בגידות אונליין - בגידה בעידן הדיגיטלי 

בעבר היה קל מאוד לזהות בגידה. אם אדם היה מקיים יחסי מין מחוץ למסגרת היחסים המחייבת שלו (נישואין, חברות מחייבת וכדומה), הוא היה נחשב כבוגד. בעולם העכשוי, כאשר ישנם מדיות חברתיות רבות המגוונות כמו פייסבוק, חדרי צ'ט, אתרים פורנוגרפיים, מצלמות רשת אינטראקטיביות, הודעת SMS, הודעות אינטרנטיות, אתרי היכרויות וכדומה, ההגדרה לבגידה הופכת להיות שנויה במחלוקת, מעורפלת ופחות ברורה. האם רק מפגש פיזי-ממשי בין אנשים נחשב כבגידה או שמא פלירטוט עם מישהו שנמצא מול מצלמת רשת בחצי השני של העולם נחשב כבגידה באותה מידה? האם אוננות מול אתר פורנוגרפי נחשב כבגידה? מה לגבי אנשים שאיתם מפלרטטים מינית בפייסבוק או באתרים אחרים?

בואו נודה על האמת, עבור הרבה מאוד אנשים שעברו את גיל 40-50, זהו עולם חדש ומבלבל - מה נחשב כבגידה ומה לא. לכן, נמצאה הגדרה פשוטה ודי ברורה למה נחשב בגידה מינית. הגדרה זו הינה תוצאה של עבודה ארוכת שנים בני זוג ובני זוג נבגדים, אשר הגיעו לטיפול.

בסופו של דבר, בגידה מינית היא לא האקט הפיזי - בין אם בעולם האמיתי או בעולם האינטרנטי - אלא העובדה שמסתירים סוד מבן הזוג שלך , איתו אתה כביכול חולק כמעט כל דבר. אם האדם גולש לאתרים פורנוגרפיים ובן הזוג יודע על כך והוא בסדר עם זה, זו איננה בעיה. הקושי הוא כאשר בן הזוג לא יודע ואתה מסתיר ממנו. כאשר אתה משוחח  בפייסבוק עם חבר/חברת נעורים, אהבה מהעבר, משהו שלמד אתך וכו' ובן הזוג שלך יודע על כך ולא איכפת לו - אין בעיה. אבל אם אתה שומר על אינטראקציות אלה בסוד מבן הזוג שלך, אולי זה הזמן לחשוב על מה אתה באמת עושה. בעיקרון אם וכאשר מסתירים התנהגות מינית או רומנטית עם אחרים משמעותיים לך, עוסקים בבגידה. מאוד פשוט וברור.

למרבה הצער, אנשים שמסתירים ומרמים, אינם מבינים את ההשלכות החמורות של התנהגותם המינית החשאית והשפעתה על חיי הרגש לטווח ארוך - של הבוגד ושל הנבגד. לרוב, כאשר מגלים את הבגידה (למרבה הפלא זה בדרך כלל קורה), אלה לא יחסי המין הגורמים לכאב, אלא העובדה שהאמון שנתנו בבן הזוג, באדם הקרוב לנו ביותר  - התנפץ לרסיסים. בן הזוג הנבגד לא מתייחס לשאלה האם הבגידה הייתה און-ליין, שמוש בפורנו או בכל דרך דומה - הכאב הנגרם דומה לבגידה ממשית והוא נורא. ישנם מחקרים המראים שגילוי כזה עלול לגרום למצבים הדומים ואופייניים להפרעת דחק פוסט טראומטית .ptsd

במובן מסויים,  בן הזוג הבוגד כאשר הוא נתפס, מרגיש הקלה. זאת משום שהוא נמצא בסיטואציה אשר המרכיבים שלה הם סוג של התמכרות וכאשר הוא נתפס הדברים נפסקים (לפחות לאותה התקופה). בעוד בן הזוג הנבגד חש מופתע מהמידע שהגיע אליו, גם אם ידע או חשד בסתר ליבו שישנה התרחשות מהסוג המצויין לעיל. ההשלכות של הידיעה שבן הזוג בגד בך מובילות לחוסר אמון גם בתחומים אחרים, החשדנות וחוסר האמון מועתקים לכל תחומי החיים המשותפים. הדבר גורם לכאב וצער גדולים ביותר. אחרי הכל, חושבים בני הזוג הנבגדים, רמאות הוא דפוס מתמשך ולא מקרה בודד. פרט לכך, הפציעה, הכאב והטראומה נחווית על ידי שותפים שנבגדו כחוסר אמון מוחלט כלפי בן הזוג הבוגד, קשה להם לסמוך עליו שיהיה שם בשבילם בעתיד.

אין זה יוצא דופן שאחד מבני הזוג חושד שבן הזוג האחר בוגד בו, בדרך כלל אלה אינטואיציות המבוססות על שברי מידע. בן הזוג הנחשד מכחיש מכל וכל את החשדות נגדו מסביר ומתרץ כל אחת מהטענות וכו'. לעיתים בן הזוג הנבגד מואשם בחשדנות יתר ופרנואידיות. לאורך זמן אלה עלולים להרגיש שבהם הבעיה ולא בבן הזוג הנחשד. לפתע מתעורר ספק לגבי היציבות הרגשית וישנן טענות שהחשדנות שלהם היא מקור הבעיות בזוגיות. רבים מתחילים בשלב זה להטיל ספק בעצמם ובראיית המציאות והבטחון העצמי שלהם נפגע ומתערער.

לכן, אין זה פלא שכאשר בן הזוג הנבגד מגיב רע כאשר הוא מגלה סוף סוף שצדק לכל אורך הדרך. החוויה היא של תנודתיות רגשית בין זעם, דכאון, חרדה, בכי ויאוש. יש אלה המחליטים בתגובה  "להחזיר", לבן הזוג הבוגד בחזרה על ידי רומן מזדמן (בדרך כלל מתחרטיםושונאים עצמם על המעשה). התנהגות כפייתית היא, לעיתים קרובות, חלק מהתגובה הטראומטית הכוללת אכילת ייתר או חוסר תאבון מוחלט, פעילות פיזית מוגברת, קניות בלתי נשלטות וכדומה. למעשה, אין זה יוצא דופן ביחסי תלות זוגיים לפתח התנהגויות כנ"ל עוד בטרם הבגידה נחשפה, בשלב החשדנות.

למרבה הצער, רק בשנים האחרונות החלו לחקור את נושא הטראומה של בגידה מינית במדיה הדיגיטלית. עם זאת, מטפלים זוגיים ופרטניים צוברים במהירות תובנות על ההשפעות הרגשיות של הבגידה לטווח ארוך ומשמעותה בחיי הפרט והזוג. אין ספק כי למי שנבגד יש את הזכות לכעוס, להיות חשדן, פגוע ומבולבל. הוא זקוק לאישוש והכרה ברגשותיו ולעזרה בעיבוד הבושה והכאב של להיות מרומה. לצד זאת הוא זקוק לעזרה ותמיכה כדי לנוע קדימה ולא להיתקע במקום הפגיעה.  רבים מהנפגעים זקוקים להדרכה בסוגיות התנהלות יומיומיים כמו לדוגמא התמודדות עם התנודתיות במצב הרוח,  דאגה לבריאות הפיזית, הנטיה לחקור ולרצות לדעת שוב ושוב מה בדיוק היה בבגידה, מה עושה או מה עשה בן הזוג בכל רגע נתון.

מהספרות המקצועית ומנסיוני המקצועי, מרבית הזוגות נשארים במערכת היחסים גם לאחר שהתגלתה הבגידה. במקרים בהם בני הזוג נשארים יחד, עשוי לקחת זמן רב כדי לבסס מחדש את האמון בבן הזוג שלהם - גם כאשר בן הזוג מתחייב לשינוי התנהגותי באופן חד משמעי, כולל תקשורת פתוחה, כנות ולחיות חיים של יושרה (integrity) בכל תחומי החיים.  באופן פרדוקסלי, אחרי תקופת משבר והתמודדות איתה, בגידה עשויה להביא לצמיחה והעצמה זוגית ולהישארות יחד לטווח ארוך.

עם זאת, רבים מהאנשים שבגדו בהם מחליטים שהכאב וההשפלה גדולים יותר מהרצון להישאר ולשקם את מערכת היחסים. הם מרגישים שמלכתחילה מערכת היחסים לא הייתה טובה, לא היה אמון ומכאן שאין מה לשחזר או לתקן בנושא האמון. כאשר התחושה היא שאין מה ואין סיבה לתקן, הוא נפרד ועוזב את מערכת היחסים הזוגית.

בסופו של דבר, מה שהכי חשוב לבני זוג שנבגדו, ללא כל קשר אם הם נשארים במערכת היחסים או לא, הוא איך לומדים לגדול ולהתעצם מהנסיון. בדרך כלל הדבר כרוך בהצבת פיתוח והעצמת העצמי מחדש. ללמוד לבטוח שוב באינסטינקטים ובתחושת המציאות שלהם, ללמוד להביע רגשות באופן גלוי, פתוח ונאות. לפתח ולחזק רשת תמיכה חברתית, לעסוק ולטפח פעילויות התורמות לבריאות הפיזית והרגשית ולהיות ממוקד במה טוב עבורך.