מהו הסכום שהבנקים מדווחים עליו בהלבנת הון 

חובת הדיווח בהלבנת הון

מבוא

חוק איסור הלבנת הון נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון, וסב הוא סביב שני נושאים עיקריים: האחד, הגדרת המעשים הבאים בגדר עבירות הלבנת הון וקביעת סנקציות בגינם; השני, יצירת מנגנון מינהלי של אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים למיניהם.

אחת הדרכים העיקריות לחשיפתן של העברות ממון מיד-ליד וממקום-למקום היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של רכוש ושל כספים הנעשות במערכות הפיננסיות למיניהן. כך לדוגמא, הוטל נטל על הבנקים בישראל לדווח לרשות המוסמכת על-פי החוק על פעולות מסוימות שהם מבצעים, ועשיית פעולה ברכוש במטרה לסכל אותה חובת דיווח מהווה אף היא עבירה על-פי החוק.

במאמר זה נתמקד סביב הוראת סעיף 3(ב), המורה על חובת הדיווח לרשויות. השאלה האם המחוקק בהוראת סעיף 3(ב), התכוון שקיימת חובה לדווח על פעולה ברכוש סתם גם אם לא הוכח כי רכוש אסור הוא, או שמא חובת הדיווח קיימת רק ברכוש אסור?

המסגרת הנורמטיבית

חוק איסור הלבנה נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון, וסב הוא סביב שני נושאים עיקריים: האחד, הגדרת המעשים הבאים בגדר עבירות הלבנת הון וקביעת סנקציות בגינם; השני, יצירת מנגנון מינהלי של אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים למיניהם על פעולות לקוחותיהם והקמת מערך פיקוח ובקרה, ובראשו הרשות לאיסור הלבנת הון האחראית על יישום החוק ועל ריכוז המידע המצטבר מכוחו.

מנגנון הדיווח והפיקוח – מנגנון שבאמצעותו מיושמות הוראות החוק – ניצב למעשה בתשתיתו של חוק איסור הלבנה. ליבתו של מנגנון זה מצויה בהוראת סעיף 7 לחוק, ובה קבועה חובתם של נותני שירותים פיננסיים לדווח על פעולות פיננסיות שונות שמבצעים לקוחותיהם.

תכלית הדיווח נגלית על פניה: לחשוף את פרצופן האמיתי של פעולות הנחזות על פניהן להיותן תמימות, בעוד אשר תכליתן היא הלבנת הון. לפי סעיף 7(ד), יועברו כל הדיווחים אל מאגר מידע שהוקם על-פי החוק (כאמור בסעיף 28 בו), והרשות לאיסור הלבנת הון היא האחראית על ניהול מאגר המידע, על עיבוד המידע שבו ואבטחתו, והיא אף המחליטה בדבר העברת המידע לגורמים המוסמכים להמשך הטיפול בו.

חוק איסור הלבנת הון, אשר נועד להילחם בתופעת הלבנת הון, חושף דרך לחשיפתן של העברות ממון מיד-ליד וממקום-למקום ע"י הטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של רכוש ושל כספים הנעשות במערכות הפיננסיות למיניהן. וכלשונו של סעיף 3(ב) לחוק:

איסור הלבנת הון           3. (א)  ...

 (ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

הוראת סעיף 7 שלחוק איסור הלבנה הוראה ארוכת-שורות היא, אך לענייננו צריכה לפנים הוראת סעיף 7(א)(2) בו, המורה אותנו וזו לשונה:

הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים 7.  (א)   לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

...

(2)   ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו;

כסמכותו בסעיף 7, ציווה נגיד בנק ישראל צו הקרוי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א-2001 (צו חובות דיווח), ומפורטות בו לפרטי-פרטים חובות הדיווח, הפיקוח והבקרה המוטלות על הבנקים מכוח החוק (קיימים צווים נוספים לעניין חובות דיווח של גופים אחרים, אך בהם לא נעסוק).

לענייננו רלוונטי סעיף 8 לצו חובות דיווח – כותרתו היא "דיווח לפי גודל הפעולה" – ובגופו מורה הוא כי "תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על הפעולות כמפורט להלן: ..." בהמשכו מפרט סעיף 8 לצו נושאים מנושאים שונים הנסבים כולם על העברות כספים, שיקים ואמצעי תשלום אחרים, ומטיל הוא חובה על הבנקים לדווח לרשות המוסמכת על פעולות בנקאיות שונות שמעל לסכום מסוים.

מהו הסכום שעליו מוטלת חובה על הבנקים לדווח?

סעיף 8(1) קובע כיום, לאחר עדכונו, חובת דיווח של הבנק על כל הפקדת מזומנים בחשבון או משיכת מזומנים מחשבון בסכום שווה-ערך לפחות ל-50,000 ש"ח.

להשלמת התמונה נציין כי סעיף 9 לצו מחייב תאגיד בנקאי לדווח לרשות המוסמכת גם על "...פעולות של מקבל השירות, שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, נחזות בעיניו כבלתי רגילות...". אותו סעיף מוסיף וקובע (כמפורט בתוספת השניה לצו) כי "פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8" לצו יכול שיראו בה משום פעולה בלתי רגילה.

כלומר שקיימת חובת דיווח אף על כל הפקדת מזומנים בחשבון או משיכת מזומנים מחשבון בסכום הפחות מ-50,000 ש"ח, ובלבד שפעולות אלה נחזות בעיני הפקיד כפעולות בלתי רגילות לסוג החשבון שלפניו.

אמרנו כי הוראת סעיף 7 שלחוק איסור הלבנה היא ליבתו של מנגנון הבקרה והפיקוח, ולהשלמה נוסיף ונציין את הוראת סעיף 9 שלחוק – הנזכרת בהוראת סעיף 3(ב), כמוה כהוראת סעיף 7 – ואשר עניינה, ככותרתה: "חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה". הוראת-חוק זו מטילה חובה על הנכנס לישראל או על היוצא ממנה לדווח על כספים שהוא נושא עמו מעל סכומים מסוימים.

הענישה

החוק קובע כי העונש בגין עבירה לפי סעיף 3(ב) זהה לעונש הקבוע בגין העבירה שבסעיף קטן (א) והוא מאסר בן עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1997. בנוסף, וכהוראות הסעיפים 21 ו-22  לחוק שבהן נעסוק בהמשך, המפר את הסעיפים 3 או 4 חשוף גם לחילוט הרכוש המעורב בעבירה.

 סיכום

סעיף 3(ב) לחוק נועד לחול על כל רכוש שהוא, בין רכוש אסור בין רכוש שלא הוכח כי הוא רכוש אסור, הן על-פי לשונו הן על-פי תכליתו של החוק, שהיא להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק כלים יעילים מאלה שעמדו לרשותה עד כה לצורך לחימה בפשיעה קשה ומאורגנת.

אם כן, חובת הדיווח על הרשויות קיימת אף כאשר אין מדובר ברכוש אסור ואף כאשר מדובר בסכום הפחות מ-50,000 ש"ח, ובלבד שמדובר בפעולה שאינה עולה בקנה אחד עם סוג החשבון או סוג הפעולות עליו נמנה החשבון.

זאת ועוד, חובת הדיווח קיימת לא רק על הבנקים כי אם על כל אדם מן היישוב אשר קיבל לחשבונו סכום כסף מ"שמים", ובשתיקתו עובר הוא למעשה על איסור הלבנת הון כמבצעה העיקרי של העבירה. יחד עם זאת, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הלבנת הון, לשם ייצוג וייעוץ הולם.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.