רשימת עבירות המקור שבעבירת הלבנת הון 

רשימת עבירות המקור שבעבירת הלבנת הון

מבוא

בשנת תש"ס-2000 נפל דבר במשפט ישראל. אל העבירות הפליליות במשפטנו נתווסף זן חדש של עבירות – הלא הוא חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), כשמו כן הוא: ייעודו הוא להילחם בתופעה של "הלבנת הון". על מהות עבירת הלבנת הון, ראו מאמרנו: מהי עבירת הלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון  מתייחס לאדם המבצע פעולה אשר נועדה להסתיר כסף שמקורו בעבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק, ובהן עבירות סמים, עבירות זנות, עבירות הימורים ועוד עבירות אחרות, ועבירות אלו כולן כינוין הוא בחוק איסור הלבנה "עבירות מקור". במאמר זה נביא את רשימת עבירות המקור כפי שמופיעה בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון.

על חובת הדיווח הקיימת בעבירת הלבנת הון, ראו מאמרנו: חובת הדיווח בהלבנת הון.

רשימת עבירות המקור

סעיף 3(א) וסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, כל אחד מהם לעצמו, יועדו למטרות שונות המשלימות זו-את-זו.

סעיף 3 (א) עניינו ברכוש שנעברה בו עבירת מקור, קרי עבירה "חיצונית" לחוק ההלבנה (עבירת סמים, זנות, הימורים וכדומה – הכול כמפורט בהמשך). מטרת העבריין המניע רכוש ממקום למקום היא להסתיר ולהסוות את מקורו הבלתי חוקי של הרכוש ובתוך כך לחסות על ביצוע עבירה "חיצונית" לחוק.

שלא כמות סעיף 3 (א), סעיף 3 (ב) עניינו ברכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנה עצמו – עבירה "פנימית" לחוק – שכן המדובר כאן הוא בפעולה שנעשתה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לפי חוק איסור הלבנה, קרא במטרה לסכל את יישום החוק גופו. אין זאת אלא ששתי ההוראות שבסעיף 3 אוסרות על התנהגויות שונות – הגם שבאותו הקשר – ומכאן ההבדל בין תכליותיהן.

להלן פירוט עבירות מקור שעליהם חל חוק איסור הלבנת הון (בהתאם לתוספת הראשונה לחוק)

 (1)       עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים - שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;

(2)        עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;

(2א)      עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין;

(3)        עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 204 ו- 205 לחוק העונשין;

(4)        עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;

(5)        עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו- 228 רישה לחוק העונשין;

(6)        עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;

(7)        עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו- 305 לחוק העונשין;

(8)        עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;

(9)        עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404 ו-411 לחוק העונשין;

(10)       עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו- 413ז;

(11)       עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו- 432;

(11א)    עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;

(12)       עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו- ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481 ו- 482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;

(13)       עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו- 18 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986;

(14)       עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו- 54 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968;

(15)       עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט- 1979;

(16)       עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;

(17)       עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה- 1975,  שנעברה בנסיבות מחמירות;

(18)       עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק איסור מימון טרור או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין;

(18א)    עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(18ב)     עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

(18ג)     עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטייה מהיתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול;

(18ד)     עבירה לפי סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939;

(19)       עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;

(20)       קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.

סיכום

סעיף 3 (א) עניינו ברכוש שנעברה בו עבירת מקור, קרי עבירה "חיצונית" לחוק ההלבנה (עבירת סמים, זנות, הימורים וכדומה). ואילו סעיף 3 (ב) עניינו ברכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנה עצמו – עבירה "פנימית" לחוק, קרי במטרה לסכל את יישום החוק גופו.

חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהווה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, כך שלמעשה, העבירה של הלבנת הון מנסה לקבוע כי הפשע אינו משתלם אף מהפן הכלכלי, שכן ההשלכות של אישום בעבירה זו הם - חילוט רכוש בשווי הרכוש שהולבן. יחד עם זאת, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הלבנת הון, לשם ייצוג וייעוץ הולם.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.