שתיית תה ביפן היא לא עניין של מה בכך. מדובר על טקס בן המון שנים הקיים בתרבות היפנית. הטקס עצמו כולל הכנת התה, הגשתו ושתייתו ולכל דבר יש חוקים משלו. בשנים האחרונות בעולם המערבי חלה עלייה חדה של אימוץ תרבות המזרח הרחוק ובניהם התרבות היפנית העשירה. ואם בעיניין התרבות היפנית, טקס התה הינו חלק בלתי נפרד ממנה. אז על מה מדובר בעצם ?
הטקס עצמו ממש טקס אומנותי לכל דבר וכל תנועה בטקס הינה מחושבת וחייבת להיות מאוד מדוייקת. בימים עברו, טקס התה לפני שקיבל חוקים ברורים היה מעין מפגש של אספני כלי תה סיניים שנפגשו, העבירו חוויות ושתו תה. במאה השש-עשרה אדם בשם סן-נו-ריקיו הפך את טקס התה לאמנות של ממש בעלת כללים מוגדרים ומדוייקים.
ריקיו החל ללמוד את תרבות שתיית התה והטקס הסובב אותה בגיל מאוד צעיר אצל קיטאמוקי דוצ'ין ולאחר מכן אצל טקאנו-ג'ו שהיה נזיר זן ידוע ואמן תה. משם החלה להתגבש התרבות וכן החוקים הסובבים את טקס התה היפני. טקס זה היה מושפע רבות מתרבות הזן – בודהיזם.
שלבי הטקס : בטקס יכולים להתשתתף מקסימום של חמישה אנשים לכל היותר. הטקס עצמו נערך במבנה מקושט שכולל בתוכו חדר הכנה וחדר תה. הטקס עצמו בעצם מזמין את האדם להתחבר עם הטבע ועל ידי כך להיטהר. לכן בשביל הגישה תמיד יהיו קישוטי פרחים ואווירה נעימה של טבע על מנת להכניס אווירת מדיטציה ורוגע לפני הכניסה לטקס עצמו. את הטקס מלוות הגיישות אשר דואגות לכל פרט ואף הקטן ביותר והן הגיישות אשר זוכות לכבוד רב מצד היפנים. זהו כבוד להגיש בטקס זה בתרבות היפנית. בתחילה מוגשת ארוחה קלה ואז יש הפסקה קצרה ואז מגיעים לרגע המרכזי בטקס בו מוגשים שני סוגי תה אחד סמיך ואחד תה קליל. לאחר מכן ישנם מספר טקסים הכוללים גינוני נימוסין וטקסי ניקוי ואז המארח מכה 5 פעמים בגונג. המארח מוזג 3 כפות לכל סועד ומוסיף מצקת מלאה של מים חמים ובעזרת מקצף מבמבוק הוא הופף את הנוזל לסמיך. ואז מתחיל טקס הלגימות כאשר הראשון הוא אורח הכבוד אשר שותה ראשון. המשך במאמר הבא...לרוויה
