הקשר בין יבוא מקביל לקניין רוחני 

הקדמה

לאחרונה עלה נושא היבוא המקביל לכותרות, על רקע המחאה החברתית והקריאות ל"צדק חברתי". בערכאות משפטיות מתנהלות תביעות של יבואנים בלעדיים/זכיינים להוצאת צווי מניעה ופיצויים בגין "הפרת זכויות",  כנגד אותם יבואנים המייבאים מוצרים זהים ביבוא מקביל. בתי המשפט נדרשו שוב ושוב לדון בסוגיה זו של יבוא מקביל וקבעו כללים מנחים בהם יכול לפעול  יבואן לייבא מוצרים ביבוא מקביל , מבלי להחשב  "יבוא מפר",  בכל הנוגע בשמירה על קניין רוחני, יחד עם  הגנה מסויימת ליבואן הבלעדי, מפני "גניבת עין" או  שימוש לא הוגן בסמלי מותג, הישענות יתירה על מאמצי פרסום ושיווק עליו טרח ושילם היבואן הבלעדי.  

בתי המשפט הכירו ביבוא המקביל כבר בשנות ה-70 בשורה של  פסקי דין והחלטות, בכך  הביאו  לפתיחת השוק ולהוזלת מחירים לצרכן, תוך שהיבואן המקביל פועל במסגרת כללים מוסדרים כפי שנקבעו על ידי ביית המשפט בהחלטותיו. 

גם הרשות המבצעת, קרי הממשלה על כל זרועותיה החלה לתת את דעתה בנושא. אם בעבר שימשה הרשות המוסמכת   גורם מונע יבוא מקביל, על ידי מניעת רשיון יבוא מהיבואן המקביל, או  על ידי התניות ודרישות בלתי סבירות, כיום  הרשות המבצעת מתרכזת בהגנה על היבואנים הבלעדיים בתחומי  מזון ותרופות, מתוך דאגה לבריאות הציבור ובטחונו. לאור זאת, קובעת הרשות כללים נוקשים ביבוא מזון או תרופות על ידי יבואנים שאינם היבואנים הראשיים, תוך קביעת קריטריונים מחמירים אף יותר מאשר היבואן הבלעדי.

במאבק הבלתי נמנע בין היבואן הבלעדי לבין היבואן המקביל, הממשלה כרשות מוסמכת ורגולטור המסדיר את היבוא באמצעת רישוי ? מושכת את ידה ממאבק זה, בכל הנוגע למוצרי צריכה, ונותנת לכוחות השוק לפעול, למעט, כפי שצויין לעיל,  הגנה לה זוכה היבואן הבלעדי לתחומים בהם ישנה חשיבות רבה לשלום הציבור ובטחונו, בתחום המזון, הרוקחות, הטואלטיקה ודומיהם. 

יבוא מקביל של מותגים בתחום מוצרי הצריכה

יבוא מותג מצליח הנהנה ממוניטין בינלאומי  ומוכר גם בשוק הישראלי, הוא משאת נפשם של יבואנים רבים. הסיכוי לרווחים מהירים קיים, ללא צורך בהשקעות נרחבות בפרסום לצורך החדרת המוצר לשוק, מביא כמובן לחסכון משמעותי בעלויות שיווק, עקב שימוש במותג קיים, לעיתים תוך ניצול השקעות בפרסום שעשה היבואן הרשמי/הזכיין הבלעדי, על חשבונו, או בשיתוף עם בעל הזכות.  סיכויי ההצלחה לרווחים גבוהים ומהירים גבוה, מול הסיכון וההוצאות הגבוהות הכרוכות  בהחדרת מוצר חדש ולא מוכר,  מושך יבואנים רבים וטובים להיכנס לשוק, תחת האסטרטגיה של "גם אני" . 

יבואנים רבים נרתעים מייבוא מקביל, למרות יתרונותיו, בגלל  חשש להיכנס למאבקים משפטיים ארוכים ויקרים מול  הזכיין הבלעדי/המפיץ, אותו הם מחשיבים, בטעות ומתוך חוסר ידע, כבעל הזכות במוצר.  

בישראל של  שנות ה-70 וה-80 נושא היבוא והיצוא הוסדר בדין בפקודת היבוא והיצוא ובפקודת המכס.  לפי הכלל שהיבוא  אסור, חוץ ממה שמותר במפורש (למי שמשרד התמ"ת העניק לו רישיון יבוא, לפי צו מתן רישיונות יבוא)  הפקודה אסרה את היבוא לישראל ללא הצגת רישיון יבוא מאת הרשות המוסמכת. דיני היבוא לא אסרו יבוא מקביל. עם זאת, היו תקנות, צווים והוראות נוהל רבות שמנעו, הלכה למעשה, יבוא מקביל בכך שהציבו דרישות שרק יבואן רשמי יכול היה לעמוד בהן  (עו"ד חיה זינגר).

בסוף שנות ה-70 השתמש שר התמ"ת בסמכותו בהתאם לפקודות והוציא את צו יבוא חופשי המסדיר את היבוא למדינת ישראל.  הצו הפך את סדר הדברים  וקבע  כי היבוא למדינת ישראל מותר, בתנאים שהוסדרו בצו, חוץ ממה שנאסר במפורש.  על פי דרישות אלו, למשל, נדרש היבואן, כתנאי ליבוא טובין לישראל, להציג אישורים מרשויות שונות אודות עמידת הטובין בתנאים שונים.  (מקור: גיל נדל)

ביה"מ נדרש לסוגיית ה"יבוא הכפול" "יבוא מקביל" של אותה סחורה ע"י יבואן אחר  בע"ר     471/70  י.ר. גייגי נ'  פזכים, כשנטען בפני בית המשפט שיבוא מקביל מהווה הפרה של סימן מסחר, ובמסגרת פרשנות לדיני סימני המסחר קבע שיבוא מקביל אינו מהווה הפרה. 

ברע"א 371/89 ליבוביץ, קבע בית המשפט כי  למפיץ, דהיינו היבואן הבלעדי/הרשמי,  אין זכויות מוניטין בסימן המסחר שמקנות לו זכות למנוע יבוא מקביל, ושגם ליצרן אין זכות כזאת, כי מרגע שהוא מכר את המוצר הוא ממצה את הזכויות שלו בסימן המסחר לגבי אותו מוצר  (עו"ד קרן לוי חפץ). בית המשפט הרחיב את היריעה והתייחס לנושא היבוא המקביל.

יבוא מותגים החשודים כמפרים זכויות יוצרים

קיבלת הצעה מדהימה לייבא שעוני רולקס מהונג קונג במחיר של 5 דולר ליחידה?

הג'ינסים בארץ יקרים? מצאת ספק לג'ינס דיזל יוקרתי מתאילנד במחיר 8 דולר ליחידה?

אתה בעסקי משקאות חריפים?   מה דעתך על שמפניה יוקרתית מהודו? 

 נראה כי  אתה עומד להפר זכות יוצרים.

זכור כי זו האחריות שלך לבדוק ולחקור למי שייכים זכויות היוצרים של המותג אותו אתה רוצה לייבא. ייעוץ משפטי נדרש וחשוב, אך סימנים מחשידים יסייעו לך להימנע מעסקאות מפוקפקות של יבוא מותגים מזויפים או מפרים זכויות יוצרים.

מהם סימנים מחשידים ליבוא מוצרים המפרים זכויות קניין רוחני

• מחיר זול במיוחד  - מחיר זול במיוחד עלול  לפסול את ערך הטובין לצרכי מכס.
• מדינת היבוא אינה המדינה בה פועל בעל הזכות.  מוסכם כי יבוא מסין של מותג איטלקי יוקרתי, יהיה חשוד, לכאורה, כיבוא מפר.
• אזכור איזור גיאוגרפי בשם המוצר  השונה מהאזור וממדינת היבוא. יבוא שמפניה מהודו, גבינת פרמזן מבולגריה, קוניאק מרוסיה או  ויסקי מהפיליפינים.  שמות הנושאים חבל ארץ הידוע באיכות מוצריו אלה, הוא חלק מקניין רוחני.
• אריזה שונה ולא מקורית, העדר תוויות, פרוספקטים. 
• הסכם התקשרות בין יבואן ישראלי לבין יצרן אשר אינו מתייחס כלל לזכויות יוצרים או  לתמלוגים , ואף אינו מזכיר כלל את בעל הזכות.  הדבר מדליק נורה אדומה, שמא היצרן מתיימר להיות הוא בעל הזכות בעצמו, או שבעל הזכות אינו קיים.
• יצרנים רבים הינם בעלי זכויות לייצור בלבד, אך אינם בעלי זכות לשווק , על כן יש לפנות תמיד לבעל המותג בקשר  להסכם בנוגע לתמלוגים בגין שיווק מוצריו בישראל.  
• באחריותך לבדוק, לשאול, לקבל אסמכתאות, להתייעץ, ובסופו של דבר לשלם תמלוגים לבעל הזכות, בנוסף לתשלום בגין ייצור המוצרים ליצרן.