ישנם שני סוגים של כלבים משוטטים: אלה שאיבדו את הבעלים שלהם ואלה שחיו ברחוב כל חייהם. מאמר זה מתיחס רק לקבוצה הראשונה משתי סיבות: הראשונה- זהו סיכון גדול מדי לאסוף כלב לא מחוסן, והשנייה- קשה יותר לצפות כלבי רחוב. יש כאלה שמאוד חברותיים לבני אדם, ויש כאלה שמעדיפים לחיות עם הלהקה שלהם בטבע. כמו כן, אם אתם מזהים נקבה שעלולים להיות לה גורים בסביבה- לא להתקרב אליה, היא עלולה להיות מאוד תוקפנית. ניתן לזהות בקלות איזה כלב שייך לבית ואיזה לא: אם יש לו קולר, אם הוא מסופר ומטופח, ומידת ההבנה שלו עם בני אדם. במקרה שראיתם כלב רחוב עדיף להתקשר לעמותות למניהן: תנו לחיות לחיות, SOS, צער בעלי חיים, וכד'. ניתן גם לפרסם בפייסבוק או לדווח למוקד העירוני. כמו כן, אפשר לקרוא למאלף שיכול להבין יותר טוב את השפה שלהם, רוב המאלפים מחוסנים אז הם יכולים לקחת יותר סיכון.
ראשית כל, חשוב לשים דגש על נקודת מבטו של הכלב. כלב שאבד לבעלים נמצא בסטרס. גם אם הכלב לא חששן מטבעו, התנהגותו היא שונה לגמרי. הכלב עלול להרגיש מאויים מאוד משפת הגוף שלנו. התנהגות שנראית לנו טבעית ולא מזיקה, יכולה להתפרש בשבילו כדמות שדוחקת אותו לפינה ועלולה לפגוע בו. לכלב שמרגיש מאויים יש שתי אפשרויות: לברוח, או לתקוף. שתי אפשרויות שמאוד יזיקו לו ולנו. ייתכן שמעשים מסויימים שלנו יעבדו כשהכלב רגוע ומאוזן. אבל כשהוא בסטרס, הוא ישכח את השפה של האדם, ויעבוד על פי האינסטינקטים הטבעיים שלו. כך שנצטרך לעשות מאמץ ולא לפעול בהתנהגות הטבעית שלנו, אלא לאמץ התנהגות אחרת שתתרום למצוא לו את משפחתו.
אז דיברנו על מקרה שהכלב מרגיש מאויים. אבל מה אתכם?
אם יש לכם פחד כלשהו, הכלב ירגיש את זה. יש כלבים שיגיבו, ויש כאלה שלא. בכל מקרה, לא כדאי בשום פנים לקחת את הסיכון. גם יותר מדי ביטחון לא יעזור לכם. חשוב להרגיש רגוע. אם אתם לא רגועים, הפיתרון הכי טוב הוא להפיל את האחריות על מישהו אחר. מישהו שאתם מכירים שהוא טוב עם כלבים והוא נמצא בסביבה, או כל האופציות האחרות שהזכרתי בראשית המאמר. עצם הדיווח הוא מעשה טוב. לדעת שלא השארתם את הכלב כמו שהוא, אלא עשיתם צעד לעזרתו.
במידה ואתם מרגישים רגועים, ומתחשק לכם לעשות מעט יותר כדי להצילו, נדבר קודם על מה לא לעשות:
- לרוץ אחריו- הכלב רץ יותר מהר מכם, במיוחד כשהוא מפחד.
- לעשות קולות של נשיקה, להתכופף, ולהקיש על הברכיים- מנקודת מבטו של הכלב, אלה תנועות של טורף.
- להביט בעיניים- זה מרגיש לכלב כאיום.
- להתקדם לעברו בקו ישר- מאיים.
- להתכופף- תנועה של טורף.
- לדבר אליו- רק אתם תבינו מה אתם רוצים, הכלב מבין שפת גוף וטון דיבור. כמובן שהוא יכול להכיר כמה מילים, אבל פחות כשהוא בסטרס.
אז מה כן עושים? חשוב לציין שתהליך זה לוקח זמן ודורש הרבה סבלנות מצידכם, אבל התוצאה כל כך שווה את זה. הרעיון העיקרי הוא שהכלב יבוא אלינו, ולא אנחנו אליו. ראשית שמים עין על הכלב כל הזמן, ומוודאים שהוא רואה שיש מישהו שהוא יכול להתחבר אליו. לא לרדוף אחריו בריצה, אלא לעקוב אחריו בהליכה. כלבים הם חיות להקה, והם מחפשים לא להיות לבד. אחרי שהלכתם בקרבתו זמן מה, והוא מודע אליכם, כשהוא יעצור ותהיו מספיק קרובים- תתיישבו. או על ספסל, או רוכנים ברך על הרצפה. מסתכלים לעברו, אך לא ישירות. אחרי שהכלב יראה שאתם הפסקתם ללכת אחריו והתיישבתם, הוא עלול ללכת לקראתכם, מתוך הרצון להישאר בלהקה. אוכל יעזור מאוד במקרה הזה. תתנהגו כאילו אתם אוכלים ובטעות נופל לכם על הרצפה. במקרה הטוב, הכלב יתקרב אליכם ויאכל. במקרה הפחות טוב, הכלב עלול להתקרב מעט ואז להתרחק שוב בריצה. זאת פעולה שלוקחת זמן, ויכול להיות שתצטרכו לבצע אותה כמה פעמים, עד שהוא יהיה מספיק בטוח כדי להתקרב.
כאשר הכלב מספיק קרוב אליכם, לא לתפוס אותו בתנועה מהירה, הוא עלול לנשוך. להמשיך להאכיל אותו מהיד, וללטף. תוך כדי הפעולה, במקרה שיש לו קולר- לחבר לו רצועה, או לתפוס את הקולר ביד. במקרה שאין לו קולר- מחברים לו קולר (או כל חפץ שיאפשר לשלוט בו) תוך כדי ליטופים ומתן אוכל. יש לדאוג שהפעולה תהייה חיובית כמה שאפשר ולוודא שהכלב רגוע בתהליך.
מהו שבב?
שבב הוא רכיב שמוחדר לגופו של הכלב באיזור העורף בדרך כלל. בעזרתו ניתן למצוא פרטים של הכלב ובעליו. את השבב חובה להחדיר, יחד עם החיסון של הכלבת. זהו חוק שחל על כל כלב שמקבל שירות וטרינרי. אם לכלב יש בעלים- כנראה שיש לו שבב. ניתן לקחת את הכלב לכל וטרינר בסביבה (יש מקומות שעובדים 24 שעות), ללא צורך לקבוע תור. עוזר הוטרינר מחפש את השבב באמצעות מכשיר מיוחד, ומוצא את הפרטים במאגר במחשב. זהו שירות שאינו עולה כסף והוא מציל חיים. מתוך רכיב זה ניתן להוציא פרטים כמו: שם הכלב, גיל, גזע, טלפון וכתובת של הבעלים.
באמצעות מאמר זה, אשמח להגיע לכמה שיותר אנשים שמעוניינים לדעת מידע זה כדי להציל כלבים שאיבדו את ביתם. אם כלב אחד יינצל בעזרת המאמר, אדע שעשיתי את עבודתי.
