דינמיקה של כף הרגל והטיפול בהפרעות הקשורות ברגליים. 

הרגל היא יחידה תפקודית המורכבת מעצמות, שרירים, גידים, רצועות, עצבים וקרום.

מאז התקופה הפרהיסטורית מבנה הרגל השתנה לא מעט.
למעשה, התפתחות המוח של האדם התרחשה לאחר התפתחות של הרגל.

אנתרופולוגים מאמינים שיכולתו של האדם להפוך להולך על שתיים, היא זאת שאפשרה לקליפת המוח להתפתח.

הרגל היא מבנה מורכב!
כמעט רבע מכלל העצמות בגוף נמצאים בכפות הרגליים, 52 עצמוצ בשני הרגליים.
ואלו הם העצמות (בכף רגל אחת):
1- טאלוס - הערקום
1- קלקנאוס - עצם העקב
1- נביקולר - עצם הסירה
1- קובואיד - עצם הקוביה
3- קוניפורמים - עצמות הטריז
5- מטטרזל - עצמות המסרק
14- פלנג - עצמות הגלילים (הבהונות)

בנוסף, יש בכף הרגל ריכוז גבוה של קצות עצבים, בדיוק כמו בידיים.
המבנה הייחודי של כף הרגל מאפשר לו לתמוך במשקל המלא של גוף האדם.
מבנה כף הרגל בנויה בצורת קשתות, מבנה זה מאפשר לכף הרגל לבלום את הזעזועים הנוצרים עקב הליכה, ריצה וקפיצה.
השרירים, הגידים והרצועות המחוברות לעצמות, והעצבים מתפקדים בצורה מופלאה מרגע נחיתת העקב (Heel strike) ועד לסיום מחזור ההליכה (toe off).
כמובן שהרגל אינה מתפקדת לבד, אלה בשיתוף תנועת הקרסול, הברך, ירך וגב תחתון.

שלושת השלבים בהליכה.

1. נחיתת עקב - Heel strike:
מרגע נחיתת העקב באדמה, נוצרת תהליך של העברת מידע על שינויים בתוך האורגניזם מהשרירים והגידים אל המוח, באמצעות עצבים סנסורים ומוטורים.
בזמן נחיתת העקב, הרגל נמצאת במנח "סופינציה", כלומר עם נטייה קל לחלק החיצוני.

2. Mid Stance - העברת עומסים:
זהו שלב בו נוצרת ספיגת / בלימת זעזועים בכף הרגל.
הרגל ננעלת והברך מתחילה בכיפוף ומתכוננת לצעד הבא.
הגרל נכנסת למנח פרונציה (סטייה קלה כלפי פנים).
שלב זה הוא הכרחי לפריקת העומסים.

3. דחיפת הבוהן - Toe off:
בשלב זה של הדריכה, נוצרת חלוקת עומסים באזור הכריות.
חלוקת העומסים מתחילה ממפרק החיצוני החמישי, כשמנח הרגל חוזרת לסופינציה, ננעלת והופכת לנוקשה ומסיימת את תהליך ההליכה בכך שהבוהן יוצר מנוף ותנופה לצעד הבא.

מתי מתעוררות הבעיות בכף הרגל?

בכדי שכפות הרגליים יתפקדו כראוי, כף הרגל חייבת להיות מסוגלת להינעל בנחיתת עקב במנח סופינציה, ולהשתחרר בנעילה בשלבים המבוקשים בזמן ההליכה.
רוב הבעיות בתפקוד הרגל מתעוררות בשלב השני של הדריכה "Mid- Stance".
אם כף הרגל בשלב זה תסטה כלפי פנים מעבר לנורמה, מצב זה עלול ליצור עומס ברצועות הפלנטר פאסיה (מה שעלול לעורר "דורבן"), שברי מאמץ בשוק (shin splints) וכאבי ברכיים עקב "פיתול" עצם השוקה שהיא חלק ממפרק הברך.

לאלו שכף רגליהם נוקשה, כלומר עם נטייה של מנח כף הרגל לחלקו החיצוני, ואינו יוצר פרונציה.
אלו אנשים הסובלים מנקעים, שברי מאמץ בעצמות הקטנות בכף הרגל, כאבי בירכיים הנוצרים מהליכה לא טבעית, והעברת זעזועים בשרשרת הקינטית (קרסול, ברכיים, ירך וגב תחתון).
תסמינים רבים של בעיות בכף הרגל נוצרות עקב "שימוש מופרז" - ?over use syndrome?.
"שימוש מופרז" מרמז על פציעה המתפתחת בהדרגה, עקב שינויים בעוצמת הפעילות.
לרצים, זה עשוי להיות עלייה במספר הקילומטרים או עלייה חדה במהירות.
עבור רבים, זה יכול לקרות עקב התחלת סדרת אימונים חדשה או עלייה פתאומית במשקל או אפילו לא פתאומית כמו הריון.

לעתים קרובות, אי-סימטריה בין הרגליים, הברכיים או בעיית גב מסוימות עלולה להיות כתוצאה מאורך רגליים שונה אחת מהשנייה.
אי סימטרי באורך הרגליים היינו נפוץ בקרב האוכלוסייה ומזוהה לעתים בבדיקה שגרתית להתאמת מדרסים.
מטופלים עם פערי אורך רגליים מטופלים בדרך כלל עם הגבהה של כחצי מאורך הקיצור, כלומר, היה ונמצא כי אורך הרגל קצר ב-1 ס"מ מהרגל השנייה, נגביה את הרגל הקצרה רק בחצי ס"מ, ולאחר זמן שהגוף הסתגל להגבהה ולשינוי, נגביה בעוד מילימטרים אחדים.
אבל, אף פעם לא נגביה בדיוק! כלומר 1 על 1.

מקרים קיצוניים יותר ידרשו שינויים בנעל.
בעיות הנובעות מפער אורך הרגליים לעתים קרובות אינן באות לידי ביטוי עד לשנים המאוחרות יותר, כאשר הגוף פחות גמיש.

כיצד הנעלה נכונה יכולה לטפל בבעיות כף הרגל?

ברגע שתדע איזה סוג רגל יש לך, תדע להתאים את הנעל הנכונה לכף רגלייך.

אם הרגל שלך נוטע כלפי פנים (פרונציה), עליך לחפש נעל עם תמיכה (control) באזור הקשת והעקב.
בדרך כלל הסוליה בסוג נעליים כאלו תהיה עם נטייה קלה לחלק החיצוני והגבהה קלה בחלק הפנימי.
ניתן לזהות את הנעליים עם "התיקון" ע"י הצבע האפור והקשיח שבאמצע הסוליה בחלקו הפנימי של הנעל.

אם הרגל היא במנח הנוטע כלפי חוץ (סופינציה), עליך לבחור נעל שהיא ניטרלית אך קשה, כלומר, נעליים שלא ניתן לעקם או לסובב אותם (בצורת 8).
הכיפוף היחידי שצריך להיות בנעל לרגל כזו היא באזור הכריות של כף הרגל.

אם הרגל במנח נורמלי, תבחר נעליים ניטרליות רכות ונעימות.

בחר נעל המתאימה לסוג הפעילות שלך.

נעלי ריצה נהדרות לריצה והליכה בקו ישר.
נעליים המיועדות למשחקי מגרש, כגון: טניס, כדורגל, קטרגל, כדורסל וכו'...
מתאימות לתנועות רוחב צדדיות, ונעלי התעמלות אירוביות מתאימות לספורט בסביבה מקורה.
החלף את הנעליים שלך לעתים קרובות, נעליים בלויות תורמות לבעיות ברגליים.
ישנה סברה שאומרת שנעלי ריצה טובות ל-700 עד 1000 ק"מ, אני טוען כי נעליים טובות עד שאתה לא מרגיש בהם נוח או בלויות.

מה הם מדרסים בהתאמה אישית ובמה הם עוזרים?

מדרסים בהתאמה אישית היינו אביזר הנבנה בהתאמה אישית לתמיכה ותיקון ליקויים של מנח כף הרגל והקרסול, ובכך לשפר את התפקוד והנחות בכף הרגל.
המדרסים מוכנסים לתוך הנעליים, וניתן להעברה מנעל לנעל בהתאם לבעיה.
המדרסים הנם "העתק" של כף רגלייך אך עם תוספות תיקון הכרחיות.
המדרסים הם חלק מהרגל, אך הם גם חלק בלתי נפרד מהנעל.
עיצוב או סוג המדרס משתנה בהתאם לבעיה בכף הרגל ובהתאם לסוג הנעל.
לדוגמה, בנעלי ערב נעצב מדרס שאורכו הוא ¾ מאורך כף הרגל.
לקיחת המידה תילקח בהטבעה בקופסת ספוג או בחבישת גבס.
לקיחת המידה הנה החלק החשוב בתהליך בניה ועיצוב המדרס.
לא לכל בעיה תתאים לקיחת מידה בקופסת ספוג, ולא לכל מקרה תתאים לקיחת מידה בחבישה, כל מקרה לגופו.
יש לקחת בחשבון שלקיחת המידה בחבישת גבס מיקרת את המדרס.
ישנם 2 סוגי חבישות, האחת הזכרת לעיל, חבישת גבס והשנייה היא חבישה עם גרב פולימרית.
אני אישית לא אוהב את השיטה השנייה, מפני שלאחר לקיחת המידה הגרב מתכווצת טיפה, ואז המידה לא מדוייקת.

שימו לב! לא פעם אני נתקל בשאלה "מה הם המדרסים הכי טובים"? אין דבר כזה "מדרסים הכי טובים".

כל המדרסים טובים! כל בהתאם לבעייה שבכף הרגל, לדוגמה: אדם הסובל מפגיעה בריקמה השומנית בעקב, המדרסים "הכי טובים" בשבילו הם מדרסים רכים.

אדם הסובל מעוקם העקב (קלקנאוס ולגוס / וארוס), המדרס הכי טוב לבעייה הזו היא מדרס חצי קשיח עם הטיה חיצונית או פנימית (טומס מדיאלי / טומס לטראלי).

במקרים מסויימים, לאחר בדיקה ואבחון של כף הרגל, אני אפילו מעדיף שלא להכין מדרסים בהתאמה אישית אלה לתת מדרסים ממדף עם מבנה אנטומי לתמיכה קלה בקשת, וזאת רק בתנאי שלא נמצאו כל פתלוגיות בכף הרגל.

אז תוציאו את המילה "מדרסים טובים" מהלקסיקון.

אביזרים לתפקוד תקין של כף הרגל והקרסול.

במקרים מסוימים המטופל יזדקק לטיפול בעזרת אביזר אורטופדי.

למקרים של דלקות ובצקות ברצועות הקרסול, מומלץ לגרוב תומך קרסול אקטיבי עם סיליקון.
התומך יוצר קומפרסיה על הרצועות בעזרת הסיליקון ובך יוצר ניקוז יעיל של הנוזלים הלכודים בעזור הקרסול, ומניעת הידבקויות רקמות דלקתיות ברצועות הקרסול.
שימו לב! תומך קרסול אינו מתאים לספורט הדורש תנועות רוחב ועצירות פתאומיות, כגון: כדורגל, כדורסל, טניס, קטרגל וכו'...
תומך זה מתאים להליכה וריצה, ואין לגרוב אותו למשך כל היום אלה רק בשעת פעילות או מאמץ.

למקרה של נקע, או נקעים חוזרים בקרסול, יש להשתמש ממייצב קרסול דינמי.
מייצב קרסול דינמי אינו נועל את הקרסול, אך אם זאת אינו מאפשר נקיעה.
אי נעילת הקרסול מאפשרת העברת עומסים תקינה בשרשרת הקינטית (קרסול, ברך, ירך וגב).
מייצב קרסול קשיח משתמשים רק לאחר הסרת גבס או לאחר טראומה חזקה של הקרסול.