איש ואשה דעת ואמונה 

איש ואישה, דעת ואמונה

על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.

בבריאת האדם, לאחר יצירת האשה, אומר הכתוב על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.אומרת התורה, לאחר שנוצרה האשה, יש ציווי על האדם לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.הציווי הינו על האדם לדבוק באשתו, אין ציווי על האשה לעזוב את אביה ואימה ולדבוק באדם.

קיום העולם, קודם לבריאת האדם הייתה ע"י אד כדברי הפסוק ואדם אין, לעבד את-האדמה.ואד, יעלה מן-הארץ, והשקה, את-כל-פני האדמה.

מציאות העולם, קיומו היתה ע"י אד.האד העולה מן הארץ הוא המשקה את האדמה, אד  ו- מה, אדמה.קיום העולם הינו ע"י העלאת אד, ואד, יעלה מן-הארץ והשקיית האדמה, היינו האד יוצר אדמה.

אומר ר? נתן אמונה הינה האשה, דעת הינו הגבר.קשר של קדושה בין האמונה והדעת, אשה וגבר, היא המביאה לידי שלמות הדעת ושלמות האמונה.קשר של איש ואשה הינו קשר של דעת ואמונה, זהו קשר של אד.אד זה הוא ה אד, אשר יעלה מן-הארץ, והשקה, את-כל-פני האדמה.

איש ואשה, דעת ואמונה צריך שיביאו לידי אדמה, אד   מה.החיבור בינהם הוא היוצר אדמה, מקום המאפשר חיות צמיחה וגדילה.

כדברינו, א, הינה אמונה, הינה אשה.ד, הינו דעת, הינו איש."מה" בחינתו ועתה, ישראל--מה יהוה אלהיך, שאל מעמך:  כי אם-ליראה את-יהוה אלהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אתו, ולעבד את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך."מה" הינו החיבור אל יוצר האדם,הקב"ה.

חיבור זה בין השלושה, הינו יוצר, ג' שותפים באדם.

בשם אדם מופיעים הג' , א- אמונה, אשה. ד- דעת, איש.מ- הקב"ה, בחינת מה יהוה אלהיך, שאל מעמך.האות "ם" ענינה מידה.מידה מלשון מידתיות ומלשון מידות, דרכי הנהגה, כדברי הפסוק ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אתו, ולעבד את-יהוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך .

החיבור בין ה "אד" אל ה "ם" הינה ע"י אבחנה במידתיות ביחס בין הדעת לאמונה וכן גם ע"י שותפות "א" ו"ד" איש ואשה בדרכי הנהגה נכונות, מידות ראויות, ללכת בכל-דרכיו.

על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.ציווי זה הינו על האדם, אין כאן ציווי על האשה.

בהיות אד, אמונה בשלמות אזי תהיה גם הדעת בשלמות.בחינה זו נביאה לידי וידעת היום, והשבת אל-לבבך, כי יהוה הוא האלהים, בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת אין, עוד. יש אמונה שאין בה דעת ויש דעת בה אין אמונה.מציאות שכזו, בה אין דעת באמונה ואין אמונה בדעת, יש ותביא לידי אמונות כוזבות.דעת אשר אין בה אמונה יש ותביא לידי ותאמרי בלבך, אני ואפסי עוד.

הדעת הינה חשובה מאוד אך, ראוי לאדם שידע שהינה מוגבלת.רוב חכמתו של האדם איננה מביאתו אף לא לקצה קצהו של הבנת מציאות העולם.כדי להתחבר למציאות עולם נשגבה זו עליו לדבוק באמונה.סופה של דעת תחילת אמונה היא.על על האדם לעזוב הדעת ולדבוק באשתו, באמונה.