שטר כתובה - הפליית הגבר בנישואין דתיים 

שטר הכתובה הינו שטר התחייבות כספית של הבעל כלפי האישה אשר יעמוד לזכותה במידה והבעל יחליט על דעתו בלבד לגרש אותה בעל כורחה בחייו, ובמותו של הבעל תזכה האישה מכוח שטר הכתובה גם לכסף להמשך חייה, במידה והבעל לא יוריש לה דיי צרכה בצוואתו.

שטר הכתובה מהווה תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין בין בני זוג יהודיים ולפיכך נדרש הבעל לחתום על שטר הכתובה בערב הקידושין לעיני קהל רב.

שטר הכתובה תוקן על ידי רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומבין החכמים הגדולים של המאה הראשונה לפני הספירה, אשר ביקש להגן על האישה מפניי כוחו הרב של הבעל שהיה יכול היה לגרש את האישה ו/או לשאת אישה שנייה בקלות יתרה על פי הפסוק בתורה: "והיה אם לא מצאה חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו". (דברים,כד', א'). כמו כן, רשאי היה הבעל לשאת נשים נוספות.

החיוב בשטר כתובה נועד להעמיד בפני הבעל מגבלה כספית שתעמוד לחובתו במידה והוא יחליט לגרש את האישה בעל כורחה. ובלשון חז"ל נכתב: "שלא תקל בעניו לגרשה". וכמו כן, במידה והבעל יחליט בכל זאת לשלם את הכתובה לאישה, תוכל האישה להתפרנס מהכתובה בכבוד והיא לא תהפוך נטל על הציבור. לאחר מותו של הבעל מיועד שטר הכתובה להבטיח את פרנסת האישה.

רבי שמעון בן שטח אמנם תיקן את הכתובה, אך אלף שנים מאוחר יותר קבע רבנו גרשום הלכה חדשה בחרם חברתי לפיה נאסר על הבעל לשאת יותר מאישה אחת וגם נאסר עליו לגרש את אשתו ללא הסכמתה.

יחד עם זאת יושבים אנו במדינה שהדין האזרחי שולט בה ומכוח הדין האזרחי נאסר על גבר לשאת יותר מאישה אחת וגם נאסר עליו לגרש את האישה ללא הסכמתה.

לציין שבמקרים בהם מוצא בית הדין עילות אשר מחייבות את הבעל לגרש את האישה, והיא מסרבת, רשאי הבעל לשאת אישה שנייה בהיתר של מאה רבנים.

נמצאנו למדים שהסיבות לתיקון הכתובה נפתרו על ידי רבנו גרשום, אך הפלא ופלא שהכתובה עדיין משמשת תנאי שבלעדיו לא תתכן חתונה כדת משה וישראל, ונשים רבות משיגות על גבו של הבעל סכומים לא קטנים. לפיכך, על מנת לשמור על זכויות הגבר במשפחה יש למצוא עבורו פתרונות מעשיים לבל יכשל בהליכי הגירושין. הפתרונות האפשריים לגבר הינם להתחייב בשט הכתובה על סכום נמוך ככל הניתן, או על סכום דמיוני שממילא לא ניתן לגבות אותו, או אפילו להינשא בנישואין אזרחיים.