סימן אחד נגד מאה
אנשים מבינים את ה"גרפולוגיה" כמתן פירוש לכתיבת האותיות בצורה זו או אחרת.
בספרים המיועדים לחובבי הנושא, בתוכניות טלוויזיה ובהרצאות חד פעמיות ניתן למצוא פירושים לכל אות הנכתבת בצורה זו או אחרת.
הבעייתיות הנוצרת מכך היא שהקהל הרחב החשוף למידע זה משתמש בו כ"כזה ראה וקדש" ואינו מודע לכך שהגרפולוגיה עתירת סימנים;. לכל סימן בכתב היד מספר פירושים ואין להגיע לפרשנויות ומסקנות על פי התבוננות באותיות בלבד;. נוסף על כך, לכל אות ייתכנו מספר פירושים התלויים בהצלבת שאר הסימנים.
בחיבור זה אנסה לעמוד על חשיבות מתן פירוש לסימן בכתב יד, כשהוא אינו עומד בפני עצמו אלא בשילוב סימנים תומכים.
גישת ה"גשטלט" - אסכולה פסיכולוגית, אשר צמחה בגרמניה. פירושה המילולי של המילה "גשטלט" בגרמנית הוא מכלול, או תבנית. ניתן להבין את תיאורית הגשטלט באמצעות משפט מפתח אחד, 'השלם הוא יותר מסכום חלקיו'. כוונת משפט זה היא שפירוק תבנית כלשהי לחלקיה אינו מסייע להבנת התבנית. גישתם של מצדדי אסכולת הגשטלט הייתה, כי אין טעם בפירוק התהליכים המנטאליים למרכיביהם, כיוון שהתהליך המנטאלי הוא יותר מצירוף פשטני של מרכיביו. החוויה בעצם תלויה ביחסי הגומלין שבין האלמנטים ואינה תוצר פשוט של צירופם יחד. אחד הרעיונות המשמעותיים בגשטלט הוא שבני האדם בנויים מהרבה תבניות, אותן אספו במהלך חייהם. חוויות, זיכרונות, פרשנויות על חוויות עבר, אפילו דעות של אחרים נכנסו לתוך התבניות של הפרט.
את הגישה הזו יישמה הגרפולוגיה ומשתמשים במונח זה כאשר הכוונה היא לתמונה הכוללת של כתב היד המכילה את כל הסימנים והתסמינים של אותו כתב וההצלבות שביניהם לבין התמונה הכוללת. ניתן להבין מכך שאין להתייחס לסימן או לתופעה בודדת בכתב היד ולהסיק ממנה מסקנות מבלי לבדוק את התמונה הכוללת, את מכלול הסימנים המאפיינים והצירופים השונים שבניהם. המייחד את הגרפולוגיה הוא התבססותה על הכתיבה, שהינה מורכבת ביותר ולכן המידע המופק מתוצר הכתיבה הינו מקיף, כולל ומשקף את אישיותו של האדם.
כתב ידו של אדם מאופיין בלמעלה משלושים סימנים המקובצים בשלוש קבוצות אפיון: קבוצת סימני התנועה, קבוצת סימני הצורה וקבוצת סימני הארגון. מספר זה משתנה לפי אורח סיווגן וחלוקתן בשיטות שונות. אבחון כתב היד מתחיל בתיאור הסימנים. הגרפולוגים מודדים את הסימנים בעזרת סרגל, מד זווית, זכוכית מגדלת, השוואה ע"פ תקנים של כתב היד ועוד. סימן המופיע נבדק האם הוא סימן מקרי או חוזר ומידת איכותו. אודם (2002) קורא לאבחון זה האפנון*. האפנון לעומת סימני הכתב הוא בלתי מוגבל באורחות הופעתו, הוא משתנה מכותב לכותב ואף באותו כתב עצמו. סימני הכתב כגון לחץ, גובה, רוחב וצורה משמשות מהויות למבדק ואילו האפנון משקף את איכות הפעילות האישית.
כל כתב מורכב מסימנים לא אחידים. לדוגמא: כתב יד יכול להיות קטן ורחב, צר וגדול, קטן ונכתב תוך הפעלת לחץ חזק של יד הכותב, גדול ונכתב ללא הפעלת לחץ יד הכותב, עגול וצר וכיוצא באלה. הרכבם של סימנים אלה משקפים את ההרכב האינדיבידואלי של כתב היד ואת ייחודו. כל כתב, כמו האישיות עצמה, מורכב מסימנים רבים, שונים, נוגדים ויוצר הרכב "טיפוס" מיוחד.
על מנת להימנע מהערכה ומסקנות מוטעות מן ההכרח לדון בכל סימן במבט רחב ולא כסימן העומד בפני עצמו ולכן נדרש ניתוח של כתב היד על ידי גרפולוג מוסמך.
*מתן צורה, מתן אופן, עיצוב; מודולציה.
ביבליוגרפיה
1. אודם, י., (2002), כתב-יד ופסיכודינמיקה, א"ח בע"מ.2
2. ורדי, י., (2006), כתב היד כראי הנפש, משכל הוצאה לאור.
3. ניר, י., (1995), מיקרוגרפולוגיה, אור עם.
4. אוקספורד, (שנה), מילון אנגלית-עברית, קרנרמן-לוני כהן הוצאה לאור
5. ויקפדיה- האינציקלופדיה החופשית בערך "גרפולוגיה" www.wikipedia.co.il
