תלמידים רבים עושים את הטעויות שלהלן בלימודי אנגלית, כי הם רגילים לדרך שבה למדו אנגלית בבית ספר. כדאי לזכור שמעט מאוד מתלמידי בתי הספר יוצאים עם אנגלית שמאפשרת להם לתפקד בסביבה דוברת אנגלית. אם הם היו לומדים נכון - הם היו יכולים באותן עשר שנים להגיע לרמה ממש טובה.
לכן, כשאדם מבוגר רוצה לשפר את יכולת הדיבור שלו אנגלית, חשוב שהוא לא ייפול בפח של השיטות הגרועות ויתמקד בשיטות שעובדות באמת. בין היתר, חשוב להימנע משלושת הטעויות שלהלן.
טעות מס' 1 - התמקדות בקריאה במקום בהאזנה.
זאת טעות מכיוון שדיבור בא כתוצאה מהאזנה, לא מהקיראה. מי שמאזין - מדבר. אם זה לא היה נכון - אז הילדים שנולדים לסביבה דוברת אנגלית לא היו מדברים - הם הרי לא יודעים לקרוא ברגע שהם יוצאים מהבטן של אימה. הם מקשיבים במשך חודשים רבים לשיחות של אנשים סביבם - ואז מתחילים לדבר. המנגנון הזה עדיין פעיל - ולא משנה הגיל!
הנתון הבסיסי הוא - אתה צריך להיות חשוף להמון אנגלית מדוברת לפני שתתחיל לדבר. כך שאם המטרה שלך היא לדבר - עליך להאזין קודם כל, ולהשתמש בקיראה בתור כלי עזר, אך לא בתור הכלי העיקרי.
מי שרוצה לדבר באנגלית - צריך להקדיש את רוב הזמן והמאמץ להבנת אנגלית מדוברת מהירה, כמו בסרטים או בשיחות. שני המחסומים העיקריים לכך - אוצר מילים לא מספיק ואוזן לא מימנת. המשמעות של "אוזן לא מיומנת" היא שאתה מאזין לאנגלית, אבל היא נשמעת לך פשוט רצף של צלילים ללא התחלה וללא סוף אתה לא מסוגל לזהות איפה מילה אחת נגמרת והשניה מתחילה. גם את המילים עצמן קשה לך להבין, כי אתה רואה את המילה הכתובה, ונראה לך שמבטאים אותה באופן מסוים. אבל בפועל מבטאים אותה אחרת לגמרי. דוגמה הכי פשוטה לכך תהיה המילה "his" שבאנגלית מהירה מבטאים אותה כמו "is".
באתר שלי יש מאמרים רבים שכתבתי בנושא של שיפור הבנת הנשמע באנגלית - כי זאת המשימה הראשונה שלך אם ברצונך לדבר באנגלית.
טעות מס' 2 - אובססיית הדקדוק
חלק גדול מלימוד אנגלית בבית הספר מבוסס על לימודי דקדוק. אנשים רבים חושבים שהמפתח לידיעת אנגלית הוא שינון חוקי הדקדוק. זה לא ממש נכון. ההוכחה - כמה בוגרי תיכון אתה מכיר שמסוגלים לדבר אנגלית בחופשיות? וגם, אם זה היה נכון - ילדים קטנים היו צריכים לשנן את חוקי הדקדוק לפני שהם מתחילים לדבר. כמובן שהתהליך הוא הפוך - הם קודם כל "סופגים" את תבניות הדקדוק הנכונות באופן טבעי, על ידי האזנה מרובה, ואז הם מתחילים לדבר. רק כעבור מספר שנים, כשהם מגיעים לבית הספר, הם לומדים את הדקדוק באופן מובנה. לכן, בלימודי דקדוק קיים כלל שאני מאוד ממליץ להישמע לו כי הוא מאוד נכון בעיניי: צריך לגשת ללימודי הדקדוק רק אחרי חשיפה מרובה לשפה, ולא לפני כן.
זכור שהילדים הנמצאים בסביבה של אנגלית מדברים נכון מבחינה דקדוקית, גם אם לא למדו בחיים את חוקי הדקדוק. הם בכלל לא חושבים על הדקדוק כשהם מדברים. רואים זאת גם אצל עולים חדשים שעם הזמן לומדים לדבר נכון בעברית, ולא בהכרח יושבים ומשננים את החוקים. זה מוכיח שהמנגנון הזה קיים לא רק אצל הילדים, וזה גם מוכיח שדקדוק נכון תלוי קודם כל בחשיפה מרובה.
אני עובד עם הרבה מאוד ילדים על האנגלית שלהם. עם רובם אני לא שם דגש רב על הדקדוק - אלא על החשיפה לתכנים מעניינים, כמו סיפורים. אחת המשימות שאני נותן להם לעשות לאחר שקראנו והאזנו לסיפור - היא לספר לי את הסיפור במילים שלהם. הבחנתי בכך שרוב הילדים לאחר תקופה מסוימת מתחילים להשתמש בתבניות הדקדוק באופן טבעי, אפילו שלא למדו אותן בצורת החוקים. כמובן שהשימוש הזה הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל לאחר מכן, כשאני כן לומד איתם את החוקים, פתאום הדברים מתאזנים והשימוש שלהם בדקדוק משתפר עוד יותר.
אני מאמין שכדי לדבר באופן שוטף ונכון אדם שלומד אנגלית כשפה שנייה כן צריך לדעת את חוקי הדקדוק, אבל הדגש תמיד צריך להיות על החשיפה - ולא ההיפך. במהלך החשיפה המרובה דרך קריאה והאזנה אדם צובר את ה"דקדוק האינטואיטיבי" - כלומר, הוא פשוט מרגיש מה "מצלצל" נכון - ומתי. לאחר מכן, כשהוא כבר "רווי" באנגלית, הוא יכול לגשת ללימוד המובנה של דקדוק. אין שום בעיה שיהיו לך בבית ספרי דקדוק ואין שום בעיה לעיין בהם בכל שלב של הלימוד שלך אם הנושא מסקרן אותך, אך אני ממליץ לגשת ללימוד המובנה של הדקדוק רק אחר החשיפה המרובה עם דגש על הבנת התוכן.
בקיצור - הדגש העיקרי הוא על החשיפה המרובה לאנגלית דרך קריאה והאזנה והדגש המשני הוא על לימודי דקדוק. אם יש לך כמות מוגבלת של זמן להקדיש לאנגלית ביום מסוים - לך על האזנות. לאחר מכון תוסיף קריאה ורק לאחר מכן - דקדוק.
טעות מס' 3 - פחד מלעשות טעויות בדיבור
כאשר אדם מתחיל לדבר אנגלית - הוא יעשה שגיאות באופן בלתי נמנע. לכן, כדאי שהוא פשוט יבין זאת ו"יזרום עם זה". הפתרון לדיבור שהוא יחסית ללא שגיאות הוא: לדבר הרבה באנגלית, אך ללא תיקוני שגיאות ובו זמנית לספק לעצמך המון אנגלית נכונה "פנימה" - דרך האזנות וסרטים. צריך למצוא אדם דובר אנגלית שפת אם ולשוחח איתו על מה שבא לך. ניתן לעשות זאת בעזרת האינטרנט דרך אתרים רבים של חילופי שפות. מוצאים אדם דובר אנגלית שמעוניין ללמוד עברית, קובעים איתו שיחה דרך סקייפ ומדברים חלק מהזמן אנגלית וחלק מהזמן עברית. כדי למצוא את האתרים האלה, מקישים בגוגל: language exchange.
כשאתם מדברים אנגלית, הוא אפילו לא צריך לתקן אותך. צריך לשים דגש על היכולת שלך להרגיש בנוח לנוכח השגיאות ולבטא את הרעיונות שלך בשטף, גם אם זה כרוך במיליון שגיאות. במילים אחרות, לא לנתח חצי שעה בראש "האם נכון לומר זאת ככה או ככה", אלה לדבר בשטף. האדם הזה גם לא צריך להיות מורה - פשוט כל אדם בעל אנגלית שפת אם או אנגלית ברמה גבוהה.
בנוסף לשיחות הללו, צריך להאזין להמון אנגלית באמצעות המכשיר MP3, כפי שהיא מדוברת על ידי אנשים בעלי אנגלית שפת אם - רצוי שיחות מוקלטות וראיונות. זה מה שייצור אצלך תבניות של אנגלית נכונה ובסופו של דבר יגרום לך לדבר נכון!
במילים אחרות, אתה לא צריך תיקונים אינסופיים בסגנון "אמרת ככה, אבל צריך להגיד ככה", אלא הרבה דיבור עם דגש על ניהול השיחה, לא על טעויות, וגם, הרבה אנגלית נכונה פנימה, דרך האזנות.
אם לא תיפול למלכודות הנ"ל, תתקדם הרבה יותר מהר!
בהצלחה מכל הלב בלימודי אנגלית!
אריק רוזני מאמן אישי להצלחה באנגלית www.english-upgrade.com 050-8258755
