חשיבות הזרחן והאשלגן בתהליך הפריחה
הזרחן והאשלגן, שניים מאבני היסוד של תהליך הפריחה, אהובים ביותר על ידי צמחים הנמצאים בעיצומו של תהליך הפריחה.
במאמר זה ננסה להסביר מדוע הצמח זקוק למינרלים אלו, נלמד להבין ולזהות כיצד לנצל את הדישון לשם הגדלת כמויות המינרלים הללו על מנת להגדיל את היבול שלנו, נבין את הבעיות של מחסורים ו/או עודפים של מינרלים אלו בצמח, ולבסוף נסקור בקצרה דשנים עתירי זרחן ואשלגן הקיימים בשוק.
אך ראשית, בואו נבין מהו הזרחן ומהו האשלגן.
הזרחן – P
הזרחן – P – הינו אחד מאבני היסוד של הצמח בפרט ושל הטבע בכלל. כעיקרון, ללא זרחן לא הייתה קיימת צמחייה בעולם, עד כדי כך תפקידו מכריע. את הזרחן ניתן למצוא בסלעים ובמחצבים ברחבי העולם (כולל ישראל) אך גם בצואת חיות, צמחים מתים ועוד (כדוגמת הזרחן שנמצא בעת הכנת קומפוסט)
הזרחן משמש בעיקר להתפתחותה של מערכת שורשים וכן בהיווצרותם של ניצנים, פרחים, פירות וירקות.
הזרחן מהווה אחד משלושת אבני היסוד של דישון צמחים – החנקן, הזרחן והאשלגן – NPK – המשמשים להזנת צמחים בכל רחבי העולם. למעשה, אין תחליף לזרחן בטבע, ובמידה וייוצר חוסר של מינרל זה, הרי שאנו, הצמחים והטבע בבעיה גדולה מאוד.
הזרחן נספג על ידי שורשי הצמח בכמה אפשרויות שונות אך יש מספר בקטריות ופטריות החיות באיזור השורשים ועוזרות לצמחים ל"עכל" מינרל זה. ניתן להעשיר את מצע הגידול בבקטריות ופטריות אלו ובכך לשפר את יכולת ספיחת המזון של השורשים. לאחר שנכנס לצמח דרך השורשים, הזרחן מועבר על ידי הצמח לאחסון בשורשים ו/או בעלים או שהוא משמש את הצמח באופן מיידי בתהליכים ובריאקציות כימיים שונים ובעיקר לשם יצירת אנרגיה המשמשת את הצמח בפעולותיו השונות וזאת על ידי שהוא נקשר יחד עם מינרלים אחרים בעיקר של חמצן (O) ומימן (H). אחד מהתהליכים הללו הינו הפוטוסינתזה בו לזרחן יש תפקיד חשוב בלהפוך את אנרגיית האור, ביחד עם מים ופחמן לכדי מולקולת סוכר פשוטה המשמשת כאבן בונה בבניית תאי צמח, תאי דנא וכרומוזומים כך שמולקולה זו זמינה לצמח בתהליכי הגדילה שלו, ביצירת ניצנים ובהפיכת הניצנים לכדי פירות, פרחים וירקות. למעשה, אחד מתפקידיו העיקריים הינו נשיאת הקוד הגנטי של הצמח של כל תא ותא במהלך חיי הצמח. הזרחן משמש גם כמכשיר הולכה של מזון בין חלקי הצמח. כמויות לא מספיקות של זרחן יביאו לפגיעה כללית בצמח שכן יכולת הבאת המזון לכל חלקי הצמח נפגעת. בפועל הצמח צריך להעלות מזון מהשורש לשאר חלקי הצמח, דבר המצריך אנרגיה ולעיתים אף כמות גדולה של אנרגיה בכדי לשנע מזון במעלה חלקי הצמח. לזרחן תפקיד משמעותי בתהליך זה.
מחסור בזרחן:
יתבטא בעיקר בתופעות הבאות -
- בהסגלת העלים כתוצאה מהצטברות קארבו-הידראטים,
- הקטנת שטח הפנים של העלים,
- עצירה בקצה הגידול וההתפתחות,
- כמות העלים פוחתת והופכת דלילה,
- קצב גדילת השורשים מואט,
בעת מחסור בזרחן אנו נראה תסמינים אלו קודם כל בעלים הישנים לפני שנראה זאת בעלים ובענפים החדשים. מעבר לכך, מחסור בזרחן יפגע משמעותית בבריאות הצמח, בעמידותו לבעיות של חום ומזיקים וכמובן שאיכות וכמות היבול תקטן. על מנת לוודא כי הצמח אכן מסוגל לעכל את כמויות הזרחן המצויות בדשני ובמצע הגידול, אנו ממליצים לאזן את חומציות נוזל ההשקייה שתהיה בין 5.8-6.5 בהתאם למצע הגידול ולסוג הדשן בו אנו משתמשים שכן בטווח זה ישנה ספיחה אידיאלית של זרחן על ידי שורשי הצמח.
עודף בזרחן:
יתבטא בעיקר בבעיות בריאות בצמח, בחוסר יכולתו לספוח ברזל, נחושת ואבץ, העלים יהפכו צהובים, ייראו בהם כתמים לבנים (כאילו נשפך על העלה אקונומיקה). תופעות אלו יכולות להתרחש בפני עצמם או במקביל ולרוב זה ייראה בעלים החדשים, הצעירים יותר. במקרה זה מומלץ לרסס את הצמח בתרסיס עשיר בברזל ובאבץ (כדוגמת אלגה-מיק של חברת ביו-ביז) שכן דרך השורש הצמח אינו מסוכל לעכל מינרלים אלו. לאחר התאוששות הצמח, הוא יחזור לעכל ולספוח מינרלים אלו באופן סדיר.
האשלגן - K
האשלגן – K – הינו המינרל השלישי בחשיבותו לצמח (לאחר החנקן והזרחן).
הוא אחראי, בין היתר, להולכת מזון ומים ברחבי הצמח, פתיחה וסגירה של הפיוניות. למעשה הוא אחראי על כוחו, עמידותו ואיכותו של הצמח. מינון נכון של מינראל זה לאורך חיי הצמח יבטיח כי נקבל צמח איכותי וחזק. לאשלגן תפקיד חשוב בתהליך הפוטוסינתזה של הצמח, ביצירת סוכרים וקארבו-הידראטים,
אחד התפקידים החשובים ביותר של האשלגן הינו הפעלת אנזימים מסוגים שונים האחראים על תהליכים ותגובות כימיות שונות בצמח. הוא אחראי על כ-60 סוגים שונים של אנזימים, כשברגע הנכון, מולקולת האשלגן פשוט משנה את צורתם הפיזית של האנזימים השונים, מגרה אותם לפעולה מסויימת המוטבעת כבר בקוד הגנטי של הצמח והאנזים. לא רק זאת, אלא שהאשלגן מגן על סביבת האנזימים מפני שינוי חומציות דרסטיים ומסייע לשמור על חומציות סביבת העבודה של האנזים בין 7-8 (למרות שנוזלי ההשקיה, לרוב מגיעים בחומציות נמוכה יותר). בפועל ככל שיהיה יותר אשלגן כך יותר אנזימים יוכלו לפעול ולהתחיל בריאקציות הכימיות השונות להם זקוק הצמח.
האשלגן אחראי על פעולת הפיוניות שבצמח. דרך הפיוניות הצמח מקבל ופולט חמצן, פחמן דו חמצני, מועברים דרכם מים ודשנים, דרכם הצמח מסוגל לקרר את עצמו והם תומכים חשובים בתהליך הפוטוסינתזה ובהובלתם של חומרים נוספים בין חלקי הצמח. כאשר האשלגן מגיע לתאים המתאימים השומרים על הפיוניות, תאים אלו מתחילים לאגור מים ולהתנפח. על ידי כך מתאפשר מעבר חופשי וקל של גזים דרך הפיוניות אל ומחוץ לצמח. במידה ולצמח חסר אשלגן אז תהליך זה אינו מתבצע כהלכה, צבע העלים משתנה וחלה ירידה דרסטית באיכות ובמראה הצמח.
בתהליך הפוטוסינתזה, הצמח מקבל את אור השמש/מנורה ויחד עם מים יוצר אנרגיה בדמות סוכר. האשלגן אחראי על מתן מתח חשמלי מתאים לכל תהליך הייצור, כך שבעת חוסר של אשלגן כל תהליך הפוטוסינתזה מואט ונעצר ואנו נראה זו מיד בדמות צמח רפה ועייף, מחוסר אנרגיה ממש וקצה התפתחותו יואט משמעותית. מעבר לכך, האשלגן אחראי על העברת סוכר זה לאחסון ו/או לשימוש בשאר חלקי הצמח. כמו כן הוא אחראי על העברת מזינים אחרים לחלקי הצמח השונים, מזינים כמו מגנזיום, סידן וחמצות אמינו שהינם תומכי הזנה חשובים מאוד המסייעים לצמח, בין היתר, לשמור על צבעיו ובייחוד על הצבע הירוק שבו. מחסור באשלגן יביא למחסור במינרלים ובחומצות הללו דבר שיבוא לידי ביטוי בעייפות הצמח, חוסר רצון לעכל מזון ובאיבוד הצבע הירוק.
לבסוף, לאשלגן מיוחסת השפעה גדולה על הצמח בכל הקשור לאיכות וטיב יבולו, לעמידותו בפני בעיות חום ולחות, בפני מזיקים ואף תורם לחיי מדף ארוכים של הפירות והירקות שאנו מגדלים.כך שככל שכמות האשלגן תהיה מספקת והוא יהיה זמין לצמח (בחומציות המתאימה למצע הגידול, לדישון ולצמח) אז איכות יבולו תגדל והוא למעשה ימצא כמעט את כל הפוטנציאל הגנטי הטמון בו.
מחסור באשלגן:
יתבטא בכמה אופנים –
- אידוי מים דרך העלים יקטן ועל ידי כך יצטברו מים בעלים, דבר היביא לשריפתם. נוכל לראות את כל קצוות העלים שרופים מהקצוות כלפי פנים.
- איבוד צבע ירוק
- קצוות עלים חדשים יופיעו בגוונים שונים של אפור
- הצהבה של העלים מהחוץ כלפי פנים, כלפי נימי העלה
- במקרים קיצוניים, העלים מתחילים להתגלגל כלפי פנים עד שהם נופלים מהצמח
עודף אשלגן:
כמויות גדולות של אשלגן אינן רעילות או מסוכנות לצמח (בניגוד לבני אדם) אבל כתוצאה מרמות גבוהות של אשלגן, הצמח לא יוכל לעכל נכון סוגי מזינים אחרים כדוגמת המגנזיום, המנגן והחנקן.
הסימנים שנראה על הצמח, בייחוד על העלים הינם בראש ובראשונה סימני כלורוסיס, כלומר איבוד הצבע הירוק סביב נימי העלה שיתפשטו לשאר חלקי העלה ובעיקר בעלי הצמח הישנים יותר, גבעולי העלים יהפכו סגולים על גבול האדום, עלים החדשים יצאו קטנים יותר. כמו כן נוכל להבחין בכתמים אפורים/לבנים/שחורים על העלים (זה נקרא נקרוסיס) שכן קיימות רקמות מתות בעלים.
דשנים מומלצים:
כל חברת דשנים מחזיקה מוצר עשיר ברמה כזו או אחרת של זרחן. רוב חברות הדישון משתמשות בדשן פריחה בריכוז של 13% זרחן (מכלל הכמות) אך קיימים תוספי פריחה שונים שריכוזם גבוה אף מזה ועל אלו האחרונים נרצה להמליץ למגדלים השונים שכן הם מהווים תוספת רצינית של זרחן לצמח וכפי שכבר הבנתם זהו מוצר נדרש ובכמות.
- MONSTER BLOOM: תוסף הפרחה מבית גרוטק הקנדים. מגיע כאבקה סגולה. מתאים לשימוש בכל מצעי הגידול ויחד עם כל חברות הדשנים. ריכוז הזרחן 50%. ריכוז האשלגן 30% המינון המומלץ הינו כגרם לחמש ליטר. לשימוש משבוע 3 של הפריחה עד השטיפה הסופית.
- BLOOMBASTIC: תוסף הפרחה מבית אטאמי ההולנדים. מגיע כנוזל חום סמיך. מומלץ לחמם מעט את הבקבוק לפני השימוש ב"באן מארי" (כמו שממיסים שוקולד/חמאה באפייה). מתאים לשימוש בכל מצעי הגידול ויחד עם כל חברות הדשנים. ריכוז הזרחן 20%. ריכוז האשלגן 21%. המינון המומלץ הינו 0.5-1 מ"ל לכל ליטר. לשימוש משבוע 4 של הפריחה עד השטיפה הסופית
- SHOOTING POWDER: תוסף הפרחה מבית האוס-גארדן ההולנדית. מגיע כאבקה בשקית כחולה. כל שקית מספיקה לכ-100 ליטר מים. מתאים לשימוש בכל מצעי הגידול ויחד עם כל חברות הדשנים. ריכוז הזרחן 39%. ריכוז האשלגן 25%. המינון המומלץ הינו שקית אחת כשלושה שבועות לפני השטיפה הסופית ובשני השבועות שנותרו עד לשטיפה הסופית מומלץ 2 שקיות בכל שבוע.
אבינועם טלמן אנו מתמחים בתחום הגינון האורגני וההידרופוני. לפרטים נוספים הינכם מוזמנים לבקר באתרנו www.organigrow.co.il www.hydrogrow.co.il