"אלה את חייבת לעזור לבת שלי ולטפל בה! בחודשים האחרונים היא לא מוכנה לישון לבד בחדר שלה. היא רוצה שנשב לידה כל לילה עד שהיא נרדמת וכאשר היא מתעוררת בבהלה באמצע הלילה היא רצה אלינו בבהלה. למרות שהיא כבר בכיתה ו' היא מפחדת להישאר לבד בבית אפילו לכמה דקות. ובנוסף לכל, היא לא מוכנה ללכת לבד לשום מקום. אני צריכה כל הזמן ללוות אותה באופן צמוד. לפעמים אני כבר כל כך מוצפת וכועסת עליה. הייתי מצפה שילדה בכיתה ו' תהיה יותר עצמאית"!
פניה כזאת או דומה לה אני מקבלת לעיתים קרובות מהורים. הגילאים של הילדים יכולים לנוע מגיל בית הספר היסודי עד לתיכון ואפילו לצבא. התופעה הזאת של פחדים מוגזמים בקרב ילדים גורמת למצוקה רבה הן אצל הילד והן אצל ההורים. הילד חש הרבה בושה וחוסר אונים מול התופעה וההורים מנסים לסייע ככל שביכולתם אך עדיין מאמציהם לא עוזרים ואפילו מחמירים את החרדה אצל הילד ואת הכעס וחוסר האונים של ההורה.
אז בואו ננסה להבין את התופעה ולקבל כיוונים כלליים מה ניתן לעשות. ישנן סוגים שונים של פחדים: פחדים מולדים, פחדים התפתחותיים ופחדים נרכשים. במאמר זה נתמקד בפחדים נרכשים אשר מפתתחים במהלך הילדות כתוצאה מטראומה או חוויות לא נעימות כגון: פחד מחברת ילדים אחרים או אנשים בכלל, פחד ממקומות סגורים, חרדת בחינות ועוד. הילד חווה פחד כאשר הוא תופס שיש פער בין משימה מסויימת שהוא אמור לבצע לבין הכוחות הפנימיים שהוא תופס שיש לו לבצע אותה. הפחד עלול לגרום לתופעות כגון: ביצוע כושל חוזר של המשימות, שיתוק וקיפאון במצב בו יש לבצע את המשימה (כגון בלק אווט במבחנים), דחיינות והימנעות. כאשר הפחד מתמשך ונמצא ברמה גבוהה הילד ומשפחתו משלמים מחירים גבוהים ביותר.
טיפים להתמודדות הורית יעילה
-לתת לילד תחושה כי פחדיו הינם טבעיים. חשוב לא ללעוג או להפחית בערכם של פחדים אילו. פחד שלא מקבל לגיטימציה עלול לגדול.
-יש לאפשר לילד להביע את רגשותיו ואת פחדיו. אמור לו :"מותר לפחד". זיכרו רגשות הם תמיד לגיטימים. אפשר לבקש מהילד לצייר את הפחד ואז לנסות להתיידד איתו. הפחד הוא חלק בתוכינו שזקוק לתשומת לב. אפשר ורצוי לאמר לילד שהפחד רוצה להיות חבר שלו. כאשר הילד רואה את הפחד כחבר ולא כאויב הפחד קטן ומשנה צורה. ישנם ספרי ילדים נהדרים המדגימים רעיון זה כגון: "פחדון בארון,, "מפלצולה" ועוד.
-לחזק את הילד באמצעות אמירות כגון: "אתה מסוגל להתמודד עם הפחד כי אתה כבר יודע כיצד להתמודד איתו. ( דרך ההתיידדות איתו).
-מומלץ לתרגל יחד עם הילד הרפיה ולפני השינה להשמיע לילד בחדר קובץ מושמע של הרפיה איתה הוא יוכל להירדם בכוחות עצמו.
-לחץ של ההורה כתגובה לחרדה של הילד מגביר את החרדה אצל הילד. על ההורה להגיב ברוגע ובאיזון עד כמה שאפשר לתגובות החרדה של הילד. חשוב גם לשים גבולות לילד ולא לאפשר לו כל דבר שהוא רוצה כגון: לישון במיטת ההורים.
-הילד זקוק למידע מהימן מהמבוגר על מנת "לעשות סדר" בבליל הרשמים, אותם הם קולטים. חשוב לא להסתיר אינפורמציה בסיסית מהילד ולחשוף אותו למידע מבוקר לגבי האירוע המלחיץ. חשוב שההורה יסביר לילד מה עומד לקרות ומה מצופה ממנו במצבים שונים (הטרמה).
-במקרים שהחרדה והפחד של הילד נמשכים ויוצרים סבל לילד ו/או למשפחה מומלץ להפנות את הילד לטיפול מקצועי לטיפול בחרדות.
אלה ארנון Ella Arnon מנהלת מרכז ההכשרות- "זווית שונה ללמידה". יועצת חינוכית MA , מנחת הורים, מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית .
