זוכרים את הימים של פעם - הימים בהם היה טלפון אחד בבית בסלון אולי עוד אחד בחדר של ההורים ורק משם יכולנו להתקשר - זוכרים שהיינו חוששים כשהיינו מדברים עם החברים מחשש שהאח הגדול או אחד ההורים יאזין מהטלפון השני - זוכרים שההורים ביקשו שהחברים לא יתקשרו אחרי שעה מסוימת בערב כי הקדשנו אותה לארוחת ערב ולמשפחה - איפה הימים האלה היום ?
כשרצינו ללכת לחבר היינו מתקשרים בתקווה שהוא בבית וקובעים בחוץ לשחק ברחוב. כיום עולם הטלפונים הניידים השתנה מקצה לקצה עד כי אי אפשר להאמין שהימים האלה היו סך הכל בערך 12 – 15 שנה אחורה - עשור אחד והכל שונה בצורה הכי קיצונית שדמיינו ?
היום לכל ילד כמעט יש מכשיר טלפון נייד כבר מגילאי 7 – 8. היום הילד יכול לצ'וטט עם חבריו באפליקציות השונות בשיחות וידאו מבלי לצאת מהבית. הוא גם יכול לשחק און-ליין עם חבריו מבלי שיצטרך לזוז מהספה בסלון. קשה לראות כיום את היתרונות של הניידות הזאת שכן בעיניי עצוב שכבר כמעט לא רואים היום ילדים משחקים ברחוב כמו פעם תופסת, מחבואים וקלאס. זה נראה כמו אגדה רחוקה ומיושנת. התקשורת הפכה פחות אנושית ויותר וירטואלית מה שיוצר קשיים רבים אצל בני נוער. לבן נוער שיתקשה מבחינה חברתית יהיה מאוד קל לפנות לחברים וירטואלים מהאינטרנט שגם אותו יש לו מובנה בתוך הנייד שלו. אך זה לא הפתרון הנכון. בני אדם הינם יצורים חברתיים בטבע שלהם. אנו אוהבים חברה, מגע, אוהבים לאהוב ואוהבים להיות נאהבים.
קניתם מכשיר נייד לילד שלכם - קודם כל אנו לא ממליצים לרכוש מכשיר נייד לילדים מתחת לגיל 14 לפחות. אין צורך וכיום ניתן ליצור קשר בקלות דרך כל מקום גם אם אין ברשותכם נייד. ילד עד גיל 14 גם כך לרוב לא נוסע רחוק לבדו. הדבר השני החשוב הוא הגבלת הזמן. בדיוק בדומה להגבלת הזמן של הורים רבים לילדהם בעניין הטלויזיה או המחשב. כיוון שהנייד החכם היום הוא גם מצלמה, טלויזיה מחשב ומה לא למעשה אין סיבה לא להגביל את זמן הילד בדיבור או משחק בנייד. גם 'נכריח' אותו ליצור לעצמו תעסוקות חינוכיות ומעשירות יותר מאשר לבהות במסך הקטן כל זמנו הפנוי.
