מעמדו של הסכם בהליך גישור 

במשפט העברי, נמצא הידברות ישירה בין צדדים לפתרון סכסוכים, להבאת שלום בין אדם לחברו, מחוץ לכותלי בית המשפט. אהרן במשפט העברי משמש סמל למגשרים ועליו במשנה נאמר כי הינו "אוהב שלום ורודף שלום" (מסכת אבות פרק א, משנה יב) בניגוד למשה שבתלמוד נאמר שמידתו הייתה, "יקוב הדין את ההר" (סנהדרין ו, ב). 

בניגוד לפשרה אשר מושגת באמצעות ויתורים של הצדדים בסכסוך ובניגוד למשא ומתן אשר נערך בין כותלי בית המשפט ונושא בחובו אופי תחרותי בדרך כלל, המבוסס על טיעונים משפטיים בדבר הזכויות של הצדדים ובקיום הכרעה שיפוטית כוחנית, הליך הגישור תכליתו "להגדיל את העוגה", קיים דגש בתהליך לקדם את דרך ההתקשרות ושיתוף הפעולה בין הצדדים בכדי להגיע להסכמות וליישוב המחלוקות המגיעות לשעריו, באמצעות מגשר. 

בחקיקה הישראלית בת ימינו, נמצא הוראות בדבר ההסכם שמתגבש במסגרת הליך הגישור   (תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993, תוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993- הסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר, בחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], תשמ"ד – 1984).    

הגישור הינו הליך וולנטרי, חופשי, עצמאי, הסכמי, בו צד רשאי בהודעה להחליט פשוט לקום ולהפסיקו. נראה, כי קיימת תמיכה של המערכת המשפטית בישראל, להליך הגישור ולהסכם שמתגבש במסגרתו, הן משיקולים חברתיים והן משיקולים של רצון להקל על העומס בבתי המשפט וכנראה שלא בכדי. 

בראי החקיקה והפסיקה, נמצא התייחסות רצינית להסכם שמתגבש בהליך הגישור בין הצדדים, ולפיהם הסכם שנחתם בהליך גישור לא ניתן לביטול בנקל ומעמדו של הסכם כזה מקבל מעמד של חוזה מחייב. ואף יתרה מזאת, על הסכם בהליך גישור חלים דיני הגישור בנוסף לדיני החוזים, מה שייתכן ומעצים את מעמדו של זה ההסכם שמתגבש בחדר הגישור. 

לצדדים בהליך גישור מוענקים הוראות בדבר סודיות וחיסיון (סעיף 79 ג(ד) לחוק בתי המשפט, סעיף 2 בהסכם המצוי , סעיף 2א בהסכם המצוי) אשר נראה, כי תכליתן של אלה ההוראות לעודד את הצדדים בהליך הגישור לחשוף מידע בחופשיות וללא חשש, לקדם פשרה ובכך להימנע מהתדיינות משפטית. 

לצד היתרונות  שלעיל, נמצא כי במידה והצדדים בהליך הגישור יבקשו כן  לחשוף את המתרחש בחדר הגישור, אלה הצדדים יתקלו בחומה של הוראות הדין המגבילות אותם לעשות כן. לא מיותר לחשוב, שהגבלה זו יתכן ויוצרת ומובילה למצב של טעם לפגם בהליך, במידה וצד משתמש בהגבלה לצורך תועלתו שלו מעצם חשיפת ראיות בהליך הגישור, שמלכתחילה לא ירצה שיבואו לעיני בית המשפט. חשוב לדעת, שרק התוצר הסופי בהליך הגישור יכול לעבור  מחדר הגישור לאולם בית המשפט ובמידה ועומד בהוראות תקנה 9 לתקנות הגישור ( בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית).

 נראה, כי הוראות הסודיות, אי החשיפה פועלים לשני הכיוונים, מחד לבעלי הדין אין מקום לחשוש שדבריהם יחשפו אך מאידך במידה וקיים פגם בהליך הוראות הסודיות, אי החשיפה, מונעות הצגת הראיות להוכחת עשיית המשפט והצדק, ומתעלמות ממיצוי האינטרס הציבורי ומעקרונות חופש המידע ומהרצון לניהול משפטיים בקלפים גלויים. מכאן שעידוד הגישור והחיסיון במקרים מסויימים יכולים לגרום לעוול, להיות אליה וקוץ בה וזאת אף לאור האינטרס של בית המשפט לא לדון בתיקים שהסתיימו לאור טובת הציבור ויעילות בית המשפט. ( עא"ח 001018/02 מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ נ' יהודית יעקובוביץ, בבית הדין הארצי לעבודה, ופסק דין בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית, בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית). 

נמצא, כי הסכמה להסכם גישור אינה מחייבת צד ליתן לזה ההסכם שהתגבש, הסכמתו להגיש את ההסכם למתן תוקף של פסק דין ואף נמצא, שהפרת הסכם לא מחייבת ביטולו של ההסכם, ( תא (ת"א) 1401-05 פנחס אילון נ' ליאון נעים (2010), ת.א 9045-03-09 ישיבה וכולל אבן חיים והרב רפאל בובליל נ' דוק השקעות 1998 בע"מ).        

אחרית דבר,

בבחינת מעמדו של הסכם שהתגבש ונחתם בהליך גישור בראי החקיקה והפסיקה, נמצא מחד התייחסות ומשקל נכבד לזה ההסכם שהתגבש מחוץ לכותלי בית המשפט, המהווה חוזה מחייב שלא נראה כי ניתן בנקל לביטול ואף נמצא, כי ניתן לאכיפה, במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובהליכי ביזיון בית המשפט, ( עא 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח(4) 689). ומאידך נמצא, כי החתימה המתנוססת על ההסכם אינה חזות הכל ואינה סוף פסוק ולמרות ההסכם החוזי, ההסכמה והמעשה השיפוטי, בעל דין יכול לתקוף ולבקש את שלילת הנפקות של ההסכם שנחתם כמעשה בית דין ואף יכולה בקשתו להתקבל על ידי בית המשפט, כאשר ימצא פגם מהותי ומשמעותי, בעילות חוזיות כגון: טעות, הטעיה, תרמית, כפיה וכו'.

ניתן למצוא, כי צדדים להסכם הגישור לא פעם נאבקים בטענה כזו או אחרת בכדי להיאחז או להשתחרר מזה ההסכם שהתגבש. תוצאות בית המשפט אינן אחידות, נמצא,  פסקי דין, החלטות מגוונות אשר מצביעות כי קיימת אי בהירות, חוסר וודאות, ערפל באשר לקביעה שתיפסק בתוך כותלי בית משפט לעניין הסכם זה או אחר שהתגבש בהליך גישור וכל טענה תיבחן לגופה. 

יוצא אפוא, כי קיימת חשיבות מרובה, יתרונות ומעמד להסכם במסגרת הליך גישור ולפיכך, יש להכיר ולהבין וליתן את הדעת למשמעויות ולהשלכות שעוטף בחובו הליך גישור בטרם החתימה על ההסכם ובטרם הגשת ההסכם לקבלת תוקף של פסק דין.     

אין במידע שלהלן או בכל חלק ממנו להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או המלצה או חוות דעת או אחר ובכל מקרה, יש לפנות לייעוץ אצל עורכי דין על מנת לקבל חוות דעת אישית.