ישראל מנסה להרתיע את ארגוני הטרור הפלשתינים באמצעות פעולות התגמול בעומק השטח הפלשתיני ובאיומים חוזרים ונשנים על אפשרות לכיבושה מחדש של רצועת עזה ופרוק תשתיות הטרור. מסר זה חזר ונשנה על-ידי שר הביטחון, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, והשר לביטחון פנים. ואולם, גם במלחמה הפסיכולוגית אין ישראל מצליחה לבטא מסר אחיד ואמין.
בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתחילת השבוע, הציג ראש הממשלה מסרים הסותרים לחלוטין מסר זה, כאשר הוציא מכלל אפשרות פעולה נרחבת ברצועת עזה. "אל תזלזלו במה שנעשה שם. יש שם מלחמה ואנו מנהלים אותה בחוכמה. אני מאוד ממליץ שלא להסתבך בפעולות ובמחירים שלא עומדים בשום יחס לאילוצים שאיתם אנחנו מתמודדים ושאינני מפחית לרגע מחומרתם, משמעותם ומהמכאובים שהם גורמים", אמר ראש הממשלה. דבריו של אולמרט הובנו בחמאס כביטוי לחולשה, וכמשקפים היעדר יכולת אמיתית של ישראל לתת מענה צבאי מול רקטות הקסאם.
במסגרת הפעילות היזומה בעומק השטח הפלשתיני, חותר צה"ל לפגוע בתשתיות הטרור, לסכל פיגועים בתוך שטח ישראל ולהרחיק את האיום מעל הישובים הישראלים. האתגר הצבאי העומד מול כוחות צה"ל ברצועה, הופך להיות מורכב ומסוכן יותר: החמאס מארגן את זרוע הטרור שלו, גדודי עיז א-דין אל-קסאם, ככוחות צבאיים סדירים. ההכשרה הצבאית מתבצעת בשטחי ההתנחלויות שפונו על-ידי ישראל, והפכו עם הימים ל'שטחי אימונים'. במקביל: החמאס ממשיך ודואג ל"זרימת הידע", ומנהל משלחות סדירות של פעילים פלשתינים לאימונים בחסות אירן וחיזבאללה. בישראל חוששים שמדריכים צבאיים אירנים נשלחו לרצועת עזה כדי לסייע לחמאס.
חמאס מתחזק?
עדויות של חיילים וסרטוני וידיאו שמפיצה תנועת החמאס, מלמדים על שיפור טקטיקת הלחימה הפלשתינית. לוחמי החמאס מאוגדים במחלקות, ולכל אחת מהן צוות נ"ט. תצפיתנים אוספים מידע על פעילות צה"ל, והדיווח בזמן אמת מאפשר ליחידות אחרות להכין מארבי RPG ומטעני חבלה לכוחות. במקביל, שודרגה יכולת הייצור של רקטות הקסאם ושיטות הברחת אמצעי הלחימה דרך הים.
בידי החמאס וארגוני הטרור הפלשתינים, קטיושות מסוג 'גראד' בעלות טווח של למעלה מ-20 ק"מ ובעלות עוצמת הרס גדולה יותר. דיווחי התקשורת מתמקדים מטבע הדברים ברקטות הקסאם, ואולם שגרת הלחימה של ארגוני הטרור הפלשתינים כוללת עשרות רבות של פיגועים מדי חודש, ובכללם, ירי נק"ל ונגד טנקים לעבר חיילים ואזרחים השוהים על קו הגבול עם רצועת עזה.
מסר של חולשה אסטרטגית
המציאות ברצועת עזה הינה של מלחמת התשה נעדרת הכרעה בין ישראל לארגוני הטרור הפלשתינים. ישראל ויתרה על עקרונות המלחמה אותם קבע בן-גוריון, ועיקרם: העברת הלחימה אל שטח האויב ומאמץ עליון להביא להכרעת האויב מוקדם ככל האפשר, על-מנת להימנע ממלחמת התשה.
דפוסי הלחימה שאומצו על-ידי ממשלת ישראל, משדרים מסר של חולשה אסטרטגית כלפי מדינות שכנות, בעלות עוצמה צבאית רבה הרבה יותר מאשר החמאס, בגין ההודאה הישראלית באי היכולת להכריע את הטרור הפלשתיני וההשלמה הלכה למעשה עם תקיפת ריכוזי אוכלוסיה ובלבד שאין נפגעים בנפש. מעבר לכך, הפקרת יישובי הנגב המערבי לגורלם, והכפייה עליהם להשתתף במשחק ריאליטי יומיומי של "רולטה רוסית", מחלישים את החוסן הלאומי והאמון של הציבור בממשלה ובממסד. נראה כי התחושה אצל רבים הינה שישראל הפכה בעיקר ל"מדינת תל אביב", המנסה בכל מחיר לשמר את "הבועה".
