אכילה רגשית בהסח הדעת וחניון עזריאלי 

 איך איבדתי את האוטו בחניון של עזריאלי

חנית בעזריאלי.
בדיוק הגיעה שיחת טלפון מהדייט החדש. נעלת את האוטו והלכת לדרכך ואז...אופפסס...איפה חנית?
הסצנה הזו מוכרת לי היטב. נראה לי שהבטחון של עזריאלי נכנסים לכוננות מיד כשאני מגיעה כי סוף הביקור מוכר-הקלנועית מגיעה ואני יוצאת לטיול עם הביטחוניסט הצעיר והנחמד למצוא את האוטו שלי.
לזה קוראים הסח דעת. כשהמחשבות ותשומת הלב במקום אחר מאשר בדבר אותו עושים.
תשומת לב (mindfulness) זה הלהפך. כשאני כולי ממוקדת בדיוק בדבר אותו אני עושה.
 וכמה זה מוכר באכילה. בעבר לא יכולתי לאכול בלי לקרוא ספר. אם לא היה לי ספר-פשוט לא אכלתי. הייתי בהתניה ממש קשה.
לימים השתחררתי וגם למדתי את העוצמה וההנאה באכילה בתשומת לב. או כדברי סיפור הזן על המורה שדבר על החשוב של לעשות דבר אחד בו זמנית . ולכן כשאוכלים –רק לאכול וכשקוראים רק לקרוא. ואז מצאו אותו תלמידיו  קורא ואוכל. לתדהמתם השיב אמר:" כשאוכלים וקוראים – רק לקרוא ולאכול J"

להעדר קשב יש כוח עצום בכל תחומי החיים וגם בנושא אכילה זה נושא שלם בפני עצמו.
לא מדובר רק על השמנה אלא על טווח רחב של בעיות בריאות הנובעות מאכילה לא בריאה ואפילו מסוכנת הנובעת מהעדר תשומת לב.
בעצם לו היינו אוכלים בקשב ובתשומת לב שוק הדיאטות היה פושט את הרגל ואיתו אולי עוד כמה חברות תרופות שמתפרנסות ממחלות ובעיות בריאות הנובעות מאכילה "על הדרך" ללא תשומת לב.
מה זה אומר?
בספר "אכילה בהסח הדעת" מספר ד"ר וואנסינק  על מחקר "פופ קורן, צופים בקולנוע קבלו קופסאות פופ קורן ב 3גדלים בחינם. אלה שקבלו קופסאות אכלו הרבה יותר מאלה שקבלו קופסאות קטנות.
כולם היו אחרי ארוחת ערב מלאה. והכי חשוב-הפופ קורן היה מעופש!!!
כלומר-מכוון שתשומת הלב היה בסרט המותח-אנשים האביסו את עצמם למרות שבברור לא היו רעבים , אכלו הרבה רק כי זה מה שקבלו ואפילו לא היה טעים להם ובכל זאת המשיכו לאכול!!!
גם הנזיר ומורה הזן הויאטנמי תיך נאת-האן מדבר על mindful eating כבסיס לחיים ערים ומודעים. תרגול האכילה המודעת יש לו השלכות גם למשקל תקין ללא ייסורי דיאטה , בריאות יציבה וגם ליציבות נפשית ואורח חיים בריא בגוף וגם בנפש.
ומי לא מכיר את זה? כשאוכלים תוך כדי צפיה בטלויזיה, קריאה, שיחה, נהיגה...האם אפשר להקשיב לאותו השובע מהגוף? בודאי שלא.

אחד הכללים הבסיסיים בשיטת המעגלים (MIND FOOD NESS) שפיתחתי הוא להיות ערים ובתשומת לב למה שאנחנו אוכלים , כמה ומתי. הרבה לפני שנתחיל בשינוי נתרגל את תשומת הלב הפשוטה הזו. רק לדעת.
נגלה שבדרך כלל אנחנו בכלל לא מודעים לכמות המזון שאכלנו, להרכב המזון ולסיבת האכילה.סיבות האכילה הן הרבה פעמים רגשיות (שעמום, בדידות, פחד, אכזבה, כעס ועוד...) וכשמוסיפים על זה את העובדה שאנחנו מושפעים מאינסוף גרויים המשפיעים עלינו באופן לא מודע וגורמים לנו לאכול הרבה מעבר למה שאנחנו צריכים ורוצים ורחוק ממה שנכון לנו.
 הגירויים יכולים להיות: אריזה, צבע, איכות, נסיבות חברתיות (למה אי אפשר להיפגש לשם המפגש בלי אוכל???).ויכולים להיות רגשות שמהם רוצים להמנע ומטשטשים אותם על ידי אוכל.
הקריאה היא לחזור ולהקשיב לתחושת הרעב והשובע הטבעיים של הגוף. לפתח תשומת לב לאוכל שבצלחת ולמה שאוכל אותך. בלי ביקורתיות או רגשי אשמה.

אני מבטיחה-שעצם תרגול תשומת הלב והקשב כבר יתחילו שינוי. ספירת קלוריות היא המשך דיכוי השפה הטבעית של הגוף היודע. הראש סופר קלוריות ומחליט מה מותר ומה אסור. בעוד שלו שאלנו את הגוף והקשבנו הקשבה אמיתית, ללא הסחות דעת, הגוף יודע.
לסיכום:
ירידה במשקל של הגוף מחייבת ירידה במשקל של הנפש. כשמשתחררים מעודף כובד, דאגות, ביקורת, אשמה כעסים וכו- אפשר להתפנות לשים לב לאוכל שבצלחת.הבסיס הוא מודעות ותשומת לב כדי למצוא את האוטו בחניון עזריאלי וכדי לפתח דרך חיים בה האוכל חוזר להיות הדלק של הגוף ואז אפילו אפשר להנות בלי רגשי אשמה וכשאוכלים עודה-לאכול ולהנות מכל ביס בתשומת לב במקום ליישר מעל השיש כשדלת המקרר פתוחהJ

שיטת המעגלים (MIND FOOD NESS) הוא הדרך לפתור את האניגמה של מערכת היחסים עם האוכל. זה סדר פנימי חדש היוצר סדר חיצוני חדש ומאפשר חופש מעודף המשקל ללא רדשי אשמה וללא דיאטות קצוניות.