הקיסר הצהוב חואנג די שאל את צ'י בו: "שמעתי שאנשים בזמנים הקדומים, דיברו על בני האלמוות, שידעו את סודות היקום, ואחזו ביין ויאנג-בעולם- בכף ידיהם. הם ינקו תמציות מהטבע ותרגלו צ'י גונג, ותרגולי נשימה והדמיה בכדי לאחד את הגוף הנפש והרוח. הם נותרו ללא הפרעה ומכך הגיעו לרמות הישגים יוצאות דופן. האם תוכל לספר לי אליהם?"
השיב לו צ'י בו : " בני האלמוות שמרו על האנרגיות שלהם ממוקדות וטהורות, ואיזנו את גופם עם הסביבה וכתוצאה לא הראו את סימני ההזדקנות הרגילים והיו מסוגלים לחיות מעבר למגבלות הטבעיות. היו אלו בעלי סגולה אמיתיים, שהבינו את דרך החיים, והיו מסוגלים להסתגל ולהתאזן עם היקום והעונות. הם גם היו בעלי יכולת לשמר את כוחותיהם הנפשיים בעזרת ריכוז. אנשי סגולה אלו לא חיו כבני אדם רגילים, שנטו להזיק לעצמם. הם יכלו לנדוד ללא הפרעה לזמנים ומקומות שונים, מכיוון שלא נמשלו ע"י התפיסות הרגילות של זמן ושל מרחב. תפיסותיהם החושיות היו על טבעיות, והרחיקו מעבר לראיה ולשמיעה של בני אנוש רגילים. הם היו מסוגלים להאריך את תוחלת חייהם הבריאים, כמו שבני האלמוות יכלו. החכמים חיו בשלווה תחת השמיים על גבי האדמה, עוקבים אחרי קצב הכוכבים והיקום. הם הסתגלו לחברה ולא הושפעו בידיי נטיות חברתיות. הם היו חופשיים מרגשות קיצוניים וחיו קיום מאוזן ומספק. התנהגותם, הופעתם ודרך חשיבתם החיצוניות לא שיקפו את מנהגי החברה הסותרים. החכמים נדמו עסוקים, אך לעולם לא עייפו. בתוכם לעולם לא חשו מעמסה. הם שכנו ברוגע, מזהים את טבעו הריק של הקיום האנושי. החכמים חיו מעבר למאה שנים, מכיוון שלא פיזרו או הפיצו את האנרגיות שלהם. אנשי הטבע הלכו אחרי הדאו, הם חיו בתאום עם תבניות הקצב העונתיות: שמיים וארץ, ירח, שמש, וכוכבים. הם שאפו ללכת בדרכים הקדומות, ובחרו לא לנהל סגנון חיים נטול גבולות. הם חיו בפשטות ונהנו מחיים ארוכים."
