעמיקה את הפערים בין המדינות. הוא רואה בתופעה חידוש מורכב של האימפריאליזם המערבי הקדום, ששלט במדינות עולם שלישי וניצל את משאביהן. הניצול המערבי היה כזה ששאב מהמדינות את משאביהן הטבעיים והעביר אותם כחומרי גלם למדינתו והמוצרים חזרו למדינות המקור כמוצרים מוגמרים.

הגלובליזציה אכן כפי שטוען שמיר מנציחה את שלטון המרכז על הפריפריה. מדינות המערב המתועשות הן המרכז, והן שולטות במדינות הפריפריה בעזרת הנצחת העובדה שמדינות אלו נמצאות בפיגור כלכלי מול מדינות המרכז. כוח העבודה הזול במדינות הפריפריה מגויס על ידי מדינות המרכז, ששולחות למדינות המתפתחות תעשיות שצריכות עובדים זולים. עובדים אלו עובדים בתנאים קשים מאוד, תוך ניצול עמוק של החברות הגדולות, והם מוסיפים לחיות בדלות רבה מאוד. התאגידים מנצלים את האבטלה במדינות המתפתחות ומשלמים לעובדים פחות משכר המינימום. בכך טוען סורוס הגלובליזציה לא רק שאינה מועילה לשוויון עולמי היא אף מעמיקה את הפער בין המדינות המתועשות ומפותחות שנמצאות במרכז לבין המדינות הפחות המתפתחות שנמצאות בפריפריה.

הסכנה הטמונה בכניסת חברות בין לאומיות אל שווקים מדינתיים היא שתחדור לשווקים אלו תרבות הצריכה המערבית, חדירה אשר מוצגת כקולוניאליזם תרבותי. חברות אשר מנהלות ניהול אסטרטגי של שיתוף פעולה עם חברות מקומיות משתפות במידע זה חברות נוספות, וכך לחברות יש יתרון פתיחה טוב להשגת המטרה שזה בניית כוח כלכלי גדול במדינה.