קשה למצוא מתנגדים לטרנד העולמי החדש, המסתתר תחת הכינוי המופלא 'קיימות'. בד"כ מצרפים לו לכינוי זה, את תרגומו באנגלית (Sustainability), כנראה כי באנגלית כל דבר מקבל תוקף של אמת מוחלטת, פלא עולם שלא ניתן לעירעור, גם לא ע"י העברית הפרובנציאלית שלנו. אבל, אם נקרא את הצהרותיהם של ה'סביבתיים' מלאי ה'קיימות', נשאל את עצמינו מיד: האם יכול אדם בר דעת להתנגד לתכנית מופלאה כל כך? בעיקרו של דבר, נראה כי במוקד הדברים עומדת שוב למבחן, יכולתו של הציבור לקרוא את האמת שמתחת לשקר. עליו לעיין עיון מחודש בסאב טקסט המסתתר בין שורות הטקסט, ולגלות שוב כי אליטה תמהונית, הצליחה לרכוש את תמיכת הציבור בארץ ובעולם, ולרתום את אותה תמיכה, לצורך הגשמת תכניות קומוניסטיות מבחינה כלכלית, ופשיסטיות מבחינה משטרית, מבלי שציבור זה בכלל יוכל להבין את המניפולציה המערערת את יסודות קיומו וקיום ילדיו.
מי ומה מסתתר מאחורי המסכה
הציבור כולו תומך ב'קיימות'. כולנו סביבתיים, וכולנו מעוניינים בעולם נקי מרעלים, במיחזור, בשימור הריאות הירוקות, בהגנה על המדינה שלנו, וכבני אדם בהגנה על העולם כולו. מה שכולנו, או לפחות רובנו, איננו מבינים הוא השימוש הציני שעושים פוליטיקאים מסויימים, כדי לקדם סדר יום החורג הרבה מעל ומעבר לנושאים סביבתיים, בשם ההגנה על הסביבה כביכול. במילים אחרות, האידיאולוגיות הקיצוניות ביותר של המאה העשרים, חזרו אל קדמת הבמה במאה העשרים ואחת כשהן מחופשות למשהו אחר, תמים, זך וטהור. בספרו הנפלא, 'צלב הקרס' תרם אורי אבנרי משהו להבנת המנגנון הזה. הוא טען (בעמ' 257 ואילך), כי תנועה נאצי פשיסטית עתידית, לא תהיה מחוייבת כלל לאידיאולוגיה הנאצי פשיסטית של היטלר וחבר מרעיו. תנועות נאצי פשיסטיות עתידיות, תמצאנה מסתור וכסות, באידיאולוגיות הפוכות לחלוטין, מאלו שאפיינו את התנועות הללו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. ראשיהן ינסו להתחבר לאידיאולוגיות אופנתיות, ההולמות את הזמן והמקום. על הפאשיזם הנאצי הוא אומר: "אין הוא קשור באידיאולוגיה מסויימת. להיפך, אחד מסמני ההיכר העיקריים שלו הוא כי הוא בז בעומק נפשו לכל אידיאולוגיה, ולא רואה בה אלא מכשיר תעמולתי – מכשיר הנבחן אך ורק על פי יעילותו...מכאן שאין לחפש את סימן ההיכר... במיסגרת רעיונית מסויימת...". (עמ' 259). אם נתבונן בתולדות היווצרותה של התוכנית המוכרת בשם, 'אג'נדה 21', נגלה כי כל מנסחיה כולם, ללא יוצא מן הכלל, שייכים בהווה או היו שייכים בעברם, לתנועות קיצוניות ביותר. תנועות הדוגלות ב'צימצום אוכלוסיית העולם'; צימצום משמעותי של זכויות הקניין; שינוי רדיקאלי של המבנה הכלכלי, וחזרה לריכוזיות כלכלית; אינדוקטרינציה בית ספרית, לדור העתיד; פירוק טוטאלי של ההתיישבות הכפרית, אורבניזציה וריכוז אוכלוסיית העולם במגה ערים, כמתואר בספרו של אורוול '1984' ועוד. כל המגמות הללו קיימות במסמך ה'קיימות' המכונה 'אג'נדה 21', ועלינו להיות מודעים למשמעותו. במילים אחרות, נראה כי בכסות 'ירוקה' ומלבלבת, הפורטת על נימי דאגותינו למי הנהרות הזכים, לציוץ הציפורים, לפרחי הבר המופלאים, לאדמה ולאוויר, מתגנב לו השד הקומוניסטי הדוגל בריכוזיות כלכלית, בצמצום זכויות הקניין של הפרט, ובצמצום מוחלט של זכויות וחירויות הפרט, ולצידו צילו הפשיסטי הדוגל בכוחנות צבאית ובריכוזיות משטרית, וכל זאת כדי להציל את העולם מן האוייב האכזר – האדם באשר הוא אדם וחירויות היתר שנתנה לו הדמוקרטיה המערבית. עקרונות הבסיס ל'אג'נדה 21' הונחו כבר בוועידת ריו, שכונסה על ידי האו"ם בשנת 1992. קדם לוועידה זו דו"ח ברונדטלנד (1987), שעמד בתשתית מסקנות וועידת ריו. דו"ח זה נולד מבקשת האו"ם מהוועדה העולמית לסביבה ולפיתוח, בשנת 1983, להציע תכנית עבודה מפורטת בנושאים אלו, שיישומה מכוון לשנת 2000 ומעבר לה. הכסות הכללית מופלאה: דאגה לדורות הבאים, פיתוח בר קיימא וקיימות, איכות הסביבה וכו'. הכל יפה, אבל, עיון מעמיק במסמך ובנספחיו מעלה כי, אין לכל היופי הזה, השובה בקלות את לב כולנו, דבר וחצי דבר עם המגמה האמיתית המסתתרת מתחת למילים הירוקות של 'אג'נדה 21'.
מי מסתתר מאחורי המסכה הירוקה, אם כן: דו"ח ברונדטלנד, נכתב בהנחייתה של המנהלת הכללית של ארגון הבריאות העולמי הגב' גרו הארלם ברונדטלנד. כבעלת נטיות מרקסיסטיות קומוניסטיות מובהקות, הדו"ח הנזכר נכתר בכותרת המתבקשת: "העתיד המשותף שלנו" (Our Common Future). בדו"ח האמור, הוגדרה המשמעות של פיתוח בר קיימא במילים הבאות (תרגום שלי): "פיתוח העונה לצרכי ההווה מבלי לסכן את צרכי הדורות הבאים". נראה כהצהרה שכולנו יכולים לתמוך בה, ואולם בשנת 1992, כונסה כאמור, ועידה לסביבה ופיתוח בריו דה ז'נרו. בהצהרת הפתיחה שלו אמר יו"ר הועידה, הגלובליסט מר מוריס סטרונג, כי: "אורח החיים הנוכחי, והרגלי הצריכה של מעמד הביניים, הכרוכים בצריכה גבוהה של בשר, שימוש בדלקים, שימוש במזגנים בעבודה ובמזגנים ביתיים בבתים, והתיישבות פרברית (=כפרית), אינם ברי קיימא...". שימו לב כיצד אג'נדה סביבתית 'תמימה', מנסה לשלול מאיתנו את 'הרגלי הצריכה' שלנו, נכנסת לנו לצלחת, באשר 'אכילת בשר' אינה תואמת את האג'נדה; שוללת את הלגיטימציה של הרגלי הניידות שלנו, שכן שימוש ברכבים המונעים על דלקים, אינה תואמת את רוח האג'נדה; נלחמת בהרגלי חימום וצינון הבתים שלנו, שכן שימוש במזגנים הוא בעייתי, ולבסוף קובעת לנו את צורת ההתיישבות בה אנו מעוניינים, כלומר, בחירת מקום המגורים שלנו, שכן האו"ם שולל בהצהרה זו התיישבות כפרית או לא אורבנית, כמנוגדת לתפיסת הקיימות הסביבתית. מבחינה מעשית, מערך שבונה את עצמו לקראת הינדוס טוטאלי של הרגלי הצריכה שלנו, מקום המגורים שלנו, האוכל וכיו"ב הוא מערך דורסני ומסוכן, החורג הרבה מעבר למנדאט שכל אדם שפוי מוכן לתת לארגונים בינלאומיים ולאו"ם. אגב, גם מוריס סטרונג ידוע בדעותיו הקיצוניות מבחינה פוליטית, ומן האמור עד כה נראה כי שניים מהאחראיים למערך הטוטליטארי, המכונה 'אגנדה 21' מתגלים כבעלי עניין וחיבה יתרה לקומוניזם הקלאסי והמודרני בגיוונו החדש והמעוצב למשעי. לא מפליא אם כן, שאותו מוריס סטרונג אמר, שהדרך היחידה להצלת עולמנו היא, לגרום להתמוטטות של הצויליזציה המתועשת.
'אג'נדה 21' מחייבת את כולנו
לאחר הוועידה העולמית, בשנת 1992, חתמו נציגי 178 מדינות, כולל ישראל על המסמך המחייב, וקבלו על עצמם בעצם את הנחיית האו"ם ואת חזון מחברי האג'נדה למאה העשרים ואחת. מבחינה דמוקרטית, מדובר כאן בצעד אנטי דמוקרטי לחלוטין, שכן ניתנה כאן הסמכות, לגוף חיצוני ועויין, בעל נטיות פוליטיות הזויות, לקבוע מדיניות בשורה ארוכה של תחומים הנכללים ב'אג'נדה 21', ולכפות אותה על המדינות שחתמו על מסמך זה. מבחינה עקרונית מדובר כאן על אמפריאליזם קומוניסטי, הקובע סדר יום קומונאלי, לכלל אוכלוסיית העולם, וכופה אותו על כלל אוכלוסיית העולם מבלי שיהיה לאיש מאיתנו מה לומר בנדון. 'אג'נדה 21' נוגעת לנושאים רבים, ויש לה וריאנטים רבים, בהתאם לכל מקום וצרכיו, אבל עניינה הוא אחד: שליטה וריכוזיות בכל תחומי חיינו: חברה, חינוך, כלכלה, צרכנות, הרגלי אכילה, התיישבות ותכנון ובניה, צמצום הילודה ושלילת הזכות להורות, מלחמה ושלום ועוד. מאז הוועידה ההיא, כל נשיאי ארה"ב קבעו את עקרונות האג'נדה בצווים נשיאותיים שקבלו תוקף מתרחב ומתפתח לאורך השנים, מאז ימי בוש האב ועד ברק חוסיין אובמה. בתגובה תומכת לרעיונות 'אג'נדה 21' אמר האקטיביסט הרדיקאלי דניאל סיטארץ (Daniel Sitarz) כי: "אג'נדה 21 מציעה שורה של פעולות ותוכניות אשר עתידות להיות מיושמות על ידי כל אדם בעולם. יישום אפקטיבי של אג'נדה 21, יחייב ראוריינטציה מעמיקה של כל החברה האנושית, שלא בדומה לשום דבר שהעולם חווה עד כה. שינוי מאז'ורי של סדר העדיפויות של הממשלות כמו גם של היחידים, ופריסה מחדש חסרת תקדים של כל המשאבים האנושיים והכלכליים".
הפקעת זכויות הקניין
ביוני 1993, הוציא קלינטון צו נשיאותי שמספרו: 12852, ובו הוכרז על כינונה של המועצה הנשיאותית לפיתוח בר קיימא (President’s Council On Sustainable Development – PCSD). מטרת המועצה היה לתרגם את עקרונות 'אג'נדה 21', למדיניות ציבורית מחייבת, לאמור המעבר מתיאוריה לפרקטיקה מחייבת, המבוצעת על ידי הממשל הפדראלי. דגם פעולה זה שובט והועבר באחת לכלל המדינות החתומות על מסמך האג'נדה: מוסדות האו"ם קובעים מדיניות רחבה בשורה ארוכה של תחומים, מדיניות זו מחייבת את המדינות החתומות על מסמך האג'נדה, ומכאן שהמדינות כופות על כולנו מדינויות חיצונית שלא עמדה מעולם למבחן הציבור וככזו היא אנטי דמוקראטית בעליל.
כאמור, מדובר כאן בהפקעה זוחלת אבל בטוחה של כל זכויות האזרח שלנו. רוזה קורי, שכתבה ספר שלם נגד 'אג'נדה 21' תיארה את התופעה הזאת בצורה פשוטה ויפה. לפי קורי, הדבר דומה למצב בו מונחות לפנינו שתי חביות צבע. באחת צבע שחור ובשניה לבן. בכל פעם מוסיפים מעט מן הלבן לשחור, כך שהשחור מתחיל להיות אפור בהדרגה איטית ובתהליך ממושך, עד שלבסוף הצבע השחור נעלם באופן שלא מעורר שום מחאה מצד קורבנות השינוי. השינויים איטיים, הציבור לא מתעניין במתרחש, ולבסוף הוא מוצא את עצמו נתון לכיבוש זוחל של המגמות הקומופשיסטיות המסתתרות מתחת לחזות הסביבתית. בפרסום של האו"ם תחת הכותרת Global Biodiversity Assessment נאמר בין היתר כי: "זכויות הקניין אינן מוחלטות, כי אם (מייצגות) יחסים מורכבים ומשתנים בין שני גורמים או יותר, על מרחב וזמן". אם 'זכויות הקניין אינן מוחלטות', הרי שמי שסבור שיש לו רכוש, נדל"ן וכיו"ב, צריך לחשוב מחדש. בשם 'הקיימות' ניתן בהחלט להפקיע רכוש פרטי, כאשר קומיסר כלשהו יחליט שהדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הסביבתי שמציבה 'אג'נדה 21' כחוק. קביעה זו של האו"ם נשמעה כבר בעבר, בשנת 1976, עת קבעה הועידה להתיישבות אנושית של האו"ם, במזכר שהוציאה תחת הכותר "The Vancouver Declaration On Human Settlements", (עמ' 28, תרגום חפשי) כי: "אדמה, בגלל טבעה הייחודי ותפקידה המרכזי בנוגע להתיישבות, אינה יכולה להיחשב כנכס רגיל גרידא, הנשלט על ידי יחידים ונתון ללחצי השוק ותהפוכותיו. בעלות פרטית על קרקעות, מהווה עיקרון מפתח של הצטברות וריכוזיות של עושר, ולפיכך תורמת לחוסר צדק חברתי...". עיקרון הפקעת זכויות הקניין בנכסי דלא ניידי חוזר גם בעמ' 31 ועוד. סטאלין ללא ספק היה תומך בכל מילה. יחשוב כל קורא שיש לו אדמה או נדל"ן כלשהו, אם הוא מוכן למצב כזה, שהאו"ם, באמצעות זרועותיו הבלתי נראות, המסתתרות מאחורי מעטה הקיימות, יוכל להפקיע את רכושו הפרטי בשם 'הצדק החברתי'. ובכלל, מה משמעות המונח הזה 'צדק חברתי', העולה חדשות לבקרים בקרב מנהיגי 'המחאה החברתית', או בפיהם של גורמים מן המחנה הפוסט ציוני בישראל? נראה שמדובר כאן על דבר ברור, ומן הניסוח במסמך של האו"ם הנ"ל, כמו גם בניסוחים דומים מתוך מסמך 'אג'נדה 21' מדובר בפירוש על חיסול זכויות הקניין של הפרט, תחת הכותר התמים 'צדק חברתי'. יש כאן העתק מדוייק, של ניסוח הרפורמה האגררית שאומצה על ידי לנין לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר השלטון המרכזי החרים את החוות ואת הנדל"ן, והפקיע את רכוש הפרט לטובת הקולקטיב העלום שהונהג על ידי חבורה עריצה ומצומצמת של מנהיגים. אלא שהפעם הכסות הממתיקה את הגלולה הבולשביקית המרה, היא כסות סביבתית, ומי לא תומך בסביבה ירוקה ובקיימות?!
דבר נוסף, המסתעף מן האמור, הוא הסעיף ב'אג'נדה 21' הנוגע לשימור שטחים פתוחים. מדובר על שטחים שיוכרזו מיועדים לשימור, ולא תהיה לאיש הזכות לעשות בהם משהו. השאלה העולה מאליה היא, האם הדברים אמורים רק בנוגע לשטחי ציבור או גם לקרקע בבעלות פרטית? התשובה, לאור האמור עד כה, איננה מפתיעה, ובמסמך ברור כי אין אבחנה בין רכוש הכלל לרכוש הפרט, והשטחים הפתוחים שמיועדים לשימור, פירושם הפקעה של קרקעות פרטיות והלאמתן 'לטובת הקולקטיב'. מי שיחליט מה היא "טובת הקולקטיב", יהיו כמובן קבוצה נבחרת של יחידי סגולה שעתידים לשלוט בכל הבט של חיינו. צימצום זכויות קנייניות בקרקע פרטית, עד כדי ביטולן, למען 'הקיימות', יאפשר רפורמה קיצונית בכל דפוסי ההתיישבות המוכרים לנו. כאן, 'אג'נדה 21' פורשת רשת רעיונית המסתעפת ומתבארת אגב עיון בעוד כמה וכמה מסמכי עמדה והחלטות של האו"ם, אבל מגמת התכנית ברורה: מנסחי 'אג'נדה 21' מבקשים להניע תהליך של ריכוז אוכלוסיית העולם, במה שכונה כבר במסמך ואנקובר משנת 76' שנזכר לעיל, Megalopolis. כל מה שמוכר לנו, כהתיישבות כפרית או כיישובי ספר, הוגדר ב'אג'נדה 21' כעומד בסתירה מוחלטת לצרכי הקיימות של החברה, ועל כן חייבת להתחולל מהפכה אורבנית, פיצוץ אוכלוסין בריכוזי אוכלוסיה עירוניים, מגדלי ענק ופינוי 'הריאות הירוקות', מכל שארי ההתיישבות הכפרית המסורתית. כמובן שאין זה משנה לצורך העניין אם מדובר בשטחי מדינה או שטחים פרטיים המהווים קניין נדל"ני גמור של מאן דהוא. כך האורבניזציה והדחיקה של האוכלוסיה אל תוך מרכזי הערים מתוארת, באדפטאציה של 'אג'נדה 21' באתר קיימות בישראל, תחת הכותרת הפראדוקסאלית והתמימה - "פיזור מרוכז והחייאת מרכזי ערים" (הדגשים שלי): "אסטרטגיה זו מכוונת לרכז את מאמץ הפיתוח ביישובים עירוניים הקיימים. המטרה היא לחזק את הקיים תוך הגדלה של האוכלוסייה ביישובים, הגדלת הצפיפות וההטרוגניות החברתית. דווקא הגודל והצפיפות במוקדים עירוניים הם מרכיבים חיוניים בצמצום לחץ על הסביבה, בשימור מערכות אקולוגיות, בהעלאת רמת התשתיות וביצירת קשרים בין קהילות שונות. הביטוי הפנים-יישובי הוא רנסנס עירוני בדמות חידוש מרכזי ערים, עירוב שימושי קרקע, ועירוב אוכלוסיות מקומיות... פיתוח ערים יצירתיות ומשגשגות מבחינה כלכלית מחייב פיתוח תכניות לדיור בר השגה ופיתוח מרכזי ערים שכוללות את הצעירים ובמיוחד הצעירים המשכילים שהם השדרה המרכזית להמשך הצמיחה הכלכלית של ישראל". שימו לב למילים ה'תמימות': "דווקא הגודל והצפיפות במוקדים עירוניים הם מרכיבים חיוניים בצמצום לחץ על הסביבה, בשימור מערכות אקולוגיות, בהעלאת רמת התשתיות וביצירת קשרים בין קהילות שונות". אוכלוסיית העולם איננה 'אנשים'. 'בני אדם' בעלי זכויות'. אוכלוסיית העולם היא 'מיטרד'. היא 'איום' על 'הסביבה', על 'מערכות אקולוגיות' וכיו"ב, וכמיטרד על 'מגיני כדור הארץ', 'הסביבתיים', מוטלת החובה לנטרל את כולנו כאיום. זאת על ידי בניית 'מגה ערים' כלשונם, לפנותינו מן הספר, לבטל את אידיאל פיזור האוכלוסין, ולרכזנו באותם 'מגה ערים'. הקונוטציות העולות מן התכנית הפשיסטית הזו, קשות מנשוא עבור כל אדם ובייחוד עבור יהודי. אין ספק ש'אג'נדה 21', בבסיס היא תוכנית המראה כמה רוב אוכלוסית העולם רדומה. מדובר כאן במזימה זדונית, המעוררת פניקה 'סביבתית', והמזהה את כולנו כאוייב 'הסביבה', על מנת להפוך את כולנו למטרה לגיטימית, לרדיפה ולשלילת זכויות, וכל זאת בתמיכתנו.
הפקעת זכויות הילודה וביטול הזכות להורות
נראה כי 'אג'נדה 21' הרחיבה את גבולות המנדאט המוצהר שלה הרבה מעבר לכל דמיון. חלק מרכזי, מבחינת חשיבותו, אם כי מוצנע בניסוחים מפותלים, נוגע לשאלת 'תכנון המשפחה'. במסמך המקורי ובנספחיו, בייחוד בצווים הנשיאותיים של ביל קלינטון ובמסמכי הוועדה שהקים, עלו מספר תיאורים שהעמידו אותי פעור פה. למשל, אם 'קיימות' ופיתוח בר קיימא הם התכלית, אז המטרה מקדשת כל אמצעי, גם ניסוחים שהיו מזכים את אומריהם במקום של כבוד במחלקה הסגורה בבית חולים פסיכיאטרי. מסמך האג'נדה קובע, כי יש קשר ישיר בין השכלה לרמת חיים, ובין רמת חיים להרגלי צריכה. הרגלי צריכה שאינם תואמים את האג'נדה, מובילים לשורה של בעיות בתחום הסביבה וקיימותה: ריבוי זבל מתועש, זיהום אוויר, שימוש בדלקים ובמזגנים ועוד. נו, אז מה הפיתרון? נראה שיש למנסחי 'אג'נדה 21' בעיה מסויימת עם השכלה, ויש הסבורים כי ההשתלטות על המערך הפדגוגי, ובניית תכניות לימודים התואמות את האג'נדה היא חלק מקונספירציה מרקסיסטית, שנועדה להפוך את כולנו למטומטמים. כך נוכל להתמכר למותגים, לעשרות ערוצי זבל, לפורנוגרפיה זולה, לאלימות, לכדורגל ולתרבות הרייטינג, לרטאלין, לקונצרטה ולסמים אחרים המופצים על ידי הממסד ברישיון, וכך 'היושבים במרומים' יוכלו להנדס את חיי כולנו, כשדעתנו מוסחת. במסמך מכונן של האו"ם, תחת הכותרת: Education for Sustainable Development, כותבים המחברים (תרגום שלי מעמ' 10): "בכלליות, יותר אנשים משכילים, בעלי הכנסה גבוהה יותר, צורכים יותר משאבים מאשר חסרי השכלה, אשר הכנסותיהם נוטות להיות נמוכות, לפיכך, יותר השכלה מגדילה את האיום לקיימות." זה היה החזון המוכר של אלדוס האקסלי, והוא מתגשם לנגד עינינו. שליטה באמצעות עיקרון העונג, הטמטום הקולקטיבי וההתמכרות. זאת ועוד, כאמור מסמך 'אג'נדה 21' ונספחיו, רואים בהשכלה דבר העומד בסתירה לצרכי 'הקיימות' של הכוכב שלנו, משום שכאמור השכלה=צריכת יתר=יצירת זבל וזיהומים. הפיתרון, טמון לדעת כמה מתומכי התוכנית הזו, בנוסף להשחתת יכולות החשיבה וההבנה של דור המחר, גם בצמצום הילודה. כבר בראשית המסמך הגדירו מנסחיו את האוייב לכל צורות 'הקיימות', הוא האדם. אם כן, נחזור לגלובליסט המליונר שנזכר בראשית דברינו, מוריס סטרונג, שהיה יו"ר וועידת האו"ם בריו ב-1992. לדעת מוריס סטרונג, ולדעתם של רבים ממנסחי האג'נדה, עלינו לאמץ את הדגם הסיני של הגבלת אוכלוסיית העולם. למעשה, בסין אי אפשר להביא ילד לעולם ללא רשיון מטעם השלטונות. אג'נדה 21 מדברת בצורה ברורה ופשוטה על הגבלת הזכות להורות, והכפפתה ל'צרכי הקיימות' של הכוכב שלנו. לגבי הזקנים שבינינו, מנסחי 'אג'נדה 21' כבר הוציאו, בלי כל עכבות מוסר כלשהן, פרסומת המראה שורה של אנשים מבוגרים, המדברים על הצורך והמחוייבות שלהם להשאיר לצעירים עולם טוב יותר, ללא פיצוץ אוכלוסין, והם חותמים בהצהרה 'אני חייתי חיים טובים'. משמעות הסרטון ברורה: הזקנים שחיו חיים טובים חייבים לפנות את מקומם לצעירים, על מנת לאפשר 'מרחב מחיה' סביר בכוכב שלנו, לדור העתיד. מפחיד למדי, לאור הקונוטאציות שהפרסומת הזו מעלה. בפרסום אחר של האו"ם, משנת 2009, הנוגע לעניין ההתחממות הגלובאלית ופליטת גזי חממה מזיקים, קובעים מנסחי הדו"ח, כי האדם הוא הבעייה, הוא המייצר את הגזים הרעילים והוא האחראי הבלעדי לבעיית ההתחממות הגלובאלית. אפילו גלי הצונאמי הם תוצאה של מעללי האדם, ועל כן, כשם שהאדם הוא הבעיה, עליו להיות חלק מן הפיתרון, והפתרון הוא כמובן – צימצום הילודה, מימון אמצעי מניעה, פיתוח אמצעי מניעה חדשים וחקיקת חוקים גלובאליים שיחייבו את כל המחוייבים לאג'נדה 21. כל זאת בדו"ח הנזכר ודומיו.
אג'נדה 21 והארגונים הבלתי ממשלתיים בישראל
חשוב להבין, כי כל האמור לעיל איננו בגדר סכנה עתידית. מדובר כאן על מציאות שהתרחשה. על החלטות שהתקבלו. משרד החינוך בישראל אימץ את עקרונות 'אג'נדה 21', וכבר כעת חלקים מרכזיים ממנו מוטמעים כחלק אינטגראלי בקוריקולום הפדגוגי. המשרד לאיכות הסביבה, עמל על קבלה ויישום תכניות הפעולה של האו"ם מעל ראשינו, ואילו האירגונים הבלתי ממשלתיים, השייכים כולם למחנה הפוסט ציוני, עמלים על בקרת היישום והוצאת ניירות עמדה כנגד ממשלת ישראל, והעברתם לאורגני האו"ם, המציגים את טענות הפוסט ציונים בפני ממשלת ישראל. כמובן שהממשלה מחוייבת להגיב, ולהצטדק בשם כולנו, וכך נוצרת שרשרת אירועים הדוחפת אותנו אל עבר המדרון החלקלק שהכינו לנו באו"ם. יוסי גמליאלי, ממונה התכנון במשרד לאיכות הסביבה, כבר קיבל על עצמו את ריכוז האדפטציה המקומית להצהרת ריו, ואת דעתו 'המלומדת' הכליל במאמר הקורא להפסיק עידוד שימוש ברכבים פרטיים, בייחוד על ידי מעבידים המספקים רכב לעובדיהם. עמדתו של יוסי גמליאלי תואמת לחלוטין את עמדת דו"ח הצללים של האירגונים הבלתי ממשלתיים נגד מעסיקו של מר גמליאלי – היינו, ממשלת ישראל. לדעת מחברי 'דו"ח הצללים', ניכר בעליל שענייני סביבה מעניינים אותם מעט מאוד. הם מדברים על השתלטות על מערכת החינוך. על שידרוג ושינוי מהותי במעמד העם היהודי בארצו. על ביטול מהות הציונות, הכרוכה בהתיישבות, הפרחת השממה, חקלאות וכו'. על צמצום משמעותי של תכניות פיתוח, סלילת כבישים ועוד. צמצום עד כדי ביטול השימוש ברכבים פרטיים. רוב מוחלט של הדו"ח מדבר כמובן, בעיקר על נזקי 'ממשלת ישראל', 'התנועה הציונית', חברות ממשלתיות, גידול האוכלוסיה היהודית – בעיקר על ידי ילודה ועליה בלתי מבוקרות (כבעייה כמובן) וכד'. קורבנות המדיניות הישראלית הם כמעט תמיד הערבים המופיעים בדו"ח למעלה משלושים פעמים. לצד כל אלו עוסק דו"ח הצללים בצורך בשינוי 'כלכלי', שילוב 'אמנים' בהליכים שונים של יישום הדו"ח, זכויות 'מיעוטים', קיבוע בחוק של מעמד האירגונים הבלתי ממשלתיים, ושילובם הלא דמוקרטי בהליך קבלת ההחלטות ועוד. כל הנושאים הללו, אינם שייכים כלל ועיקר לנושאי הסביבה, ועל כן גם בהצהרות האו"ם השונות ובדוחו"ת מקומיים הנוגעים ל'אג'נדה 21', מדובר על 'חברה, כלכלה וסביבה' כמיקשה אחת, כאשר הנושאים החברתיים והכלכליים, נושאים תמיד גוון פוסט ציוני ניאו קומוניסטי ריכוזי, וז'ארגון פוסט קולוניאליסטי, כפי שמנסים גורמים גלובליסטים לשוות לעצמם. בתגובה לדו"ח הצללים של הארגונים הבלתי ממשלתיים, הוציא המשרד לאיכות הסביבה תגובה עלובה בת עמוד וחצי. בתגובה, לא היתה התייחסות לדבר מדברי דו"ח הצללים, וחוץ מנימה מתנצלת, וספק נעלבת, על שלא רואים גם את כל ההתקדמות שהושגה, ניתן למצוא בה אימוץ של עיקרון שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לאירגונים הנ"ל, שכן לדעת ממשלת ישראל: "...במשך השנה האחרונה, המשרד לאיכות הסביבה הזמין את ה - NGOs, קהילות מקומיות ורשויות מקומיות להגיש פרוייקטים לקידום יישום אג 'נדה 21, ברמה הארצית והמקומית בהכנות לקראת (ועידת) יוהנסבורג. דיונים עם החברה האזרחית נערכים במסגרות שונות. מועצה ציבורית לאיכות הסביבה הוקמה כדי לעלות נושאים סביבתיים על האג'נדה הציבורית. לפני שנה, הכנסת אישרה את חוק נציב הדורות הבאים, אשר אימץ את נושא פיתוח בר קיימא, כנושא מרכזי בסדר היום בבקרה שלו על הצעות חקיקה. הדיאלוג עם הקואליציה של ה – NGO”s בנוגע לדו"ח הצללים ימשך ומהווה ביטוי לקידום דמוקרטיה השתתפותית בישראל. כל עוד הדיאלוג מהווה הליך חיובי ובונה בין כל המשתתפים, הוא מהווה תפקיד חשוב בקידום הנושאים על ידי כל בעלי עניין... דו"ח זה מציג בצורה הוגנת את ההישגים ואת האתגרים לעתיד. אנו מברכים על פעילותם (של הארגונים החוץ ממשלתיים) ומתייחסים אליהם כשותפים הטבעיים שלנו באתגרים שעוד לפנינו... לסיכום, ממשלת ישראל תמשיך לכלול את ה - NGOs בהליך הכנת מסמך האסטרטגיה, שיוכן על פי לוח זמנים שיקבע על ידי הממשלה.". אינני יודע אם ניתן לראות בכך 'תגובה' או הבנה מה היא 'אג'נדה 21', מה הוא העיוות הישראלי המוצג על ידי הארגונים הבלתי ממשלתיים, ומה מגמת התהליך כולו.
חשוב שמקבלי ההחלטות בישראל יבינו ויפנימו, מבחינת עקרונות השליטה במדינה דמוקרטית, הרי שקומוניסטים ודאי אינם מקבלים את רעיון 'המקומיות', או 'הילידות'. דמוקרטיה כשלטון העם, איננה קבילה מבחינתם. הם חותרים לשליטה עולמית, כסיסמת וועידות האג'נדה ונספחיהם, יישום מקומי והשפעה עולמית. ישראל היא מדינה בה עדיין מתקיים שלטון העם, כך רובנו מקווים. לצד שלטון העם, ישנו מערך שלטוני נלווה, גדול, מתפתח עוצמתי ועשיר, ובלתי דמוקרטי לחלוטין. הוא מכונה 'NGO’S'. היינו, אירגונים בלתי ממשלתיים. מה שמוסתר על פי רוב בז'ארגון הייחודי לקבוצות הללו, במונח 'החברה האזרחית' או 'הדמוקרטית'. מבחינה אזרחית, הרי שמימון כל האירגונים הללו מגיע ממדינות זרות ומאירגונים עויינים דוגמת 'קרן פורד', האו"ם, המכון לחברה הפתוחה, הקרן לישראל חדשה (NIF), דיאקוניה, אוקספאם ועוד. כספי המימון הללו, המגיעים מאנשים שבאופן ודאי אינם שוחרי טובתנו, מטים את פעילותם של אותם אירגונים, להתגייס למען מטרות זרות ועויינות. ברור שהמממנים לא יבזבזו כסף על אנשים בעלי דעה עצמאית וחירות מחשבתית. הם יוציאו את כספם על מי שיואיל למען הכסף הזה לקדם את האינטרסים שלהם וזה טבעי. מקבלי הכסף מצידם רואים בכך חיבור ל'מגמות גלובאליות' המשקפות נאורות אין קץ, וגם משכורת לא רעה... אדם מן היישוב לעומת זאת, יכול בהחלט לראות בכך, סוג של גיס חמישי הפועל למען אינטרסים זרים במימון של גורמים חיצוניים ולא פעם עויינים עד אנטישמיים. משרדי הממשלה השונים, כמובע בתגובת המשרד לאיכות הסביבה שהובא לעיל, עובדים יחד עם אותם אירגונים, למרות שאיש בציבור לא העניק להם סמכות לעשות כן. מבחינה דמוקרטית, נזכיר כי האירגונים הללו, המעורבים פוליטית בקביעת מדיניות בתחומים רבים, וכן כמעט בכל מאבק חברתי, מויקי כנפו והחד הוריות ועד ל'מחאה החברתית', כולל מעורבות ישירה בבחירות (עיין ערך עמותות ברק), אינם עומדים למבחן הציבור, וממילא אין הם נתונים למערך הביקורת הציבורת, פעילותם העלומה והחשאית רבה מזו הנגלית, וככאלו איש לא יכול לבחור או להדיח אותם. מאחר ומתכנני המדיניות הם תמיד המממנים, ומאחר והמממנים הינם גורמי חוץ, אירגונים ומדינות בעלי גישה עויינת לישראל וליהודים, הרי שיש כאן מעורבות זרה, של גורמי חוץ עויינים בקביעת המדיניות של ישראל בשורה ארוכה של תחומים. מעורבות לא דמוקרטית בעליל, שכן איש לא שאל את הציבור אם הוא מעוניין במעורבות הזו. במילים אחרות וברורות יותר, כל מה שהם כן, הדמוקרטיה היא לא, וכל מה שהם לא הדמוקרטיה היא כן. המעניין הוא, שכל מי שמנסה להשיג שקיפות באירגונים הללו, מבחינת המימון ואו מבחינת המדיניות, מיד מוגדר על ידם כ'ימני קיצוני'.
משאבת כסף ושמה ICLEI
תיאוריות וניירות עמדה לא מייצרות כסף והשפעה. לכן, בשנת 1990 בערך (כך לפי האתר הרשמי של איקלי), הוקמה ICLEI, שפירושה: the International Council of Local Environmental Initiatives.
לפי האתר הרשמי של איקלי, הארגון מוצג כ"תנועה חזקה ביותר הכוללת 12 מגה ערים, 100 סופר ערים ואזורים אורבניים, 450 ערים גדולות, 450 ערים קטנות ובינוניות ועיירות, וכן 84 מדינות המחוייבות לפיתוח בר קיימא". שימו לב לתיאור ההתיישבות האורבנית: מגה ערים, סופר ערים, ערים גדולות, וערים קטנות ובינוניות. בראש הדף הנוכחי באתר, מציג הארגון בגאווה את מטרתו: "עד שנת 2050, שליש מאוכלוסיית העולם יגור בערים". לפי ICLEI, בתים פרטיים, נתפסים כנוגדי קיימות, לכן כולנו חייבים לעבור לבניינים. כלי רכב פרטיים הם מזהמים ולכן צריך לצמצם בחוק את השימוש בהם. אכילת בשר, מיזוג אוויר ורעיון ההתיישבות הכפרית מוצגים על ידי איקלי כנוגדי קיימות. התיישבות חקלאית וחוות, תורמת לפליטת גזי חממה, בעיקר קרבון, ולכן מהווה איום על כדור הארץ. המשמעות היא חיסול החקלאות וההתיישבות החקלאית, והעברתה לידי מונופול עולמי, לאט אבל בטוח. 'אג'נדה 21' וארגוני החסות הפועלים למען הגשמתה, כמו איקלי, רואים בהפקת אוצרות טבע, גז, פחם, נפט וכד', דבר הנוגד את צרכי הקיימות של הכוכב שלנו, לכן, שוב לאט לאט מתעוררים איסורים ועליות יזומות במחירי הדלקים, כדי למנוע שימוש בלתי מבוקר כביכול, אבל בפועל מדובר על יצירת מונופולים גדולים. וזו המטרה המרכזית של 'אג'נדה 21'. אחד המונופולים הללו נמצא בבעלותו של המיליונר, מוריס סטרונג, יו"ר וועידת ריו, אשר מפעליו מפיקים יותר קרבון וגזים רעילים, מכל החוות החקלאיות בארה"ב גם יחד. הוא זה אשר בציניות ידועה טען שצריך לחסל את הצוויליזציה התעשייתית – חוץ ממפעליו כמובן, ואת ההתיישבות החקלאית המזהמת לדעתו, חוץ ממפעל המכוניות המזהם שהוא שותף לו. ציניות לשמה, ואין זו הפעם הראשונה כמובן. נחזור לאיקלי. התוכנית העולמית של איקלי היא לרכז את אוכלוסיית העולם בערים, ולצורך כך האירגון מאגד בתוכו, נציגויות של ערים רבות בעולם אשר קיבלו על עצמן את עקרונות האג'נדה מבלי להבין מה באמת מסתתר מתחת למסכה הירוקה. הכיוון הכללי של איקלי ושל מיישמי האג'נדה מצוי בעיקרון במה שמכונה 'נציבות האיחוד האירופי'. גוף ממונה, בלתי נבחר וממילא בלתי דמוקרטי, המרכז שליטה טוטאלית על כל המדינות והממשלות החברות בארגון. במידה מסויימת זהו תאגיד שלטוני, המהווה תשתית נוחה לחיסול הדמוקרטיה הפרלמנטרית במדינות האיחוד מבלי שאזרחי האיחוד האירופי יחושו בכך. החלטות רבות, של נציגי העמים הנבחרים באירופה, מטורפדות על ידי ממשלת הצללים הנקראת 'נציבות האיחוד'. באותה מידה, ICLEI ו'אג'נדה 21', יוצרים מצב בו ארגוני האו"ם השונים, הוועידות הבינלאומיות של האו"ם ונספחיהם, אשר נתקבלו כחלק מהסכמים בינ"ל מחייבים, הופכים את ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, למדינה בעלת מחוייבות, לא לאזרחיה שהם הריבון האמיתי, כי אם לנציבות המזימה הבינלאומית – 'אג'נדה 21', ושל ארגונים חוץ ממשלתיים העוסקים ביישומה, כמו ארגוני הקרן לישראל חדשה ו – ICLEI. המעניין הוא שכמעט תמיד, עניין הסביבה קשור בנושאים נלווים של מה שמכונה בפי הגלובליסטים, 'צדק חברתי' ו'דמוקרטיה', כאשר ברור שאין כל קשר בין שני המושגים האלה ל'סביבה' ו'קיימות' ובין הכותרים האלה למשמעות האמיתית שלהם. בפרק העוסק בהתפתחות הארגון לאורך השנים, כותבים מנסחי חזון ICLEI את הדבר הבא (תרגום שלי): "הפעילות הגלובאלית הראשונה של ICLEI היתה 'אג'נדה מקומית 21'. תכנית שתכליתה קידום שיתוף רשויות מקומיות ורשויות ערים בתכנון פיתוח בר קיימא ברמה המקומית. בנוסף התוכנית 'ערים למען ההגנה על האקלים', שהיתה התכנית הגדולה והמקיפה בעולם, התומכת בערים המקדמות פעולה לתכנון אקלימי, תוך שימוש בתכנית חמשת השלבים... התכניות של ICLEI והפעולות שלה נראו כחורגים הרבה מעבר לנושאי סביבה ואקולוגיה בלבד, והם מקיפים נושאי קיימות רבים אחרים. מועצת ICLEI הכירה בדבר והחליטה פורמאלית להרחיב את מנדאט הארגון בשנת 2003, לעסוק בנושאים אחרים, תוך שינוי השם: ICLEI – Local Governments for Sustainability...". מה שברור הוא, שוב, שמה שהתחיל כ'דאגה' למערכות האקולוגיות שלנו, להתחממות כדור הארץ ועוד, הפך מהר מאוד ל'קיימות' וזה כולל הכל, לכן מאפשר שליטה טוטאלית על הכל. מן האמור עולה כי, יש כאן יישום אורוולייאני מובהק של מושגים בעלי משמעות אחת המקבלים משמעות הפוכה, כך: הפוסט ציונות היא ה'ציונות' האמיתית; 'קיימות' ירוקה וסביבתית, פירושה תמיכה בריכוזיות כלכלית, שלטון גלובאלי בעל מאפיינים פשיסטיים, ריכוז אורבני של אוכלוסיית העולם בריכוזי מתכת, זכוכית ואבן ובגורדי שחקים; 'זכויות אדם' פירושם זכותם של מיעוטים להפר את זכויות האנשים שאינם משתייכים לאותו מיעוט; 'מיעוטים' פירושם אנשים שתמיד צודקים; שלום פירושו 'אוסלו', הסכם המנסח את משמעות השלום, מבלי שהמילה שלום תופיע בו בשום הקשר אופרטיבי; מכחיש השואה והטרוריסט מחמוד עבאס יוגדר 'מנהיג מתון'; נרצחיו ונרצחי הטרוריסטים הערביים יוגדרו 'קרבנות השלום' וכו'. מכאן מובן מדוע, בישראל הקואליציה הירוקה דוחה כמעט בצורה ברורה כל ארגון ירוק הקשור עם אקולוגיה ועם אהבת הארץ או עם ציונות במובן הקלאסי של המונחים הללו. במילים אחרות, ארגונים כמו רגבים ואולי גם 'ירוק עכשיו', המנסים לשלב בין שמירה על סביבה לבין ציונות, נחשבים תמיד אואטסיידרים. עובדה זו מראה שלא הדאגה לאיכות המים, האוויר וה'קיימות' שלנו הם בראש מעייניהם של הקואליציות הבינ"ל של ICLEI ושל האו"ם, אלא המערך הפוליטי הדורסני והעריץ המסתתר מתחתיו, ומתחת למושגי כיסוי כגון: 'צדק חברתי', 'החברה האזרחית', NGO’S, 'ארגונים חוץ ממשלתיים', 'דמוקרטיזציה', 'פיתוח בר קיימא', קיימות, 'זכויות אדם', 'קשתות חברתיות', 'קואליציות למען...', אפילו התנועות הפמיניסטיות הוגדרו כנושא מרכזי בתחום ה'קיימות'. מכאן שסוגיית ה'מגדר', 'לימודי מגדר', 'פמיניזם' ועוד כולם שייכים לעניין זה. תחומי החיים והקיום של כולנו, ללא יוצא מן הכלל, נכללים בתוך מזימה עולמית המנוהלת על ידי שרלטנים מסוכנים, ונראה שהדרך לפתרון רחוקה. המחנה האזרחי האמיתי, אשר ממנו אמור לצמוח הפתרון האפשרי, עדיין ישן.
סיכומו של דבר
בעיקרון כבר שנים מנסים גלובליסטים נאו מרקסיסטים ועריצים בפוטנציה, לכונן ממשלה עולמית. אורי אבנרי כינה זאת בערגה ובאהדה 'מדינת כדור הארץ', ולשם צריך לדעתו לשאוף. המסגרת האמפריאליסטית הזו, פירושה ביטול מוחלט של כל הסדר המוכר לנו כעת, ביטול המדינות, ביטול זכויות הקניין, ביטול הזכות להורות, ושינוי מוחלט בכל הוויית חיינו. מבחינה מהותית, יש כאן חזרה לשילובים ההרסניים ביותר של המאה העשרים, פאשיזם דכאני ואלים מבחינת אופי המשטר, וריכוזיות כלכלית ומונופוליסטית ברוח קומוניסטית מבחינת ההשקפה החברתית כלכלית. אעלה כאן, עם קישורים לתיעוד נרחב, מספר נקודות, ואין בהן כדי להקיף את מלוא התמונה, רק כדי לסבר את דעת הקוראים ולסכם את דברי במאמר הארוך הזה:
- 'אג'נדה 21' היא תכנית המוצגת כתכנית אקולוגית להצלת כדור הארץ, מפני האוייב המרכזי שלו – האדם באשר הוא אדם.
- המפתח להבנת התכנית הזו טמון בהגדרה הניתן למושג 'קיימות' או 'פיתוח בר קיימא'. בהקשר זה, אין כלל נושא, או תחום בחיינו הפרטיים ובחיינו כחברה, שאינו נכלל בהגדרה זו.
- מבחינה מעשית, מאחר והצלת העולם תלוייה בהכנעת האדם, אוייבו המושבע של העולם, מצאו מנסחי 'אג'נדה 21', את הלגיטימציה החוקית והגלובאלית ואת הכלים המעשיים, להשיג שליטה עולמית טוטאלית על כל אחד ואחת מאיתנו.
- אכילת בשר מוגדרת כסותרת את צרכי ה'קיימות', ולכן היא תצומצם עד כדי ביטול; שימוש במזגנים סותר את צרכי הקיימות, ולכן יבוטל; שימוש בדלקים סותר את צרכי 'הקיימות' ולכן, רכבים פרטיים יאסרו בשימוש; מגורים בבתים צמודי קרקע, התיישבות כפרית, התיישבות פריפריאלית, חוות חקלאיות וכו', כל אלו נתפסים כעומדים בסתירה לצרכי ה'קיימות' ועל כן יאסרו; האדם באשר הוא אדם, הוא הבעיה, ועל כן תוגבל הזכות להורות. מנסחי 'אג'נדה 21' מדברים על צמצום אוכלוסיית העולם, בשיעור של למעלה משמונים אחוז. ישנם מסמכים המראים שבארגון הבריאות העולמי, הנתון לניהולה של הגב' גרו הארלם ברונדטלנד, מפתחים חיסונים ווירוסים יזומים, כמו שפעת החזירים וכו', במטרה 'לחסן' ולסרס את אוכלוסיית העולם מבלי שהם ידעו. הד"ר רימה לייבו חשפה מסמכים המראים שהאנשים הללו פועלים לצמצם באופן אקטיבי את אוכלוסיית העולם.
- מטרת התכנית, בגדול, היא לרכז את אוכלוסיית העולם, ב'מגה ערים', כלשון מנסחי המסמך, על מנת 'להוריד את הלחץ' מן המערכות האקולוגיות ומן השטחים הירוקים שיפונו. בפועל מדובר על הקמת 'ערי ריכוז' ענקיות, בהן תרוכז אוכלוסיית העולם כולו, בדירות זעירות, ארוזות בבנייני ענק. האדם נתפס כאן, כ'מטרד' וכ'איום' על המערכת האקולוגית הסביבתית שלנו, ועל כן עלינו לארוז את הקיום האנושי ולאפסנו במתקני שהיה אורבניים ענקיים. על רקע מגמה מטורפת זו יש להבין את חוק 'פינוי בינוי' ואת תמא 38, שנועד להגדיל באופן משמעותי את אחוזי הבניה ולבנות על הערים הקיימות בנייני ענק ומפלצות ברזל, שיהוו מארז אורבני לבני האדם שיפונו מן הפריפריה.
- עקרונות היסוד שלנו, חירויות הפרט, זכויות הקניין, הקיום שלנו ועוד, כולם נתפסים במסמכי האו"ם כנוגדי 'קיימות' ועל כן כראויים לביטול. חשוב להבין, שהעקרונות הללו נתקבלו על ידי כ-178 מדינות ובהן ישראל.
- לדעת 'חוקרי' האו"ם, האדם מייצר גזי חממה, גורם לגלי צונאמי, מזהם את סביבתו, לוקה ב'צרכנות יתר' ועל כן עליו לקחת חלק משמעותי בפיתרון הבעייה. מאחר והאדם הוא הבעייה, אז פתרונה כרוך בצמצום משמעותי של אוכלוסיית העולם, ואכן 'אג'נדה 21' כרוכה ביישום מפורט ומזעזע של הגבלה משמעותית של הזכות להורות.
- נדגיש כי, פינוי האזורים החקלאיים, והפריפריה, לצד האיסור על הפקת משאבי טבע, וריכוז אוכלוסיית העולם בערי ענק, לא נועד 'להקל על המערכות האקולוגיות' של כוכבנו, כי אם לתת מונופול טוטאלי על כל צרכי האדם, בידיים של הקבוצה העומדת מאחורי 'אג'נדה 21'. מוריס סטרונג, איש מפתח בוועידת ריו ובנושא ההיסטריה האקלימית והאקולוגית שמייצר האו"ם, הוא דוגמה טובה לכך, באשר הוא תעשיין, בעל מפעלים מזהמים, ושותף בעסקי רכב בסין, והוא קורא במקביל להפיל את הצוויליזציה המתועשת. הוא לא כולל בכך את מפעליו שלו כמובן. הוא קורא בנוסף לא לאפשר הורות, אלא בכפוף למתן רשיון מן המשטר המרכזי.
- הארגונים החוץ ממשלתיים, אשר בארץ שייכים, רובם המוחלט לפחות, למה שמכונה בטעות 'מחנה השלום', תומכים במגמה הזדונית הזו. הקרן החדשה לישראל, שתי"ל, ידיד, קואליציות ירוקות למיניהן ועוד, כולם מהווים נדבך מרכזי בהטמעת עקרונות 'אג'נדה 21' בארץ. לא יפלא אם כן, שהמימון של כל האירגונים הללו מגיע בדיוק מאותם גורמים ומדינות התומכים ומקדמים את אג'נדה 21, כדי להגיע לשליטה עולמית, כשהם מסתתרים תחת מסכה אקולוגית. בצלע החברתית, כמובן שהאדפטציה המקומית ל'אג'נדה 21' כרוכה במתן זכויות יתר לערבים, ובחתירה מתמדת לביטול זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי על פיסת אדמה כלשהי.
- מדינת ישראל חתומה על המסמך המזעזע הזה. אנחנו כולנו קרבנותיו הפוטנציאליים של התהליך הגלובאלי הזה. ובלחץ הארגונים החוץ ממשלתיים היא מקדמת את עקרונותיו בשורה ארוכה של נושאים: חינוך, התיישבות, בניה ועוד (תמא 38, פינוי בינוי וכו'). ועל כן מודעות ונקיטת מעשה היא שלב חשוב בדרך למניעה ולהצלת כולנו. נדמה שמתחת לאפנו מתחוללת מהפכה של ממש. פעם תבע הסוציולוג הצרפתי, ראמון ארון את המונח 'המהפכה שבאקראי'. אמנם הוא נקט במונח זה בהקשר אחר, אבל נראה שהמנוח הזה מתאים למרחש לנגד עינינו, מבלי שהבחין בדבר.
- המאמר הארוך הזה, טומן בחובו לא מעט טענות שנראות הזויות, אבל מי שיעיין בו בצורה ראוייה, ויקח על עצמו את מלאכת הלימוד ברצינות, יבין שההזייה איננה טמונה במאמר, כי אם במקדמי הסדר העולמי החדש, שאנו כולנו עתידים להיות קרבנותיו.
- בארה"ב ובאירופה הדיון בנושאים הללו ער ותוסס. ברשת יש חומר רב המנתח את התופעות המתוארות במאמר זה, ואילו בארץ אין אפילו התחלה של דיון בנושא. אני תקווה שהדברים המובאים בזאת לידיעת הציבור יעוררו ולו במעט את הציבור ובייחוד את הממשלה החדשה, ויביאו להתנערות כללית מן התוכניות הדרקוניות של מנסחי הסדר העולמי החדש.
*ובקשה לסיום: עבור מי שמבקש להרחיב בנושא כאוב זה. המאמר נכתב במקור כשהוא עמוס בקישורים ובהפניות, לביסוס הטענות הקשות העולות בו. מי שמבקש להרחיב את העיון או לבחון את ביסוס הטענות שעלו במאמר, מוזמן לפנות אל המחבר ולקבל עותק מקורי, עם כל הקישורים במייל: alon5555@hotmail.com
ד"ר אלון דהן, מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מחבר הספר: "מדריך ליונה עיוורת: הקולוניאליזם האירופי, איום שקם לתחייה". נכה צה"ל וחבר מועצת אירגון נכי צה"ל בירושלים.
