לא מזמן שאלו אותי עוד פעם ממי אני לוקח דוגמה באמנויות לחימה. זו מין שאלה כזו של מתחילים בכל מקום, אני חושב, בעיקר נוער, הם רוצים לדעת אם יש מישהו שאתה מסתכל עליו כי תפקיד של מדריך זה נראה להם מאוד רחוק, כאילו אתה לא צריך ללמוד יותר. יש כאלו שיכולים לתת שמות של עשרה סינים מגניבים שניצחו בכל התחרויות, חלק מעריצים את ברוס לי, אם אתה מתאמן בBJJ בטח אתה מתלהב מרויס גרייסי, איך אפשר לא. אני - אני דווקא מסתכל על מיקי חליקה.
מיקי חליקה לא מתאמן באמנויות לחימה. מיקי חליקה הוא שחיין. הוא שחיין טוב אבל לא הכי טוב - הרקורד שלו כולל כמה "כמעט"ים וכמה "בערך"ים, ואני, שימו אותי בבריכה ואפילו הזקנים של חמש בבוקר משאירים לי קצף, דווקא לידי הם שוחים מהר. מה אני מבין בשחייה. אבל בשבילי לא פחות חשוב ממה שמיקי חליקה הוא כן, חשוב לי מה הוא לא. ומיקי חליקה - הוא לא איתן אורבך. זה חלק מהעניין.
תראו את איתן אורבך - זה שחיין. כולו ייצוגי, בא לבריכה להתאמן, בלי צחוקים, כולם רואים - זה בחור רציני. גבוה, נראה טוב, מתאמן ועושה שיאים. שחיין שחיין. מצד שני מיקי חליקה, מה זה חליקה - זה בטוח לא אורבך, אפילו אחרי שהוא זכה במקום שני באליפות אירופה ב-99 אמר המאמן שלו ליאוניד קאופמן - מיקי זה לא איתן, אבל מיקי, ככה הוא אמר, מיקי מתאמץ. אבל הוא בחיים לא יהיה איתן אורבך. מיקי בא בבוקר, רואה בריכה, קופץ פנימה. מתחיל לשחות, יש להם קו כזה על הקרקעית שהם מסתכלים עליו בין נשימות, מגיע לקיר - חוזר. מגיע לקיר - חוזר. ככה עד שהאימון נגמר. תכלס על מה יש לו לחשוב? בית, משפחה, לשלם שכר דירה, דברים פשוטים כאלה. איתן אורבך, מצד שני, חושב על יעל בר זוהר. איך לא תחשוב על יעל בר זוהר אחרי שעשית איתה פרסומת וגם עשית איזה מסע פרסום שלם לפוקס? לבנאדם יש אתר מעריצים - אחד רשמי ואחד לא רשמי, כן? מי בכלל יעשה אתר למיקי חליקה, בקושי נותנים לו לכתוב כתבה וחצי באתר של וינגייט. ככה הם מתאמנים כל יום, ומיקי יודע - גם כשהוא עולה על הפודיום, שניה אחרי ששמים עליו את המדליה, הוא חוטף בעיטה בתחת, זה המאמן, הוא מצביע על הבריכה: יאללה מיקי, לשחות. עוד פעם הקו הזה, עוד פעם לקיר - חוזר. לקיר - חוזר. זה לא נגמר הדבר הזה, לפעמים נתקע לך איזה שיר בראש ולא עובר במשך שעתיים. אי אפשר לחשוב יותר מדי על יעל בר זוהר, כי מי יקח את מיקי חליקה לפרסומת של פוקס? איזה מין שם זה חליקה בכלל? ככה הם שוחים.
ואז...
אז נשבר לאיתן אורבך משחייה. דחילק, זה איתן אורבך, מה לשחות עכשיו? אחרי הפרסומת לפוקס? אחרי הצילומים? איתן אורבך יוצא לרחוב, אוטומטית שלוש נערות מתעלפות על המדרכה. מיקי חליקה יוצא לרחוב - וואללה, כלום לא קורה. הכל כרגיל. אז מה לאיתן אורבך ולשחייה עכשיו? כולם מבינים, ברור, צריך לנצל את ההזדמנות כשהיא באה. גם מיקי חליקה מבין, אבל אין לו כל כך הרבה זמן להביע את ההבנה שלו. הוא קם בבוקר והוא שומע את הקול הזה של הבריכה - בוא מיקי, תבוא פה, המים יופי. אז הוא מחליף לבגד ים ושם את המשקפיים, פעם יש לו קרחת ופעם אין לו, ומתחיל לשחות. יש להם את הקו הזה למטה שמסתכלים עליו בין נשימות כששוחים וחושבים, ומיקי - על מה הוא חושב? כרגיל, על הבית ועל שכר הדירה ואולי על קניות במכולת. אולי הוא חושב, עכשיו אני צריך להתאמץ, יש תחרות בקרוב. אולי הוא חושב שזה נחמד שאיתן החליט מה הוא רוצה לעשות בחיים. ככה הוא שוחה לקיר - חוזר. שוחה לקיר - חוזר. ושוחה - וחוזר.
זה למה אני אוהב את מיקי חליקה.
מיקי חליקה לא מתאמן באמנויות לחימה. מיקי חליקה הוא שחיין. הוא שחיין טוב אבל לא הכי טוב - הרקורד שלו כולל כמה "כמעט"ים וכמה "בערך"ים, ואני, שימו אותי בבריכה ואפילו הזקנים של חמש בבוקר משאירים לי קצף, דווקא לידי הם שוחים מהר. מה אני מבין בשחייה. אבל בשבילי לא פחות חשוב ממה שמיקי חליקה הוא כן, חשוב לי מה הוא לא. ומיקי חליקה - הוא לא איתן אורבך. זה חלק מהעניין.
תראו את איתן אורבך - זה שחיין. כולו ייצוגי, בא לבריכה להתאמן, בלי צחוקים, כולם רואים - זה בחור רציני. גבוה, נראה טוב, מתאמן ועושה שיאים. שחיין שחיין. מצד שני מיקי חליקה, מה זה חליקה - זה בטוח לא אורבך, אפילו אחרי שהוא זכה במקום שני באליפות אירופה ב-99 אמר המאמן שלו ליאוניד קאופמן - מיקי זה לא איתן, אבל מיקי, ככה הוא אמר, מיקי מתאמץ. אבל הוא בחיים לא יהיה איתן אורבך. מיקי בא בבוקר, רואה בריכה, קופץ פנימה. מתחיל לשחות, יש להם קו כזה על הקרקעית שהם מסתכלים עליו בין נשימות, מגיע לקיר - חוזר. מגיע לקיר - חוזר. ככה עד שהאימון נגמר. תכלס על מה יש לו לחשוב? בית, משפחה, לשלם שכר דירה, דברים פשוטים כאלה. איתן אורבך, מצד שני, חושב על יעל בר זוהר. איך לא תחשוב על יעל בר זוהר אחרי שעשית איתה פרסומת וגם עשית איזה מסע פרסום שלם לפוקס? לבנאדם יש אתר מעריצים - אחד רשמי ואחד לא רשמי, כן? מי בכלל יעשה אתר למיקי חליקה, בקושי נותנים לו לכתוב כתבה וחצי באתר של וינגייט. ככה הם מתאמנים כל יום, ומיקי יודע - גם כשהוא עולה על הפודיום, שניה אחרי ששמים עליו את המדליה, הוא חוטף בעיטה בתחת, זה המאמן, הוא מצביע על הבריכה: יאללה מיקי, לשחות. עוד פעם הקו הזה, עוד פעם לקיר - חוזר. לקיר - חוזר. זה לא נגמר הדבר הזה, לפעמים נתקע לך איזה שיר בראש ולא עובר במשך שעתיים. אי אפשר לחשוב יותר מדי על יעל בר זוהר, כי מי יקח את מיקי חליקה לפרסומת של פוקס? איזה מין שם זה חליקה בכלל? ככה הם שוחים.
ואז...
אז נשבר לאיתן אורבך משחייה. דחילק, זה איתן אורבך, מה לשחות עכשיו? אחרי הפרסומת לפוקס? אחרי הצילומים? איתן אורבך יוצא לרחוב, אוטומטית שלוש נערות מתעלפות על המדרכה. מיקי חליקה יוצא לרחוב - וואללה, כלום לא קורה. הכל כרגיל. אז מה לאיתן אורבך ולשחייה עכשיו? כולם מבינים, ברור, צריך לנצל את ההזדמנות כשהיא באה. גם מיקי חליקה מבין, אבל אין לו כל כך הרבה זמן להביע את ההבנה שלו. הוא קם בבוקר והוא שומע את הקול הזה של הבריכה - בוא מיקי, תבוא פה, המים יופי. אז הוא מחליף לבגד ים ושם את המשקפיים, פעם יש לו קרחת ופעם אין לו, ומתחיל לשחות. יש להם את הקו הזה למטה שמסתכלים עליו בין נשימות כששוחים וחושבים, ומיקי - על מה הוא חושב? כרגיל, על הבית ועל שכר הדירה ואולי על קניות במכולת. אולי הוא חושב, עכשיו אני צריך להתאמץ, יש תחרות בקרוב. אולי הוא חושב שזה נחמד שאיתן החליט מה הוא רוצה לעשות בחיים. ככה הוא שוחה לקיר - חוזר. שוחה לקיר - חוזר. ושוחה - וחוזר.
זה למה אני אוהב את מיקי חליקה.
אוהד סמט
מדריך בשיטת קונג פו גמל שלמה דרומי, מוסמך לדרגת תלמיד בכיר (שלב 4). מתאמן כ-9 שנים בשיטה זו במקביל לסמינרים בחו"ל ובארץ בשיטה זו ובאחרות.
מדריך בשיטת קונג פו גמל שלמה דרומי, מוסמך לדרגת תלמיד בכיר (שלב 4). מתאמן כ-9 שנים בשיטה זו במקביל לסמינרים בחו"ל ובארץ בשיטה זו ובאחרות.
