הליך ה'גישור'
מבוא
'גישור' הינו הליך שבו נועד 'מגשר' עם בעלי הדין במטרה להביאם לידי הסכמה לישוב הסכסוך. למגשר אין כלל סמכות להכריע בסכסוך, כי אם לשכנע את הצדדים לסיים את הסכסוך בכל דרך המקובלת על שניהם גם יחד. בסיומו של הליך הגישור נחתם הסכם בין הצדדים על יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה הנקרא 'הסדר גישור'.
'הסדר הגישור' אינו נכפה על הצדדים, אלא מושג רק בהסכמה, וכל אחד מן הצדדים רשאי להפסיק את הליך הגישור, וזאת עד למועד חתימה על 'הסדר הגישור'. משנחתם 'הסדר הגישור' בהסכמת הצדדים, שוב אין צד יכול לחזור בו.
'הסדר הגישור' מקבל תוקף 'פסק דין', לאחר שזה הובא לפני בימ"ש ואושר בפני שופט, ומרגע זה ואילך 'הסדר הגישור' הרי הוא כ'פסק דין' לכל דבר ועניין, לרבות אכיפתו ומימושו בהליכי הוצאה לפועל.
ההבדל בין בוררות לגישור
בין בוררות וגישור קיים דמיון מחד ושוני מאידך. מחד הדמיון הקיים ביניהם בא לידי ביטוי בתחילתו של ההליך, בשניהם נדרשת הסכמת הצדדים לשם פנייה להליכים אלו, כלומר לא ניתן להתחיל בהליכים אלו אלא רק לאחר ששני הצדדים הסכימו מראש.
מאידך השוני ביניהם בא לידי ביטוי בסופו של ההליך, בעוד שהליך הבוררות הוא הליך מעין שיפוטי שבו לבורר יש סמכות להכריע בסכסוך ולתת פסק בוררות אף שאינו לרצון שני הצדדים, הרי שבהליך הגישור תפקיד המגשר הוא לסייע לבעלי הדין להגיע להסכמה ביניהם ולהציע פתרונות לסכסוך, וכי ההסכם הסופי שיכרת בין השניים ליישוב הסכסוך מושג באמצעות הסכמה בלבד ואין לו למגשר כל סמכות לכפות על הצדדים את ההכרעה הסופית בסכסוך.
פתיחתו של הליך הגישור
הליך הגישור יכול להיפתח בשני מסלולים, האחד במסגרת תובענה שנפתחה זה מכבר בבימ"ש והאחר שלא במסגרת תובענה, קרי בשלב בו אחד מהצדדים עדיין לא פנה בתובענה לאכיפת זכויותיו בבימ"ש.
המסלול הראשון – הליך גישור במסגרת תובענה
בית משפט רשאי בכל שלב של דיון בתובענה להעבירה לגישור 'בהסכמת' בעלי הדין. עם העברת העניין לגישור בית המשפט מעכב את ההליכים שבפניו לתקופת שיקבע.
על בית משפט להבהיר לצדדים, כי דברים שיימסרו בהליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמת אחד הצדדים להביא את העניין לגישור או רצון אחד הצדדים להפסיק הגישור, אין בו כדי להשפיע על תוצאות הדיון בבית משפט.
משהסכימו הצדדים על כניסה להליך הגישור, עליהם להודיע לבית משפט את זהות המגשר שבחרו להליך, במידה והם לא הגיעו להסכמה בדבר זהות המגשר, בית המשפט יבחר מגשר מתוך רשימת מגשרים העומדת לרשותו.
כאשר נחתם הסדר גישור במסגרת תובענה המתנהלת בבית משפט, יודיע על כך המגשר לבית המשפט על 'הסדר הגישור' שהגיעו הצדדים ליישוב הסכסוך, ובית משפט רשאי ליתן תוקף של פסק דין ל'הסדר הגישור'. אשר יכול עליו 'מעשה בית דין' למניעת כל התדיינות נוספת בעתיד בעניין המחלוקת.
המסלול השני – הליך גישור שלא במסגרת תובענה
הליך גישור יכול להתקיים גם כאשר עדיין לא הוגשה תובענה על ידי מי מהצדדים, במקרה זה הצדדים בהסכמה ממנים מגשר שיביא את הסכסוך ליישוב בהסכמה.
הסדר גישור שהושג עוד קודם שנפתח הליך בבית משפט, תוגש בקשה למתן 'תוקף של פסק דין' ל'הסדר הגישור', בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים או אחד מהם.
הבקשה תוגש לבית משפט שהוא בעל הסמכות העניינית והמקומית לדון בסכסוך אילו הייתה מוגשת בגינו תובענה, קרי כאשר מדובר בסכסוך מעל שתיים וחצי מיליון ש"ח - תוגש הבקשה לבימ"ש המחוזי, אולם פחות מכך - תוגש הבקשה לבימ"ש השלום.
תוכן הבקשה יכלול את עובדות הסכסוך ופרטי 'הסדר הגישור' ויצורפו המסמכים הבאים: הסדר הגישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים למגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמות יסוד לבקשה.
לביטול הסכם זה שקיבל תוקף פסק דין, ראו מאמרנו: ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף פסק דין
הפסקת הגישור
הפסקת הגישור יכול שיעשה באחד משני המסלולים הבאים: על ידי אחד מהצדדים או שניהם גם יחד, או על ידי המגשר עצמו.
המסלול האחד - על ידי בעלי הדין
בעל דין רשאי להפסיק את הליך הגישור בכל עת עד רגע החתימה על 'הסדר הגישור', ולבקש את חידוש ההליכים בבית משפט, ובלבד שמסר על כך הודעה בכתב לבעלי הדין האחרים ולמגשר.
המסלול האחר – על ידי המגשר
המגשר רשאי להפסיק את הליך הגישור בכל עת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
• חוסר התאמה או סיכויי הצלחה נמוכים – העניין אינו מתאים לגישור או שאין סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו ל'הסדר גישור'.
• התנהגות בעלי הדין או חוסר שיתוף פעולה – כאשר מי מבעלי הדין אינו נוהג בתום לב או בהגינות או אינו משתף פעולה עם המגשר, או כאשר מי מבעלי הדין אינו מגלה את המידע הדרוש לקיום הגישור.
• תוכן הסדר הגישור – כאשר 'הסדר הגישור' אליו עומדים להגיע הצדדים הוא: בלתי חוקי, בלתי מוסרי, סותר את תקנת הציבור, בלתי הוגן בעליל, אין התחשבות בטובת קטין או פסול דין המהווה צד לסכסוך, או שאמור להיגרם נזק של ממש לצד שלישי.
• אי תשלום שכר טרחה – כאשר מי מבעלי הדין אינו משלם את שכר טרחתו של המגשר או את הוצאותיו.
יודגש, כי אף כאשר החליט המגשר להפסיק את הליך הגישור, לא ימסור המגשר לבית משפט את נימוקיו או חוות דעתו בכל הנוגע לגישור, אלא אם הצדדים הסכימו. וכי דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה במשפט האזרחי.
סמכויות וחובות המגשר
סמכויותיו של המגשר
• אין למגשר סמכות להכריע בסכסוך בין בעלי הדין, אלא להביאם לידי הסכמה בלבד.
• המגשר רשאי להיפגש עם בעלי הדין ללא עורך דינם (בהסכמת בעלי הדין).
• המגשר רשאי להיפגש לא רק עם בעלי הדין אלא אף עם כל הגורמים הקשורים לסכסוך.
חובות המגשר
• הגינות ותום לב – על המגשר לנהוג בהגינות כלפי מי מהצדדים וללא משוא פנים למי מהם.
• איסור ייעוץ ומתן חוות דעת – אסור למגשר לתת ייעוץ למי מבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום יישוב הסכסוך, כמו"כ אסור למגשר ליתן חוות דעת שנדרשת מומחיות בשבילה על שאלה שנתעוררה במסגרת הליך הגישור.
• סודיות מידע – המגשר לא ישתמש במידע שהגיע לרשותו במסגרת יישוב הסכסוך למטרות אחרות שאינם מיישוב הסכסוך. כמו"כ ישמור המגשר על סודיות המידע שקיבל מפני הצד האחר, אם ביקש זאת אותו צד.
סיכום
הליך הגישור מהווה למעשה הליך שאין למי מבעלי הדין, כל סיכון או הפסד משפטי כלשהוא בעצם הסכמתו להיכנס להליך זה, מאחר ובכל שלב עד לחתימה הסופית רשאי מי מהצדדים לחזור בו, וכל הנאמר או הנטען בפני המגשר אינו מובא לידיעתו של בית המשפט.
זאת ועוד, קיימים יתרונות רבים להליך הגישור, בהליך הגישור נחסכים לצדדים עלויות משפט לא מועטות בניהול ההליכים, קיצור ההליכים בצורה משמעותית, יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה ולא ב'כפייה', מה שנותן את השלכותיו להמשך היחסים בין הצדדים וליישומן של ההסכמים.
יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי הגישור וכן הכנת אסטרטגיה בטענות הנטענות ובזכויות העומדות למי מבעלי הדין, אם בטרם נפתחה תובענה בבית משפט ואם לאחר פתיחת התובענה, לשם כך, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג הסכסוך הנדון.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
