להלן מספר דוגמאות בולטות לטיעון שלי, כי הכישלון האמיתי שלנו כחברה וכמדינה איננו נעוץ רק בהנהגה שהצמחנו, אלא באליטה כולה:
טול לדוגמא את מלחמת לבנון השנייה:
כיצד יתכן שרמטכ"ל מהולל מוצא זמן לשיחה עם יועץ ההשקעות שלו בשעה שאירוע בעל השלכה ביטחונית מן המעלה הראשונה מתגלגל בשיא עצימותו?
כיצד יתכן שהאליטה איננה מנדה רמטכ"ל שכזה?
כיצד יתכן שהאליטה איננה גורמת להתפטרותו המיידית של אולמרט, ראש הממשלה, אשר הוא האחראי הישיר והעיקרי למחדלי מלחמת לבנון השנייה.
לא זו בלבד שהאליטה איננה מסיימת את דרכו הפוליטית של ראש הממשלה, אלא היא נותנת גושפנקא להמשך כהונתו כראש ממשלה, וזאת באמצעות שורה ארוכה של מהלכים עקיפים וישירים:
ראשית, חשוב להבין שראש הממשלה איננו פועל כאדם יחיד. מסביבו יש מטה שלם, מערכת שלמה של מקורבים, יועצים, יחצנים, פרסומאים, לחשנים, רבנים, עו"ד ועוד שכולם עובדים תחת שרביטו. כל אלה עשו וממשיכים לעשות הכל, אבל ממש הכל, על מנת שאולמרט ימשיך לכהן בתפקידו, חרף המחדלים החמורים להם הוא אחראי. אף אחד מכל אותם עשרות ומאות מקורבים למיניהם לא העז לומר לו "עד כאן", טול אחריות למחדלים והתפטר. נהפוך הוא! האליטה שמסביבו עשתה כל מה שניתן לעשות, בדרכים מתחכמות ומתחמקות על מנת שראש הממשלה ימשיך עוד ועוד בתפקידו. והרי כל עוד הוא ממשיך לכהן בתפקידו אותם מקורבים ממשיכים לקבל טובות הנאה מעצם היותם קרובים לצלחת. מההשפעה. מהכוח. מהכסף. שום דבר לא מעניין את האליטה חוץ מלהיות קרובים לצלחת, גם אם המחיר של כל זה הוא הידרדרות ערכים מוחלטת, וכן, גם הרוגים ופצועים.
על מנת להתהלך עם צוואר מורם ועם מצפון נקי האליטה שלנו משכנעת את עצמה בשיא הציניות שאולמרט הוא האלטרנטיבה היחידה למנוע הידרדרות. חס וחלילה מבחינת האליטה שלא יעלה לשלטון מישהו אחר, שהוא לא משלנו, או מפלגה אחרת שאנו לא תומכים בה. לכן לוחשים המקורבים זה לזה "המטרה מקדשת את כל האמצעים", לנו מותר לעשות ה - כ - ל אבל ממש ה - כ - ל על מנת לשמור על אולמרט בשלטון גם אם הוא האחראי הראשי למחדלי מלחמת לבנון השנייה.
וזו הנקודה.
האליטה שלנו ויתרה כבר מזמן על הערכים החשובים באמת של יושרה, אמינות, אינטגריטי, עקביות והגינות בשל שיקולים צרים, קצרי טווח וקצרי ראות.
בין היתר, האליטה שלנו עזרה לאולמרט, במהלך מתחכם שהגו אותו, קידמו אותו והגנו עליו משפטנים ויחצנים מבריקים צינים וחסרי ערכים להקים ועדת בדיקה אימפוטנטית אשר כל מטרת הקמתה היתה לסכל הקמת ועדת חקירה של ממש, ומתוך מטרה מחושבת מראש למשוך זמן ולמנוע קבלת מסקנות אישיות כנגד אולמרט, מסקנות אשר היו מביאות להפלת הממשלה.
והיה גם מי שהגיש את העתירה חסרת הסיכוי לבג"ץ כנגד הקמת ועדת הבדיקה אשר נולדה וגוועה בחטא, אם היו שואלים את עמדתי מראש הייתי אומר לעותר שהבג"ץ ידחה את העתירה, כפי שאכן אירע. הרי כבר אמרנו שהאליטה שלנו מורכבת גם משופטי בית המשפט העליון, והערכים של שופטי הבג"ץ אינם שונים מערכי האליטה שלנו. לפיכך שופטי הבג"ץ לא ראו כל פסול במינוי ועדת וינוגרד, כיוון שלאליטה שלנו אין כל בעיה עם הערכים המקולקלים של אולמרט. מאחר שהערכים של האליטה שלנו מקולקלים והם אותם ערכים שיש לאולמרט, אז אין גם כל צורך בועדת חקירה בעלת יכולת לקבל מסקנות אישיות נגדו.
ואחרי ששופטי הבג"ץ הכשירו את השרץ של ועדת וינוגרד, מפליא לראות שעוד נותרו נאיבים אשר סברו, כי ועדת וינוגרד תביא את הישועה ותסיק מסקנות אישיות כנגד מי שמינה אותה. הרי מדובר בועדה המורכבת מהאליטה שהצמיחה את אולמרט. חברי הועדה אפילו נבחרו בקפידה על ידי האחראי למחדל ועל ידי אנשי לשכתו. מדוע שועדה כזו תצא כנגדו. עם כל הכבוד לוינוגרד ולגביזון, הרי מדובר במשפטנים שהערכים שלהם זהים לכל אותם משפטנים אשר לוחשים לאולמרט באוזנו. קחו לדוגמא את ראש הסגל של אולמרט, יורם טורבוביץ'. מדובר במשפטן מהמעלה הראשונה אשר לוחש באוזנו של אולמרט השכם והערב. אם טורבוביץ' לא התפטר מתפקידו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, חזקה עליו שהוא אינו מוצא כל פגם בהתנהגותו של אולמרט. מדוע אם כן שחברי ועדת הבדיקה ימצאו פגם באולמרט. האם סולם הערכים שלהם שונה מסולם הערכים של טורבוביץ'.
ואהוד ברק מה איתו - מדוע הוא לא מתפטר מהקואליציה. כיצד הוא ממשיך לתמוך באולמרט.
וציפי ליבני מה איתה - למרות עמדתה החד משמעית שאולמרט צריך היה להתפטר - מדוע היא עצמה לא מתפטרת.
אביגדור יצחקי, אשר התפטר מהכנסת בעקבות הביקורת שלו על אולמרט, הינו בבחינת היוצא מהכלל המעיד על הכלל.
האליטה בכללה נכשלה כשלון קולוסאלי וממשיכה להיכשל יום אחרי יום בתמיכתה בהנהגה חלולה וחסרת ערכים. האליטה שלנו תומכת באולמרט, ורק היוצאים מן הכלל סבורים שעליו להתפטר. בכך האליטה שלנו מכריזה על עצמה שהמלך הוא עירום, והמלך במקרה הזה הוא האליטה עצמה. ההנהגה היא כלי בידי האליטה. האליטה היא זו שממליכה את ההנהגה והיא זו שמורידה את ההנהגה מגדולתה. לכן לא רק ההנהגה שלנו חלולה, אלא האליטה שלנו בכללותה היא זו שחלולה וריקנית.
עד כדי כך האליטה שלנו חלולה, שלא רק שאף אחד מבאיה לא טרח לצאת כאשר אולמרט נאם בכנס הרצליה השמיני ביום 23.01.08, אלא שהיא עשתה לו כבוד מיוחד. היא נתנה לו לנעול את הכנס בנאומו האחרון. תסלחו לי רבותי אבל אם האליטה שלנו נתנה לאולמרט לנאום אחרון, סימן שהוא המייצג האמיתי של האליטה הזאת. תכנסו לאינטרנט ותראו מי היה שם בכנס הרצליה השמיני, זאת האליטה שלנו, שהכתירה את אולמרט כנסיך וכמלך שלה, וכפני הנסיך כך פני האליטה עצמה.
דוגמא עכשווית נוספת לכישלון האליטה שלנו הינו הטיפול בנושא שדרות.
נמצאת לה עיר ואם בישראל, שדרות, אשר הופגזה כבר בלמעלה מ- 5,000 טילים ופגזים משך שנים, ואף אחד לא קם. הבה נשאל את עצמנו מה היה קורה אם היה נופל פגז אחד בנווה אביבים (גרים שם שמעון פרס, צאצאי משפחת רבין, יולי תמיר ואח'), או ברמת אביב ג', או בכפר שמריהו, או ברמת השרון המערבית או בהרצליה פיתוח. האם יש למישהו ספק בכך שישראל היתה יוצאת לפעולה צבאית כזו או אחרת שהיתה מפסיקה לאלתר את ההפגזה.
מדוע אין דין שווה לילדי האליטה ולילדי שדרות. ואל תבלבלו לי בבקשה את המוח שדין שווה לאלו ולאלו. את זה אפשר למכור לתושבי שדרות, לא לי ולא לנו. אנחנו הרי יודעים שהאליטה שלנו מתעלה בכל הקשור להמצאת סיסמאות. והאמת היא ששדרות היא מה שנקרא "אקספנדבל" - ניתנת להקרבה על מנת שחלילה רמת החיים של האליטה לא תפגע, על מנת שהבורסה לא תיפול ועל מנת שנבחרנו ימשיכו להיות מוזמנים למסיבות קוקטייל בחו"ל. בניסוח מיתמם זה הולך ככה "הפגיעה בכלכלה, במדיניות החוץ ובחיי חיילינו גדולה לעין שיעור מהתועלת הצפויה של פעולה קרקעית רחבה בעזה" - שטויות של יחצנים ושל אליטה שמנה, מסואבת וחלולה.
ותושבי שדרות המסכנים, ליבי עימכם - אתם לא רואים מאחורי מסך האש והעשן של הטילים שנופלים עליכם את האמת. אתם פשוט לא מסוגלים לקבל את האמת הצינית והמרה כמות שהיא. אפילו שר הביטחון לשעבר, בשר מבשרכם, הוליך אתכם שולל, ולא הטיל את כל יהבו על הפסקת שיגור טילי הקאסם כמשימה לאומית. במקום זה הוא הסתבך וסיבך אותנו במלחמה מיותרת במקום הלא נכון.
אני לא אסתפק בהפרחת סיסמאות כפי שנוהגת האליטה שלנו לעשות ואשתדל לנתח במה בדיוק נכשלה האליטה שלנו בטיפול בעניין שדרות.
הנקודה היא, שהאליטה שלנו לא הצליחה ליצור את הקרקע המתאימה אשר תיתן גיבוי מקיר לקיר להנהגה שלנו לפעול בנחישות לצורך הפסקת ירי טילי הקאסם על שדרות, ובמה דברים אמורים?
על מנת להפסיק את טילי הקאסם יש לפעול על מנת ליצור תג מחיר בצד השני בכל ירי של טילי קאסם. תג המחיר הנ"ל צריך לעלות ולעלות בדרך של ניסוי וטעיה עד למציאת תג המחיר אשר יגרום לצד השני להבין שירי טילי הקאסם איננו משתלם. אני מפנה אתכם למאמרו של אברהם פכטר "מלחמת עזה השנייה" מיום 11.02.08 אשר פורסם באינטרנט. אבל הוא איננו היחידי שטוען כי צריך לגבות מחיר מהצד השני. השאלה היא איזה מחיר, ומהו הרף שעד אליו ניתן להגיע, או בשפתו של אהרון ברק, מהי המידה הראויה שבה יש להגיב לירי הקאסמים. הפעלת עקרון המידתיות, או מבחן הפרופורציה הם הרלבנטיים בענייננו. בנקודה זו מצויה ליבת הכשלון של האליטה. האליטה לא נתנה את הגיבוי להנהגה להעלות את רף התגובה עוד ועוד עד להפסקת ירי הקאסמים על שדרות, ומי שנמצא בהנהגה איננו טיפש. הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. היום, במדינת "הכל שפיט", כשהבג"ץ מורה שיש לעלות אליו לרגל בכדי שיאשר כל הפחתה באספקת החשמל לעזה, המנהיגים שלנו אינם מוכנים לקחת אחריות על פעולות מבלי שהיועמ"ש יאשרן, מבלי שיהיו בטוחים שהבג"ץ יאשרן, מבלי שיש להן תמיכה בתקשורת, מבלי שזה יתאים גם לאליטה הכלכלית ומבלי שהאליטה בכללותה תתמוך בפעולות אלה.
המנהיגים שלנו אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם כמו יהודה מאיר. הם מעוניינים בשררה, בכוח, בהשפעה, והם אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם מנודים, כפי שמצא עצמו אריאל שרון משך שנים.
הטענה שלי היא, שאין להאשים את ההנהגה שלנו במה שקורה בשדרות כיוון שהאליטה שלנו איננה מייצרת עבורה קרקע מתאימה בכל הרבדים הקיימים, אשר תתמוך במדיניות עקיבה ומתמשכת של תגובה נחרצת כנגד הצד השני עם תג מחיר הולך ועולה, גם אם תגובה שכזו תגרום לנו למצוקה זמנית במישור הבינלאומי, או במישור הכלכלי, או בכל מישור אחר.
האליטה שלנו איבדה מזמן את הסולידריות שלה כלפי השכבות החלשות והמונח ערבות הדדית איננו מצוי עוד במילון של האליטה שלנו. הערבות הקיימת כיום הינה חד צדדית. השכבות החלשות יגויסו תמיד למלחמה עבור מה שחשוב לאליטה שלנו, ולא יביעו תרעומת על כך, אך ההיפך איננו נכון בהכרח. לא תמיד האליטה שלנו תעשה עבור תושבי שדרות ודומיהם את מה שהיא היתה עושה עבור עצמה.
דוגמא אחרת אך מובהקת לכישלון האליטה בא לידי ביטוי בגיבורי התרבות שלה, המצליחנים, אלה שעשו את זה, ובעיני רני רהב הוא סוג של מצליחן שהפך לאייטם, לגיבור תרבות, אשר מייצג יותר מכל את כישלון האליטה שלנו. לא בגלל שהוא מה שהוא, כיוון שאין לי כל טענה כנגדו, אלא משום שהאליטה שלנו הפכה אותו למה שהוא.
חשוב להבין, שנציגי הנכים, נציגי המשפחות השכולות, נציגי שדרות, נציגי נפגעי תאונות הדרכים ועוד, אשר מעוניינים להגיע לפגישה עם ראש הממשלה, יכולים לחלום על קיומה של פגישה עם דרג ברמה השלישית בלשכתו של ראש הממשלה בפרק זמן של חודש מיום הפנייה.
רני רהב לעומת זאת, אם ירים טלפון לראש הממשלה, יזכה למענה חוזר ממנו תוך 24 שעות לכל היותר. וזה נכון לא רק לגבי ראש הממשלה. זה נכון לגבי הנשיא, השרים, חברי הכנסת, ראשי עיריות, אנשי עסקים, פוליטיקאים, עורכי דין, רואי חשבון, מנכלים, סמנכלים ועוד. לא צריך שמות. רני רהב עצמו מתגאה בכ - 4,000 חברים שיש לו. כל האליטה שלנו עומדת אצלו בתור על מנת לקבל הזמנה לאירועים שהוא מארגן. לרני אני מפרגן מאוד. הוא מוכשר ומצליח.
אך האם אני צריך להוסיף דבר מה נוסף על מנת להבהיר מהו סולם הערכים של האליטה שלנו.
במאמרים הבאים אעסוק, בין היתר, בעניינים הבאים:
האם אליטה יכולה לעשות תיקון פנימי של עצמה וכיצד?
האם העם עצמו יכול לשנות את האליטה שלו או לתקן אותה את נורמותיה ואת ערכיה ואם לא האם הוא יכול להחליף את האליטה שלו?
טול לדוגמא את מלחמת לבנון השנייה:
כיצד יתכן שרמטכ"ל מהולל מוצא זמן לשיחה עם יועץ ההשקעות שלו בשעה שאירוע בעל השלכה ביטחונית מן המעלה הראשונה מתגלגל בשיא עצימותו?
כיצד יתכן שהאליטה איננה מנדה רמטכ"ל שכזה?
כיצד יתכן שהאליטה איננה גורמת להתפטרותו המיידית של אולמרט, ראש הממשלה, אשר הוא האחראי הישיר והעיקרי למחדלי מלחמת לבנון השנייה.
לא זו בלבד שהאליטה איננה מסיימת את דרכו הפוליטית של ראש הממשלה, אלא היא נותנת גושפנקא להמשך כהונתו כראש ממשלה, וזאת באמצעות שורה ארוכה של מהלכים עקיפים וישירים:
ראשית, חשוב להבין שראש הממשלה איננו פועל כאדם יחיד. מסביבו יש מטה שלם, מערכת שלמה של מקורבים, יועצים, יחצנים, פרסומאים, לחשנים, רבנים, עו"ד ועוד שכולם עובדים תחת שרביטו. כל אלה עשו וממשיכים לעשות הכל, אבל ממש הכל, על מנת שאולמרט ימשיך לכהן בתפקידו, חרף המחדלים החמורים להם הוא אחראי. אף אחד מכל אותם עשרות ומאות מקורבים למיניהם לא העז לומר לו "עד כאן", טול אחריות למחדלים והתפטר. נהפוך הוא! האליטה שמסביבו עשתה כל מה שניתן לעשות, בדרכים מתחכמות ומתחמקות על מנת שראש הממשלה ימשיך עוד ועוד בתפקידו. והרי כל עוד הוא ממשיך לכהן בתפקידו אותם מקורבים ממשיכים לקבל טובות הנאה מעצם היותם קרובים לצלחת. מההשפעה. מהכוח. מהכסף. שום דבר לא מעניין את האליטה חוץ מלהיות קרובים לצלחת, גם אם המחיר של כל זה הוא הידרדרות ערכים מוחלטת, וכן, גם הרוגים ופצועים.
על מנת להתהלך עם צוואר מורם ועם מצפון נקי האליטה שלנו משכנעת את עצמה בשיא הציניות שאולמרט הוא האלטרנטיבה היחידה למנוע הידרדרות. חס וחלילה מבחינת האליטה שלא יעלה לשלטון מישהו אחר, שהוא לא משלנו, או מפלגה אחרת שאנו לא תומכים בה. לכן לוחשים המקורבים זה לזה "המטרה מקדשת את כל האמצעים", לנו מותר לעשות ה - כ - ל אבל ממש ה - כ - ל על מנת לשמור על אולמרט בשלטון גם אם הוא האחראי הראשי למחדלי מלחמת לבנון השנייה.
וזו הנקודה.
האליטה שלנו ויתרה כבר מזמן על הערכים החשובים באמת של יושרה, אמינות, אינטגריטי, עקביות והגינות בשל שיקולים צרים, קצרי טווח וקצרי ראות.
בין היתר, האליטה שלנו עזרה לאולמרט, במהלך מתחכם שהגו אותו, קידמו אותו והגנו עליו משפטנים ויחצנים מבריקים צינים וחסרי ערכים להקים ועדת בדיקה אימפוטנטית אשר כל מטרת הקמתה היתה לסכל הקמת ועדת חקירה של ממש, ומתוך מטרה מחושבת מראש למשוך זמן ולמנוע קבלת מסקנות אישיות כנגד אולמרט, מסקנות אשר היו מביאות להפלת הממשלה.
והיה גם מי שהגיש את העתירה חסרת הסיכוי לבג"ץ כנגד הקמת ועדת הבדיקה אשר נולדה וגוועה בחטא, אם היו שואלים את עמדתי מראש הייתי אומר לעותר שהבג"ץ ידחה את העתירה, כפי שאכן אירע. הרי כבר אמרנו שהאליטה שלנו מורכבת גם משופטי בית המשפט העליון, והערכים של שופטי הבג"ץ אינם שונים מערכי האליטה שלנו. לפיכך שופטי הבג"ץ לא ראו כל פסול במינוי ועדת וינוגרד, כיוון שלאליטה שלנו אין כל בעיה עם הערכים המקולקלים של אולמרט. מאחר שהערכים של האליטה שלנו מקולקלים והם אותם ערכים שיש לאולמרט, אז אין גם כל צורך בועדת חקירה בעלת יכולת לקבל מסקנות אישיות נגדו.
ואחרי ששופטי הבג"ץ הכשירו את השרץ של ועדת וינוגרד, מפליא לראות שעוד נותרו נאיבים אשר סברו, כי ועדת וינוגרד תביא את הישועה ותסיק מסקנות אישיות כנגד מי שמינה אותה. הרי מדובר בועדה המורכבת מהאליטה שהצמיחה את אולמרט. חברי הועדה אפילו נבחרו בקפידה על ידי האחראי למחדל ועל ידי אנשי לשכתו. מדוע שועדה כזו תצא כנגדו. עם כל הכבוד לוינוגרד ולגביזון, הרי מדובר במשפטנים שהערכים שלהם זהים לכל אותם משפטנים אשר לוחשים לאולמרט באוזנו. קחו לדוגמא את ראש הסגל של אולמרט, יורם טורבוביץ'. מדובר במשפטן מהמעלה הראשונה אשר לוחש באוזנו של אולמרט השכם והערב. אם טורבוביץ' לא התפטר מתפקידו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, חזקה עליו שהוא אינו מוצא כל פגם בהתנהגותו של אולמרט. מדוע אם כן שחברי ועדת הבדיקה ימצאו פגם באולמרט. האם סולם הערכים שלהם שונה מסולם הערכים של טורבוביץ'.
ואהוד ברק מה איתו - מדוע הוא לא מתפטר מהקואליציה. כיצד הוא ממשיך לתמוך באולמרט.
וציפי ליבני מה איתה - למרות עמדתה החד משמעית שאולמרט צריך היה להתפטר - מדוע היא עצמה לא מתפטרת.
אביגדור יצחקי, אשר התפטר מהכנסת בעקבות הביקורת שלו על אולמרט, הינו בבחינת היוצא מהכלל המעיד על הכלל.
האליטה בכללה נכשלה כשלון קולוסאלי וממשיכה להיכשל יום אחרי יום בתמיכתה בהנהגה חלולה וחסרת ערכים. האליטה שלנו תומכת באולמרט, ורק היוצאים מן הכלל סבורים שעליו להתפטר. בכך האליטה שלנו מכריזה על עצמה שהמלך הוא עירום, והמלך במקרה הזה הוא האליטה עצמה. ההנהגה היא כלי בידי האליטה. האליטה היא זו שממליכה את ההנהגה והיא זו שמורידה את ההנהגה מגדולתה. לכן לא רק ההנהגה שלנו חלולה, אלא האליטה שלנו בכללותה היא זו שחלולה וריקנית.
עד כדי כך האליטה שלנו חלולה, שלא רק שאף אחד מבאיה לא טרח לצאת כאשר אולמרט נאם בכנס הרצליה השמיני ביום 23.01.08, אלא שהיא עשתה לו כבוד מיוחד. היא נתנה לו לנעול את הכנס בנאומו האחרון. תסלחו לי רבותי אבל אם האליטה שלנו נתנה לאולמרט לנאום אחרון, סימן שהוא המייצג האמיתי של האליטה הזאת. תכנסו לאינטרנט ותראו מי היה שם בכנס הרצליה השמיני, זאת האליטה שלנו, שהכתירה את אולמרט כנסיך וכמלך שלה, וכפני הנסיך כך פני האליטה עצמה.
דוגמא עכשווית נוספת לכישלון האליטה שלנו הינו הטיפול בנושא שדרות.
נמצאת לה עיר ואם בישראל, שדרות, אשר הופגזה כבר בלמעלה מ- 5,000 טילים ופגזים משך שנים, ואף אחד לא קם. הבה נשאל את עצמנו מה היה קורה אם היה נופל פגז אחד בנווה אביבים (גרים שם שמעון פרס, צאצאי משפחת רבין, יולי תמיר ואח'), או ברמת אביב ג', או בכפר שמריהו, או ברמת השרון המערבית או בהרצליה פיתוח. האם יש למישהו ספק בכך שישראל היתה יוצאת לפעולה צבאית כזו או אחרת שהיתה מפסיקה לאלתר את ההפגזה.
מדוע אין דין שווה לילדי האליטה ולילדי שדרות. ואל תבלבלו לי בבקשה את המוח שדין שווה לאלו ולאלו. את זה אפשר למכור לתושבי שדרות, לא לי ולא לנו. אנחנו הרי יודעים שהאליטה שלנו מתעלה בכל הקשור להמצאת סיסמאות. והאמת היא ששדרות היא מה שנקרא "אקספנדבל" - ניתנת להקרבה על מנת שחלילה רמת החיים של האליטה לא תפגע, על מנת שהבורסה לא תיפול ועל מנת שנבחרנו ימשיכו להיות מוזמנים למסיבות קוקטייל בחו"ל. בניסוח מיתמם זה הולך ככה "הפגיעה בכלכלה, במדיניות החוץ ובחיי חיילינו גדולה לעין שיעור מהתועלת הצפויה של פעולה קרקעית רחבה בעזה" - שטויות של יחצנים ושל אליטה שמנה, מסואבת וחלולה.
ותושבי שדרות המסכנים, ליבי עימכם - אתם לא רואים מאחורי מסך האש והעשן של הטילים שנופלים עליכם את האמת. אתם פשוט לא מסוגלים לקבל את האמת הצינית והמרה כמות שהיא. אפילו שר הביטחון לשעבר, בשר מבשרכם, הוליך אתכם שולל, ולא הטיל את כל יהבו על הפסקת שיגור טילי הקאסם כמשימה לאומית. במקום זה הוא הסתבך וסיבך אותנו במלחמה מיותרת במקום הלא נכון.
אני לא אסתפק בהפרחת סיסמאות כפי שנוהגת האליטה שלנו לעשות ואשתדל לנתח במה בדיוק נכשלה האליטה שלנו בטיפול בעניין שדרות.
הנקודה היא, שהאליטה שלנו לא הצליחה ליצור את הקרקע המתאימה אשר תיתן גיבוי מקיר לקיר להנהגה שלנו לפעול בנחישות לצורך הפסקת ירי טילי הקאסם על שדרות, ובמה דברים אמורים?
על מנת להפסיק את טילי הקאסם יש לפעול על מנת ליצור תג מחיר בצד השני בכל ירי של טילי קאסם. תג המחיר הנ"ל צריך לעלות ולעלות בדרך של ניסוי וטעיה עד למציאת תג המחיר אשר יגרום לצד השני להבין שירי טילי הקאסם איננו משתלם. אני מפנה אתכם למאמרו של אברהם פכטר "מלחמת עזה השנייה" מיום 11.02.08 אשר פורסם באינטרנט. אבל הוא איננו היחידי שטוען כי צריך לגבות מחיר מהצד השני. השאלה היא איזה מחיר, ומהו הרף שעד אליו ניתן להגיע, או בשפתו של אהרון ברק, מהי המידה הראויה שבה יש להגיב לירי הקאסמים. הפעלת עקרון המידתיות, או מבחן הפרופורציה הם הרלבנטיים בענייננו. בנקודה זו מצויה ליבת הכשלון של האליטה. האליטה לא נתנה את הגיבוי להנהגה להעלות את רף התגובה עוד ועוד עד להפסקת ירי הקאסמים על שדרות, ומי שנמצא בהנהגה איננו טיפש. הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. היום, במדינת "הכל שפיט", כשהבג"ץ מורה שיש לעלות אליו לרגל בכדי שיאשר כל הפחתה באספקת החשמל לעזה, המנהיגים שלנו אינם מוכנים לקחת אחריות על פעולות מבלי שהיועמ"ש יאשרן, מבלי שיהיו בטוחים שהבג"ץ יאשרן, מבלי שיש להן תמיכה בתקשורת, מבלי שזה יתאים גם לאליטה הכלכלית ומבלי שהאליטה בכללותה תתמוך בפעולות אלה.
המנהיגים שלנו אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם כמו יהודה מאיר. הם מעוניינים בשררה, בכוח, בהשפעה, והם אינם מעוניינים לסיים את הקריירה שלהם מנודים, כפי שמצא עצמו אריאל שרון משך שנים.
הטענה שלי היא, שאין להאשים את ההנהגה שלנו במה שקורה בשדרות כיוון שהאליטה שלנו איננה מייצרת עבורה קרקע מתאימה בכל הרבדים הקיימים, אשר תתמוך במדיניות עקיבה ומתמשכת של תגובה נחרצת כנגד הצד השני עם תג מחיר הולך ועולה, גם אם תגובה שכזו תגרום לנו למצוקה זמנית במישור הבינלאומי, או במישור הכלכלי, או בכל מישור אחר.
האליטה שלנו איבדה מזמן את הסולידריות שלה כלפי השכבות החלשות והמונח ערבות הדדית איננו מצוי עוד במילון של האליטה שלנו. הערבות הקיימת כיום הינה חד צדדית. השכבות החלשות יגויסו תמיד למלחמה עבור מה שחשוב לאליטה שלנו, ולא יביעו תרעומת על כך, אך ההיפך איננו נכון בהכרח. לא תמיד האליטה שלנו תעשה עבור תושבי שדרות ודומיהם את מה שהיא היתה עושה עבור עצמה.
דוגמא אחרת אך מובהקת לכישלון האליטה בא לידי ביטוי בגיבורי התרבות שלה, המצליחנים, אלה שעשו את זה, ובעיני רני רהב הוא סוג של מצליחן שהפך לאייטם, לגיבור תרבות, אשר מייצג יותר מכל את כישלון האליטה שלנו. לא בגלל שהוא מה שהוא, כיוון שאין לי כל טענה כנגדו, אלא משום שהאליטה שלנו הפכה אותו למה שהוא.
חשוב להבין, שנציגי הנכים, נציגי המשפחות השכולות, נציגי שדרות, נציגי נפגעי תאונות הדרכים ועוד, אשר מעוניינים להגיע לפגישה עם ראש הממשלה, יכולים לחלום על קיומה של פגישה עם דרג ברמה השלישית בלשכתו של ראש הממשלה בפרק זמן של חודש מיום הפנייה.
רני רהב לעומת זאת, אם ירים טלפון לראש הממשלה, יזכה למענה חוזר ממנו תוך 24 שעות לכל היותר. וזה נכון לא רק לגבי ראש הממשלה. זה נכון לגבי הנשיא, השרים, חברי הכנסת, ראשי עיריות, אנשי עסקים, פוליטיקאים, עורכי דין, רואי חשבון, מנכלים, סמנכלים ועוד. לא צריך שמות. רני רהב עצמו מתגאה בכ - 4,000 חברים שיש לו. כל האליטה שלנו עומדת אצלו בתור על מנת לקבל הזמנה לאירועים שהוא מארגן. לרני אני מפרגן מאוד. הוא מוכשר ומצליח.
אך האם אני צריך להוסיף דבר מה נוסף על מנת להבהיר מהו סולם הערכים של האליטה שלנו.
במאמרים הבאים אעסוק, בין היתר, בעניינים הבאים:
האם אליטה יכולה לעשות תיקון פנימי של עצמה וכיצד?
האם העם עצמו יכול לשנות את האליטה שלו או לתקן אותה את נורמותיה ואת ערכיה ואם לא האם הוא יכול להחליף את האליטה שלו?
לתגובות selaeithan@gmail.com
