משטר מדינת ישראל-סוגיות מרכזיות חלק א'
חלק ראשון:
• חסינות הח"כים– לכל ח"כ במדינת ישראל מוענק חסינות מהותית – חסינות זו ניתנת לח"כ כדי שיוכל לעשות את עבודתו ללא הפרעה מצד גורמים בממשלה ואחרים והיא אינה ניתנת להסרה. בנוסף, ישנה חסינות דיונית – במקרה שנגד ח"כ הוגש כתב אישום, הוא רשאי לבקש חסינות :
א. במקרה והעבירה נעשתה בגדר תפקידו.
ב. במקרה והח"כ מיצה את הדין במסגרת ועדת האתיקה.
ג. במקרה והח"כ טוען שכתב האישום הוגש מסיבות שאינן כשרות הבקשה תידון במליאת הכנסת ונדרש רוב במליאה כדי לאשר אותה.
• נשיא המדינה – נשיא המדינה פועל מעצם חוק יסוד נשיא המדינה . תפקידו של נשיא המדינה : תפקידים טקסיים , מתן חנינות ולפי חוק הכנסת החדשה- ישיבה ראשונה של כנסת חדשה נפתחת ע"י נשיא המדינה. החוק מפרט גם על תהליך הבחירה, מתן חסינות, כשירות. קדנציה של נשיא המדינה נמשכת 7 שנים.
• בג"ץ – בג"ץ = בית דין גבוה לצדק . חוק יסוד השפיטה – בית המשפט העליון ישב גם כבג"צ במקרים בהם צריך לתת סעד לבתי דין אחרים שאינם יכולים לתת מענה בסוגיה מסוימת וכאשר אין חוק ברור. בבג"ץ יש עתירה והחלטה- אין ענישה. תפקידו של בג"ץ בד"כ לדון בעתירות כנגד המוסד השלטוני (המדינה).
יש אפשרות עתירה ישירה לבג"צ
יש אפשרות עתירה במהלך משפט-כביקורת שיפוטית
*מבחנים: ניקיון כפיים, זכות עמידה(גם אזרחי שטחים יכולים לעתור כנ"ל גם מחבלים).
*בג"צ קטן: בית המשפט לענינים מנהליים-הרעיון היה להורדת העומס בתחילה
צמוד לבית המשפט המחוזי-כיום גם עמוס בענייני בנייה בענייני מחלוקת בין אזרח לוועדות הרשות המבצעת
• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 1992 : החוק בא כדי להגדיר את זכויותיו של האזרח במדינת ישראל מתוך ההכרה כי ערכי המדינה מושתתים על ערך החיים והדמוקרטיה. מה אומר החוק?
א. אין לפגוע בחייו, בגופו ובכבודו של אדם.
ב. אין לפגוע בקניינו של האדם.
ג. אין לפגוע בפרטיותו.
ד. אין להגביל ולאסור אדם.
ה. כל אדם (אזרח) רשאי לעזוב את המדינה ולחזור אליה. החוק תקף כל זמן שהאזרח אינו פוגע בערכי המדינה , כלומר, אם אדם עבר על החוק יש באפשרות כוחות הביטחון (המשטרה) לעצור, לכלוא וכו' ע"י סעיפי ביטול מיוחדים.
למעשה פסקת ההגבלה מוציאה המוץ מן התבן...
בעיה נוספת: חשיבות הרשויות המסמיכות
שיפוי/ביטוח: לאנשי כוחות הביטחון- שכן אחרת היו מתקשים לפעול ללא
המטרייה המתאפשרת בסעיף 9 לחוק.
• דמוקרטיה : דמוס=עם. דמוקרטיה ישירה – העם והשלטון שווים , אין אבחנה, העם מחליט באופן ישיר וכולם מחויבים להחלטה זו. הדמוקרטיה האידיאלית. דמוקרטיה ייצוגית- העם בוחר מרצונו את השלטון , והשלטון מחליט וקובע את ענייני המדינה, יש דברים דומים בין הדמוקרטיה הישירה לייצוגית כמו למשל משאלי עם , זו הדמוקרטיה שפועלת כיום. אנו פועלים בדמוקרטיה פרלמנטרית באמצעות נציגים.
• חוקי יסוד וסוגיות החוקה: חוקי היסוד הם הדרך בה בחרה הכנסת הראשונה ליצור חוקה למדינת ישראל, הכנסת הטילה על ועדת החוק ליצור חוקה שכתובה פרקים פרקים כאשר כל פרק מהווה חוק יסוד בפני עצמו. כאשר יתווספו ויתאגדו כל החוקים הוועדה תגיש את החוקה לאישור הכנסת וברגע שיהיה אישור תהיה חוקה למדינת ישראל, עד היום אין חוקה למדינת ישראל והחוק מושתת על חוקי היסוד. חוקי היסוד במדינה עוסקים בנשיא המדינה, בממשלה ובכנסת . בנוסף, יש שני חוקי יסוד : חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
• מיישוב למדינה: היישוב היהודי- כך נקרא קומץ היהודים שחי כאן בסוף המאה ה-19 בתקופת היציאה מבין החומות הוא היה מורכב מבני העליה הראשונה והשנייה, עד 1947 הכרזת האו"ם להקמת שתי מדינות. ב 1947 – הכרזת האו"ם שיש להקים שתי מדינות, ואז הייתה האצה בתהליכים לבניית שלטון ע"י שלושה גורמים:
א. הכלה- המוסדות השלטוניים והחוקים חלים על כולם.
ב. הרחבת התפקוד .
ג. יצירת מוסדות שלטוניים.
ב 1949 - הכרזת המדינה, כבר הייתה יציבות שלטונית מסוימת
חלק שני:
• שסע : שסע הוא קו מחלוקת. השסעים יוצרים מחלוקות, לחץ ומתח באוכלוסיה. בישראל ישנם 5 שסעים:
א. השסע העדתי – בין האשכנזים לספרדים, יש טענה מצד הספרדים על קיפוח אז קום המדינה ועד היום, ובין הותיקים לעליה.
ב. השסע האידיאולוגי בין הימין לשמאל- השמאל שרוצה שלום והידברות עם הפלסטיניים והימין שמסרב וחושב שאין עם מי לדבר.
ג. השסע הכלכלי חברתי- בין העשירים , המעמד הסוציואקונומי הגבוה לעניים, מעמד סוציואקונומי נמוך. העשיר מתעשר והעני נהיה עני יותר.
ד. השסע הלאומי- בין היהודים למיעוט הערבי בארץ ישראל.
ה. השסע הדתי- בין החילוניים שדוגלים בליבראליות וחופש הביטוי לבין החרדים שרוצים מדינת הלכה, בענייני כשרות ודת. הרוב במדינת ישראל הוא מסורתי.
השסעים אינם מורגשים כאשר ישנו איום חיצוני על שלום הדינה ואזרחיה. השסעים בים לידי ביטוי במדינה בפילוג:
לדוגמא:
החילוניים נגד החרדים – החרדים רוצים מדינת הלכה . החילוניים רוצים שישרתו בצבא וכדומה.
העשירים והעניים- העשירים הולכים ומתחזקים והעניים נשארים עניים.
בסביבתי הרגשתי את השסע העדתי – האשכנזים בעלי היכולת והמעמד הסוציואקונומי הגבוה בד"כ והספרדים בד"כ ממעמד סוציואקונומי נמוך מעוטי יכולת.
• מבקר המדינה : מבקר המדינה הוא זה שאחראי לתת ביקורת על דרכי ניהול המדינה , הוא אחראי לבדוק האם הגופים הממשלתיים והציבוריים עושים את עבודתם כראוי. הוא אמור להיות אחראי לכספי משלם המסים . האם ראשי המדינה משתמשים בהם כראוי ולאילו צרכים? הוא שומר על טוהר המידות, שכל מוסד שבו מופקדים כספי הציבור או ממומן ע"י כספי הציבור, ייעשה בכסף כפי הצורך ולא כמו שהוא רוצה, שלא ייקחו מכספי הציבור בעצמם שוחד וכיוצא בזה. מבקר המדינה נבחר ע"י הכנסת בהצבעה חשאית והיא זו שמשלמת את משכורתו לפי המלצתו. קדנציה של מבקר המדינה נמשכת 7 שנים. מבקר המדינה מוסר דיווח דו שנתי לכנסת ומפרסם דוח מפורט כולל המלצות פעם בשנה. למבקר המדינה אין את הסמכות לבקש מהמבוקרים לבצע את המלצותיו. את היבחרותו של מבקר המדינה מאשרים יו"ר הכנסת והועדה לביקורת המדינה. מבקר המדינה מבקר לא רק את משרדי הממשלה השונים, הוא מבקר כל גוף שמסובסד ע"י המדינה. לדוגמא : מד"א וחברת חשמל. במדינת ישראל משמש מבקר המדינה גם כנציב לתלונות הציבור.
המשך יבוא............
ד"ר דויד שוורץ ייעוץ אסטרטגי,ניהולי,הדרכה ד"ר האוניברסיטה העברית ירושלים(1991),LLB,מגשר,פובליציסט,עיתונאי, הסטוריון,פילוסוף,מנחה אירועים,אוהב אומנות,חזנות,שירה,שעונים,דגמי מכוניות, איסוף ספרים בעלי ערך,יוזמה,ייזמות,חזון,חשיבה יצירתית,מקדם פרוייקטים היום זה היום נצלו את השמש הזורחת -המחר זה כבר עניין אחר מה שלא נעשה היום גם לא נעשה מחר היו בני אדם,בני אנוש,השתדלו לנהוג בשיוויוניות ובחיבה כלפי האדם ובעלי החיים הפילוסופיה היא המביאה אור לעולם-רוח ההסטוריה,הפילוסופיה היא העולם dvd99@015.net.il -ד"ר דויד שוורץ ייעוץ ניהולי עסקי והדרכה-ייעוץ קריירה השכלה לימודים
