אפשר להתייחס למושג ה"נורמליות" מהיבטים ורובדים רבים ושונים. בכל אופן לצורך מאמר זה אתייחס למושג כתפיסה כללית, לפעמים ריאלית יותר ולפעמים ריאלית פחות, שאוגדת בתוכה אוסף של מוסכמות אשר יוצרת קביעות יחסית של אופן ההתנהלות בחיינו, ולעיתים כמובן שזה יכול להיות נוח וחיובי, אך מוסכמות לפעמים הן גם מקום נוח מדיי, במובן הזה שניתן לברוח אליהן בשעה שקשה לנו לקבל החלטה, החלטה שעלולה לעורר תגובות לא אוהדות, או גם ערעור פנימי מתסכל.
מצב שמשקף נורמה הם מצבור ההרגלים, שאפשר לראות בהתייחסות לקבוצה או בהתייחסות ליחיד. ההרגלים כמובן לא תמיד מקדמים אותך (או את החברה), אך מאחר והם הרגלים - הם הופכים לנורמה שקל יותר להצדיק ולכן גם להמשיך ולדבוק בהם.
כמה שאלות מרכזיות בהקשר להרגלים הן: האם אימצת את ההרגל בעיקר כי הוא נוח לך, או שטרחת לבדוק גם אם הוא מספיק מבוסס מציאות?, עד כמה ואיך הוא באמת מועיל לך?, והאם התועלת ו/או הנוחות שבהרגל באה על חשבון אחרים או לא?
אם נרפרף בקצרה במוסכמות האלו, נראה שם מסלול פחות או יותר קבוע מראש של איך חיינו אמורים להתנהל, לדוגמא על פי התרבות המוכרת יותר: גן, בית-ספר, צבא, חופשה, תואר, עבודה, חתונה, משפחה, עוד חופשה רועשת עם הילדים וכו'. אם המתכון הכללי הזה סביר פחות או יותר, כל אדם יעשה את השיקולים שלו, בכל אופן ה"נורמליות" לא מסתיימת במתכון הכללי הזה. האדם משייך את עצמו לתרבות מסיומת, אולי לכמה תרבויות, ובתוכן הוא מוצא מוסכמות שנוח לו לחיות איתן.
כמובן שהסיפור הזה דינאמי, יכול להיות שהאדם מפרש חלק מהמוסכמות בצורה שמגדירה מחדש את אותן מוסכמות, או שהוא מוביל מוסכמה חדשה ולכן "זרמים" של "נורמליות" משתנים לאורך הזמן, אך לצורך העניין אפשר להניח שהאדם מתחבר למוסכמות כלשהן שמתאימות לו והוא מחליט לזרום לפיהן או באזור קרוב להן.
התחושה הזו שאתה חלק מתנועה "נורמלית", מקנה תחושת ביטחון ושייכות ונותנת כביכול בסיס מאוד נוח לקבלת החלטות חשובות בחיים. גם אם תעשה טעויות או תנחל אכזבות בתוך המסלול הנורמלי, תמיד יהיה לך תירוץ מעולה כי בסך הכל הלכת בהתאם למשהו מאוד מקובל ומוערך לכאורה - כביכול שיקול הדעת בכלל לא היה שייך לך ולכן אי אפשר להאשים אותך, כי זה משהו שנורמלי לעשות.
כמובן שישנן הרבה מוסכמות חיוביות וטובות, השאלה היא אם אתה משתמש במוסכמות כדי להסיר מעצמך אחריות לחשיבה עצמאית, או לחלופין אם בדקת באופן כן וממצא אם באמת אתה מסכים ושלם עם אותה מוסכמה (גם אם רוב האנשים בקבוצה אליה אתה מרגיש משויך לא היו הולכים לפיה).
אחד הדברים החשובים ביותר (שמאוד נוח ו"נורמלי" לא לעשות כי באופן טבעי זה מערער את תחושת הביטחון והשייכות) זה להטיל ספק בנורמה, להטיל ספק בתפיסות ובהרגלים, גם של קבוצות גדולות שתחשיב את עצמך חלק מהזרם שלהן ובמיוחד בתפיסות והרגלים של עצמך (גם אלו שלכאורה או לא לכאורה חופשיים מכל מוסכמה).
- אביב עוז | מאמרים ואמירות האתר: לחץ כאן לכניסה
- אביב עוז | מאמרים ואמירות בפייסבוק: לחץ כאן לכניסה
- אביב עוז | אימון אישי להגשמה עצמית: לחץ כאן לכניסה
