העתיד הורוד של מנכ"לית יקב רמת הגולן 

העתיד הורוד של מנכ"לית יקב רמת הגולן 

 16.5.2013

 מנכ"לית יקב רמת הגולן, ענת לוי-רושנסקי רואיינה על ידי ניר קיפניס מגלובס, ושטחה ענת לוי, יקב רמת הגולןבפניו את האני מאמין שלה לגבי עתיד היין בישראל, כשהיא אומרת, בין השאר: "אני אופטימית, כי כשיש עודף היצע, לאורך זמן הטובים ישרדו, והאיכות עוד תוסיף להשתפר".

במאמר שנכתב מיד לאחר כנס היין 2013 בראש פינה, ומספר ימים אחרי פרסום הריאיון עם מנכ"לית יקב רמת הגולן, אומר פרופ' עמוס הדס:

"ההלם שלי הפך לתחושת אין אונים וחרדה קשה, האופפות אותי מספר ימים מאז אותו כנס. אין האונים מסתכם ב"מה שהיה הוא שיהיה". החרדה שניבטה בעיני רבים מבאי הכנס (כורמים מנוסים ותיקים כצעירים), חיה וללא ספק נוגסת בביטחונם העצמי, מכרסמת באושיות נאמנותם למעסיקיהם בענף, בנציגיהם במועצה. חלקם חוו בצעירותם, ורובם אם לא כולם שמעו על משבר היין מלפני כ- 30 שנים, עת רבים נטשו את הענף, עקרו כרמים לטובת גידולים אחרים. הענף איבד אז רבים וטובים מאנשי המקצוע והכורמים הוותיקים והמנוסים. היה זה לא רק אובדן של יכולות ייצור, אלא של ידע, ניסיון מצטבר וכולל שלא יסולא בפז".

זו אחריות גדולה להיות מנכ"לית של היקב הכי נחשב בארץ, שגם מייצג אותנו נפלא בעולם עם יינות מצוינים. פרופ' עמוס הדס

האחריות היא לא רק כלפי העובדים או ציבור חובבי היין בארץ. האחריות היא גם לגבי הקניית מדיניות לגבי ענף היין. זה כמו בבורסה: לחברה שיש מניות והיא נחשבת לחזקה, יש היכולת להשפיע על כל מה שקורה בענף.

לא פעם משפט כזה או אחר של מנכ"ל גדול, או איש אוצר, מפילים מניה או מעלים מניה, וזה ללא כל ביסוס. בדרך כלל זה נאמר כבדרך אגב, כמשפט שהוצא מהקשרו, או כסתם אמירה של רגע. הנזק נעשה ואין שליטה על התוצאות.

אז הכול ורוד אצל המנכ"לית, ומה יחשבו אזובי הקיר?

הראיון הנ"ל בגלובס נקרא כמילים שלא קשורות לכלום, ללא עובדות, ללא מספרים, כאילו זו האמת לאמיתה, התורה שניתנה לנו מהר סיני, והמחשבה שכולם ישתו בשקיקה את הדברים שנאמרים.

ביקשתי תגובה לכתבה של קיפניס בגלובס, ביקשתי מספרים וסטטיסטיקות, אבל היקב והמנכ"לית לא שלחו עד לרגע זה.

אולי כי היא יודעת שלה בעצמה אין מושג מה קורה בתעשייה הזו, אין לה מושג מה יקרה בעוד שלוש שנים כשהיא מנבא עתיד ורוד, אין לה מושג אם תצרוכת היין היא 4 ליטר או 7 ליטר לנפש לשנה.

לאף אחד אין מושג כמה יין נמכר בארץ, כי היקבים לא מפרסמים, אבל מנכ"לית היקב אומרת לנו שיש לנו ארץ נהדרת והכל בסדר.

אז בואו נבדוק את זה.

מתוך מאמרו של פרופסור הדס בעקבות כנס ראש פינה האחרון:

"בכנס כורמים, שנערך לפני מספר ימים באחד היקבים הגדולים בארץ, נחשפתי לחומרת המצב בענף כפי שהשתקפה בסקירות מנכ"ל היקב המארח ומנכ"ל המועצה לגפן היין.

ניתן לסכם את המצוקה במספר מילים: בשעה שהנטיעות מתרחבות, שטח כרמי היין המניבים גדל והולך, היבול הכולל גדל והלחץ על היקבים לקולטו גדל, צריכת היין לנפש קפואה ועומדת על כ- 4 ליטרים לשנה לנפש (מאז 1942). לכן כמויות היין הנקנות עולות במקביל לגידול האוכלוסייה, אך הן נמוכות מקצב העלייה בייצור היינות."

ציטוט של המנכ"לית מתוך המאמר בגלובס: "כולם אומרים שהמצב רע, אבל לי לא ברור בכלל למה כולם בוכים, שכן בסך-הכול המצב הכלכלי בארץ טוב ויציב".

וואו. משפט חזק של מנכ"לית יקב. ההפגנות הענקיות שהיו כאן לפני שנתיים? המיסים החדשים? המע"מ החדש? החשמל שמתייקר? קצבאות הילדים שנעלמות? שום דבר היא לא רואה מרמת הגולן?

ושוב ציטוט של פרופסור הדס: "הבשורה הקשה שהוטבעה היא: המשך הנטיעות, צפי לעליה בתנובה (פירוש הדבר עליה רציפה בכמויות יין שאינן נמכרות והמאוחסנות ביקבים), היצוא אמנם גדל, אך בקצב איטי ביותר ורוב רובו לשוק היינות הכשרים ליהודי העולם, והחדירה לשוק הבלתי כשרים קשה ביותר. קיימת גם תחרות קשה ביינות יבוא במגזר ההארחה בארץ (מסעדות, מלונות ואירועים).

המשמעות היא הצטברות עודפי היינות במחסנים, הגורמת בעקיפין לצמצום בקליטת ענבים בבצירים הבאים. הנפגעים יהיו הכורמים שתוצרתם לא תקלט.

ומה אומרת על זה ענת לוי-רושנסקי?

"יש כוחות בשוק שמקשים על הענף, כמו למשל רשתות השיווק שנלחמות ביניהן מלחמת מחירים על חשבוננו"; ומוסיפה גם כי היא אינה שותפה לדאגות של קברניטי ענף היין בישראל: "כבר היום אני מזהה עלייה בכוח של היין הישראלי בחו"ל גם מעבר לשוק הכשר".

מי הכוחות הלל שמקשים על הענף? אי אפשר לזרוק משפט ריק מתוכן ולצפות שנבין. מי מקשה? ברקן, בנימינה, כרמל, רשתות השיווק שעוזרות להיפטר ממלאי עצום כשהיינות נמכרים 3 ב-100או 4 ב-100?

העובדה היא כי יקבי ברקן הם היחידים שחייבים להראות מאזנים רבעוניים ושנתיים, כחלק מתשלובת טמפו. כשענת לוי-רושנסקי מדברת על עתיד ורוד, האם היא מסתמכת על מספרים? האם אפשר לראות מאזנים או כל מסמך אחר לגבי יצוא היין לחו"ל?

כמה בקבוקים מכרו יקבי רמת הגולן לשוק הכשר ולשוק הלא כשר? שוב שאלות ללא מענה.

אז הנה הנתונים ממכון היצוא, על פיהם היקף יצוא היין ומשקאות חריפים הסתכם בשנת 2011 בכ- 28 מיליון דולר. היקף יצוא היין ומשקאות חריפים בשנת 2012 היה כ- 26.2 מיליון דולר. המספרים מראים ירידה דווקא, ולא עלייה.

שוב אני מצטט את פרופסור הדס, שבשנתיים האחרונות כתב מאמרים רבים בנושא. לצערנו מנכ"לית יקב רמת הגולן אינה מכירה במציאות העגומה של התעשייה. פרופסור הדס רק יכול לצעוק בקול רם "אמרתי לכם" ו - אמר וצדק:

"הגדלת עודפי היין תורצה ונתלתה ב"אמת הכלכלית" לפיה כאשר יש מחסור במוצר, היצעו פוחת, יחסית לביקוש, מחיריו עולים ולהיפך – ההיצע גדול מהביקוש, המחירים ירדו והצריכה תעלה.

אולם חוקי ההיצע-ביקוש הנוהגים בשוק פתוח ובלתי תלוי, אינם בהכרח חוקי התנהגות היצרן (היצע, מחירים) מול התנהגות הצרכנים בשוק הדוניסטי (הערכת הצרכן למידת ההנאה שלו מהמוצר כנגד ירידת מחירים, מבצעים להגברת צריכה והעדפתו לאיכויות מוצר), הנהוג בכלכלת היין".

במאמר אומרת לוי-רושנסקי: "גם המצב הלא ברור של יקבי כרמל אחרי המכירה לא מסיף לבהירות, אבל אני אופטימית, כי כשיש עודף היצע. לאורך זמן הטובים ישרדו, והאיכות עוד תוסיף להשתפר".

אז נכון שיקב כרמל עובר שינוי, ואכן אף אחד לא יודע לאן יוביל השינוי הזה. "המצב הלא ברור של כרמל", זה מה שבחרה מנכ"לית רמת הגולן לומר. אבל מה עם המצב הברור של יקב ברקן שנטע בשנים האחרונות מאות דונמים של כרמים? מדוע מצב זה לא מדאיג אותה?

פרופסור הדס מצביע על כך שיש נטיעות לא רווחיות בישראל, שבוצעו בלי לקרוא את מצב השוק. נוטעים עוד ועוד ענבי יין, על אף שיודעים כי התצרוכת לא עולה.

בראיון דיברה לוי-רושנסקי על עליית כוחו של היין הישראלי בחו"ל, ושוב השאלה: האם אמירה זו מגובה בדוחות כלשהם, ובהשוואה לעומת שנה שעברה? כמה בקבוקים מכרו יקבי רמת הגולן לשוק הכשר ולשוק הלא כשר? אין נתון ואין סטטיסטיקה, רק מילים.

ושוב, יקב ברקן הוא היחידי שמחויב בדוחות ובמאזנים ורק על פי זה אנו יכולים לשער מה קורה בענף. ועל פי הדוחות האחרונים המצב בענף בבעיה. ולא, העתיד לא ורוד.

לסיכום: לשבת מול כתב של עיתון העסקים גלובס ולומר מה שענת לוי-רושנסקי אמרה ללא ביסוס, ללא מספרים, לא מראה על ביטחון ושלווה אלא לכאורה על פאניקה, ועל חוסר אחריות כלפי הענף.

לא יתכן ניתוק מוחלט כזה כשכל הענף נמצא בסכנה. אין חוק, אין תקנים, אבל את קברניטי הענף ואת מנכ"לית יקב רמת הגולן זה לא מעניין בכלל.

משחקי הכוח מול ברקן, התקווה כי כרמל לא יתרומם ומשחקי הורדת הידיים פוגעים בענף, והגיע הזמן להפסיק להאשים אחרים: את הלקוחות, את רשתות השיווק, את המגדלים. את כולם. מלבד את עצמכם.

אתם מייצרים יין. אתם צריכים גם לדעת למכור אותו. לחנך ליין, להעצים את התעשייה הקטנה הזו, ולתת ליקבי הבוטיק רוח גבית, כי בלעדיהם לא תהיה תרבות יין ולא יהיו דרכי יין. קצת אחריות כלפי כולם.