רבות כתבתי כאן אודות חוסר התפקוד של אגף ההסברה, על התעלמותה של שרת החוץ מהתופעה המדאיגה, על הצורך בגוף הסברה לאומי, וכן על ההתעלמות מהאינטרנט ככלי הסברה מרכזי. אך הפעם, נדמה כי משרד החוץ שובר שיא חדש של עצמו. שימו לב לרמת התפוקה של אתר האינטרנט ההסברתי בתאריך: 7 בפברואר 2008, יום אשר היה גדוש באירועים ביטחוניים-מדיניים חשובים, הראויים לתגובה הסברתית הולמת. אז הנה לכם, דוגמה נוספת לחידלון.
להלן עיקרי האירועים: יום חמישי
1. צמצום אסקפת החשמל לרצועת עזה, בעקבות התוכנית שאושרה בידי סגן שר הביטחון, מתן וילנאי. להזכירכם, החטלתה של ישראל זכתה באחרונה לביקורת נוקבת במיוחד.
2. המשך ירי קסאמים לעבר שטח ישראל.
3. התבטאותו של שר הביטחון, אהוד ברק, ביחס לירי הפלשתיני: "אם יימשך ירי הקסאמים מעזה - נגביר ונגביר עוד את פעילותנו, ואת הפגיעות בצד השני. עד שנביא לפתרון".
4. הותר לפרסום כי לפני כשלושה שבועות תפסו כוחות צה"ל, בשיתוף המנהל האזרחי ומשטרת ישראל, משאית ובה 800 ק"ג של אשלגן חנקתי המשמש לייצור חומר נפץ ורקטות קסאם. הכוחות לכדו את המשאית במעבר אליהו, מדרום לקלקיליה.
5. דווח כי פעילים פלשתינים בעזה 'מתרברבים' על כך שלאחרונה הגדילו באופן ניכר את מאגר הנשק, בעקבות פריצת מעבר הגבול ברפיח. בחמאס התגאו: עלות פיגוע ההתאבדות בדימונה - רק 50 שקל עבור ההסעות.
6. צה"ל חושף בורות לשיגור תת-קרקעי של רקטות קסאם.
להלן: התגובה ההסברתית
הנה כי כן, נראה כי לא היה משעמם היום. כל אחד מן האירועים הללו, יכול וצריך היה להיות מטופל ברמה ההסברתית, תוך חידוד המסרים הרלוונטים בתקשורת הזרה. מכאן, ראוי שנפנה לתוצרים של אתר משרד החוץ, 7 בפברואר 2008:
1. כתבות מאתר Ynet: גורמי ההסברה במשרד החוץ החליטו להפוך את אתר החדשות של Ynet, למפיק תוצרי ההסברה המרכזי: שתי כתבות ראשיות מפנות לדיווח מהאתר הישראלי באנגלית.
משמעויות: קשה שלא לתהות מדוע נדרש משרד החוץ להסתמך על אתר החדשות Ynet. האם Ynet הוא עתה המסבירן הלאומי? האם כתבי האתר אמורים לשרת את האינטרסים של ההסברה הישראלית? מדוע כל כך קשה לאנשי ההסברה של משרד החוץ, אשר זוכים למשכורות נכבדות ופנסיות ראויות, לפרסם הודעות משולחנם שלהם, כאלה אשר כוללות מסרים הסברתיים ברורים?
מה אנו משדרים בכך כלפי מעצבי דעת הקהל בעולם? שמשרד החוץ אינו יכול לייצר מסמך הסברתי פשוט בעצמו, ונאלץ להסתמך על אתר תקשורת ישראלי? זה הרי אבסורד. אם הם אינם מסוגלים לייצר הסברה, תהיו נא הוגנים, חברי המשרד, ותאמרו לציבור: "אנו לא מסוגלים". תעבירו את האחריות לגורם אחר. אבל תעשו משהו.
2. אתר משרד החוץ מדווח אומנם על ירי הקסאמים, אך מתעלם מפיגועי הירי הנמשכים. באתר אין מפות המתארות את מיקומי הירי או נפילות הקסאם.
משמעויות: משרד החוץ אינו מייחס חשיבות "הסברתית" על כך שהאיום מעזה אינו רק בדמות ירי מהאוויר; אחרי הכל, ישנה מידי יום פעילות חבלנית שוטפת, ולא רק מצד חמאס, של ירי לעבר ישובים ישראלים, כשהמטרה אחת היא: לרצוח ישראלים.
3. למרות שהתרענו וכתבנו: טרם ישנה התייחסות לכך שחמאס נטל אחריות לפיגוע בדימונה.
4. אין התייחסות ללכידת משאית התופת. אגב כך, ראוי להדגיש: ב-20 לינואר 2008 כתבנו כאן על מחדל דומה: הפלשתינים ניסו להחדיר לשטחים חומרי נפץ במסווה של "ציוד הומאניטארי", תוך ניצול ציני של נקודות המעבר. התגובה: משרד החוץ מתעלם מהאירוע ואינו מנצלו הסברתית.
5. אין כל מסרים הסברתיים אודות צמצום החשמל לרצועה.
6. אין כל התייחסות להתרברבות פעילי החמאס, ביחס להגדלת מאגר הנשק להוצאת פיגועי התאבדות. במילים אחרות: שוב - פספוס הזדמנויות הסברתיות רבות.
פנייה אישית
גברתי שרת החוץ, ציפי ליבני. רק אתמול (יום ד', 6.2.08) הדגשת כי "קיים פער בין דימויה של ישראל לבין ערכיה ומה שהיא באמת, לא רק כמדינה כי אם גם כחברה". אם כן, מה בדיוק עושה משרד החוץ כדי לטפל בנושא? האם התעלמות מהאינטרנט ככלי הסברה בעידן המודרני, היא הדרך לשנות מציאות כואבת? "פערי תדמית", כלשונך, הרי משמעותם "בעיה". ובבעיות ?צריך לטפל.
מדוע אינכם לומדים מארגוני הטרור, כדוגמת חמאס, חיזבאללה ואל-קאעידה, ומנצלים את הרשת ככלי להפצת מסרים, תמונות, ונתונים? טפלו נא בבעיה.
ועכשיו, אתנחתא קומית
את האנקדוטה הקומית מספק היום דווקא אתר דובר צה"ל, אשר על-רקע כל האירועים בחר כותרת מיוחדת, יצירתית והסברתית במיוחד: לא ירי הקסאמים על שדרות, לא פיגועי הטרור, לא המצב הביטחוני בגבול סיני, לא משאית התופת שנלכדה, לא צמצום החשמל בעזה. אתר צה"ל מצא לנכון, לא תאמינו, לפרסם בכותרתו הראשית (באתר בעברית ובאנגלית), ידיעה אודות פיתוח "גאוני" של רס"ר בחיל האוויר, אשר המציא מכונה המסוגלת לדחוס 12 פחיות שמן לנפח של פחית אחת בלבד. לסיכום: הנה לכם, חברים יקרים, הסברה ישראלית במיטבה. פחיות, כך נראה, חשובות יותר מהסברת פעילות צה"ל בדעת הקהל הבינלאומית.
הפנינו שאילתא בעניין זה לדובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו. בדובר צה"ל הגיבו לדברים, וטענו כי סוגיית החשמל ברצועה "שייכת למשרד הביטחון", ומכאן ש"אין צה"ל מדברר אותה". ואולם, "מכונת הפחיות" דחקה מן הכותרות לא רק התייחסות לצמצום החשמל, אלא גם כתבות על המשך הירי, על משאיות התופת שנלכדו, ועל גילוי מנהרות לשיגור רקטות קסאם, כך שסדר העדיפויות ההסברתי בצה"ל, בכל זאת, ועם כל הכבוד הראוי לטכנולוגיית הפחיות, נראה אפוא תמוה בעליל.
ונקודה למחשבה: אם אנחנו כבר מדברים על "פטנט הפחיות", ואם כבר אתם דחוסים פחיות ומצמצמים נפח, ראוי לשקול לשלוח את התוצר למחזור פעיל של מתכות, במקום סתם להסתפק בהעברת הפסולת לרמת חובב, כלשונכם. רשימת עשרות מפעלים העוסקים במחזור, נמצאת אגב, באתר המשרד להגנת הסביבה. לשירותכם.
